שכונות הגנים בירושלים

שכונות הגנים הן שש שכונות מגורים יהודיות שהוקמו במערב ודרום ירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20, לפי תכנונו של האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, על פי אסכולת עיר הגנים של אבנעזר הווארד.

סמטאות רחביה, רחוב אלחריזי.
מראה כללי של שכונת בית הכרם בשנת 1943. הבניין הבולט על קו האופק הוא הסמינר למורים על שם דוד ילין.
״שדרות המאירי״ בקרית משה
שדרות המאירי בקרית משה

שכונות הגנים היו מרווחות וירוקות. רחובותיהן הותאמו לטופוגרפיה הירושלמית, ונבנו בהן שדרות-גן. בשכונות נבנו בתים חד-קומתיים בעלי גינה, מה שהיווה חידוש בירושלים, שהייתה חסרה גינות פרטיות וגנים באותה תקופה. הנקודה הגבוהה ביותר בכל שכונה הייתה מיועדת להקמתו של מבנה ציבורי.

שכונות הגנים סימלו לראשונה את פריצתן של השכונות היהודיות בירושלים הרחק מהעיר העתיקה ורחוב יפו, כאשר תושבי השכונות העדיפו את השקט, המרחב והירק על פני הקרבה למרכז העיר.

שכונות הגנים

עריכה
  • שכונת תלפיות שבדרום העיר הייתה חלוצת שכונות הגנים, והוקמה בשנת 1921.
  • שכונת בית הכרם שבמערבה של העיר נבנתה מספר חודשים לאחר תלפיות, בשנת 1922.
  • שכונת רחביה, אחת משכונותיה היוקרתיות של העיר, הוקמה בשנת 1924.
  • שכונת מקור חיים בדרומה של העיר, אשר הייתה מבודדת משאר השכונות היהודיות בירושלים עד מלחמת העצמאות, הוקמה בשנת 1924.
  • שכונת קריית משה בכניסה לעיר, ידועה בעיקר בזכות מבני החינוך הרבים בה ו"שדרות המאירי", הוקמה בשנת 1925.
  • שכונת בית וגן, שבזמנו נחשבה לגבולה המערבי של ירושלים, ואשר אופייה כשכונת גנים נשמר בשמה, הוקמה ב-1926.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה