שימושי קרקע עירוניים

בגאוגרפיה עירונית נוהגים לחלק את שטחי העיר לסוגי שטחים. סוגו של שטח מסוים נקבע על-פי השימוש שמבצע בו האדם.

חלוקת העיר לאזורי שימוש קרקע

כבישים במרכז תל אביב.

את שטחי העיר נהוג לסווג לחמישה סוגי שטחים עיקריים: אזורי המגורים, אזורי תעשייה ומלאכה, אזורי מסחר ומשרדים, אזורי תחבורה, ושטחים פתוחים.

אזורי המגורים

ערך מורחב – בתי מגורים

אזורי המגורים, לרוב מהווים את רוב שטחיה של העיר. באזורים אלה נמצאים בראש ובראשונה בתי המגורים של תושבי העיר, וכמו כן השירותים החיוניים לתושבים המתגוררים במקום, כגון: גני ילדים, בתי ספר, מרפאות וגינות ציבוריות.

את אזורי המגורים בעיר ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות:

שכונות המעמד הגבוה: שכונות שבהן האוכלוסייה לרוב בעלת מעמד חברתי-כלכלי גבוה, אשר מתגוררת לרוב במגדלי יוקרה או בבתים צמודי קרקע. באזורי מגורים אלה איכות הבנייה גבוהה, וכך גם רמת התחזוקה ורמת השירותים הציבוריים; וכמו כן, השטחים הפתוחים מטופחים. לא מפתיע כמובן שמחירי הדיור והשירותים באזור זה גבוהים אף הם.
שכונות מעמד הביניים: שכונות אלו לרוב מהווים את רוב אזורי המגורים בעיר, ובהם מתגוררת רוב האוכלוסייה. כמרומז בשמה, תושבי שכונות אלו לרוב בעלי מעמד חברתי-כלכלי בינוני, אשר מתגוררים לרוב בבנייני דירות אשר רמת תחזוקתן ואיכותם בינונית. גודלן הממוצע של דירות אלו הוא לרוב שלושה חדרים לדירה.
שכונות עוני: בשכונות אלו הדירות הן צפופות וקטנות, איכות הבנייה ירודה, ישנו מחסור בשירותים ציבוריים, וגם אלה שישנם נמצאים אף הם באיכות ירודה; וכמו כן השטחים הפתוחים המעטים שקיימים - אף הם מוזנחים וירודים.

אזורי תעשייה ומלאכה

ערך מורחב – תעשייה

אזורים אלה מהווים חלק חשוב ומשמעותי בכלכלת העיר. הם משתרעים על-פני שטח נרחב, והם מצויים בעיקר בערים שבהן התעשייה היא ענף כלכלי מרכזי. לרוב אזורי התעשייה והמלאכה ממוקמים בשולי הערים ולא במרכזיהם, וזאת בשל העובדה שהם כאמור זקוקים לשטח נרחב אשר זול יותר בשולי הערים, ויקר ומבוקש יותר במרכזיהם. לרוב אזורים אלה יוצרים מטרדים, כגון: ריבוי רעש ולכלוך, זיהום אוויר ועוד; ובשל כך לרוב שכונות העוני מרוכזות סמוך לאזורים אלה.

אזורי מסחר ומשרדים

ערכים מורחבים – מסחר, משרד

אזורים אלה הם האזורים אשר בהם ממוקמים הקניונים והחנויות. ובשל העובדה שבעלי הקניונים והחנויות רוצים שיבואו אליהם כמה שיותר לקוחות, ורוצים שמקומות אלו יהיו כמה שיותר נגישים לציבור, אזורי המסחר והמשרדים ממוקמים בניגוד לאזורי התעשייה והמלאכה במרכזי הערים ולא בשוליהם.

גם המשרדים כאמור נמנים בסוג אזור זה. משרדים הם חלק חשוב בכלכלת העיר ובחיי תושביה; ישנם סוגים רבים של מוסדות הנכללים בהדרה זו, לדוגמה: בנקים, חברות ביטוח, משרדי עורכי דין, משרדי פרסום ועוד. מיקום המשרדים הוא לרוב בבנייני משרדים - בניינים שהוקמו לשם אכלוס משרדים, ולעיתים בחלק שהוקצה לכך בתוך מבנה שלו מטרה עיקרית אחרת, למשל משרד לשימושו של מנהל מחסן, בבניין שייעודו העיקרי הוא מחסן. בערים שבהן יש מחסור חריף במשרדים, מוסבות גם דירות מגורים, בעיקר אלה שבקומת הקרקע, לשמש כמשרד. גם בדירות ובבתים פרטיים מוקצה לעיתים חדר או אזור בדירה למשרד ביתי, המשמש לעסק המנוהל מהבית.

אזורי תחבורה

ערך מורחב – תחבורה

התחבורה מהווה חלק חשוב ובִלתי נפרד מהעיר. תשתיות התחבורה תופסים שטחים רבים בעיר. בין תשתיות התחבורה נמנים: הכבישים, מגרשי החנייה, מסילות הרכבת, תחנות האוטובוסים, תחנות הרכבות, נמלי התעופה, נמלי הים וכדומה.

שטחים פתוחים

ערך מורחב – שטחים פתוחים

מושג זה מתייחס לשטח שאינו בנוי ואינו "מופר" (פרוץ על ידי עבודות עפר). מבחינת המעמד החוקי, נכללים בקטגוריה זו שטחי שמורות טבע וגנים לאומיים, יערות, שטחים חקלאיים ושטחי בור. שמירה על שטחים פתוחים היא תחום בשמירת איכות הסביבה. במסגרת זו קיימים גם מספר מודלים של הערכת השטחים הפתוחים לצורך קביעת מדיניות השימור שלהם וסדרי העדיפויות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שימושי קרקע עירוניים בוויקישיתוף

שימוש במקרקעין, דף שער בספרייה הלאומית