שלווה צ'יגירינסקי

שלווה צ'יגירינסקי
לידה	1 ביולי 1949 (בן 75); כותאיסי, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, רוסיה

שלווה צ'יגירינסקי (ברוסית: Шалва Павлович Чигиринский; נולד ב-1 ביולי 1949) הוא אוליגרך רוסי-ישראלי, שהיה בעל השליטה בחברת "סיביר אנרג'י" וחברת "Russian Land Ltd", שהייתה מעורבת בביצוע מספר פרויקטים גדולים ברוסיה, בהם: בנייה מחדש של מלון רוסיה, בניית מגדל רוסיה, בניית מרכז התרבות והעסקים "קריסטל איילנד" במוסקבה^[1], ופיתוח האי "ניו הולנד" בסנקט פטרבורג^[2]. ב-2008 דורג צ'יגירינסקי במקום ה-618 בעולם ובמקום ה-58 ברוסיה, ברשימת המיליארדרים של המגזין "פורבס", עם הון מוערך של כ-1.6 מיליארד דולר^[3].

ביוגרפיה

צ'יגירינסקי נולד למשפחה יהודית בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה. הוא למד באוניברסיטת סצ'נוב במוסקבה.

ב-1987 עבר צ'יגירינסקי לספרד, ולאחר מכן עבר לגרמניה כדי לעסוק בעסקי הנדל"ן. באותה תקופה פגש צ'יגירינסקי את הבנקאי קרל היינץ סטוק, איתו הפך למייסד שותף של חברת "S+T Group Handels GMBH", שפעלה בתחום הנדל"ן ברוסיה.

עסקי נדל"ן

לאחר שחזר לרוסיה בתחילת שנות ה-90, ניהל צ'יגירינסקי, כבעל השליטה של חברת S+T Group Handels GMBH, פרויקטי נדל"ן בנייה פיתוח ושימור עירוני, כולל מספר אתרי מורשת במוסקבה. הוא החל את פעילות הפיתוח שלו עוד בימיו ראש עיריית מוסקבה הראשון לאחר התפרקות ברית המועצות גבריאל פופוב. הפרויקט הראשון שלו במוסקבה היה בניין משרדים עבור העירייה. כבר בתחילת שנות ה-90, פגש והתיידד עם ראש עיריית מוסקבה השני, יורי לוז'קוב, ואשתו ילנה באטורינה. כתוצאה מקשר זה הוא הצליח לקדם מספר פרויקטים. ב-1997 רכש צ'יגירינסקי את חלקו של שותפו ושינה את שמה של החברה שלו ל-ST Group, והפך ליו"ר הדירקטוריון.

בשנת 2001 הקים צ'יגירינסקי את החברה לפיתוח מוסקבה (MDC), בשותפות עם עיריית מוסקבה. הפרויקטים הידועים ביותר של MDC היו בניית מרכז העסקים הבינלאומי "מוסקבה סיטי", והקמת הרשת הקמעונאית "מטרו-ריאל", במסגרת הסכם עם קבוצת מטרו הגרמנית.

בשנת 2002 העביר צ'יגירינסקי את נכסיו בקבוצת ST לאחיו הצעיר אלכסנדר, אשר בשנת 2007 שינה את שמה של החברה לקבוצת Snegiri. באותה שנה הקימה שלווה צ'יגירינסקי את STT Group LLC, שהפכה לבעלים משותף של MDC במעמד שווה לעיריית מוסקבה.

בשנת 2007 העביר את כל הפרויקטים השלו לבעלות חברת חברת "Russian Land Ltd". שטח הרצפה הכולל של פרויקטים שצ'יגירינסקי היה מעורב בהם באותה עת עלה על 2 מיליון מ"ר. כולל הבנייה של מגדל רוסיה במוסקבה (בשטח 400,000 מ"ר)^[4], המתחם הרב-תכליתי "יוגרה" בחנטי-מנסיסק (161,000 מ"ר); בנייה מחדש של מלון רוסיה (410,000 מ"ר) והאי ניו הולנד בסנט פטרסבורג (68,000 מ"ר). האדריכל הבריטי נורמן פוסטר הוזמן לעבוד על הפרויקטים^[2]. צ'יגירינסקי יזם כמה מהפרויקטים הבולטים שלו בשיתוף פעולה עם אנשי העסקים איגור קסייב וויקטור רשניקוב, הבעלים של מפעלי הברזל והפלדה "Magnitogorsk".

צ'יג'ירינסקי תכנן להנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה לניירות ערך בלונדון בשנת 2008. לקראת ההנפקה תכננו בעלי המניות למכור כ-20% מהחברה עם שווי שוק צפוי של כ-10 מיליארד דולר. לפי "פורבס", צ'גירינסקי היה יכול להיות בעל שווי נקי של 2.5 מיליארד דולר לאחר ההנפקה.

עסקי נפט

לצד עסקי הנדל"ן שלו, נכנס צ'יגירינסקי בשנות ה-90 לשוק הנפט. תוך שיתוף פעולה עם חברת "בריטיש פטרוליום". ב-1996, הקים את חברת "פטרול קומפלקס", שיצרה רשת של תחנות דלק במוסקבה תחת המותג BP. צ'יג'ירינסקי החזיק ב-25% מהחברה.

בשנת 1999 רכש את השליטה בחברות הנפט Evikhon ו-Yugraneft, שבבעלותן היו שדות נפט גדולים. באותה שנה הוא מיזג את נכסי הנפט שלו עם חברת "סיביר אנרג'י" (Sibir Energy) הבריטית, שנסחרה בבורסה לניירות ערך בלונדון. אחר כך, עם "חברת הדלק המרכזית" שבבעלות עירייית מוסקבה, ייסד צ'יגירינסקי את חברת הנפט של מוסקבה (לימים - חברת הנפט והגז של מוסקבה). צ'יגירינסקי, מונה למנכ"ל חברת הנפט והגז של מוסקבה בשנת 2003 ולנשיאה בשנת 2004. ראש עיריית מוסקבה יורי לוז'קוב היה יו"ר מועצת המנהלים של החברה.

בשנת 2000 הקימו שלווה צ'יגירינסקי ורומן אברמוביץ' מיזם משותף, סיבנפט-יוגרה, שמחציתו הייתה בבעלות חברת הבת של "סיביר אנרג'י" - "יוגרנפט", כאשר "סיבנפט" הפכה לבעלים-שותף שווה. "יוגרנפט" תרמה רישיונות לשדות הנפט דרום פריובסקויה ומזרח פאליאנובסקויה כהון של המיזם המשותף. אבל ב-2004 גילה צ'יגירינסקי שחלקה של יוגרנפט דולל ל-0.98% לאחר מספר הנפקות נוספות לטובת חברות הקשורות לסיבנפט. האירוע גרם לקרע בין האחים צ'יגירינסקי, שלווה האשימה את אחיו אלכסנדר בשיתוף פעולה עם אברמוביץ', שהוביל לדילול הנכסים.

בנובמבר 2007, הגיש האוליגרך שלווה צ'יגירינסקי וחברת "סיביר אנרג'י" שבשליטתו, שהמניות שלה נסחרו בבורסת לונדון, תביעה הלונדון נגד אברמוביץ'. בטענה ש"סיבנפט", חברת הנפט שאותה מכר אברמוביץ' לחברה הממשלתית הרוסית "גזפרום" שנתיים קודם, גזלה ממנה 50% מהיזם המשותף. "סיביר אנרג'י" טענה שהחזקתה במיזם המשותף דוללה מ-50% לפחות מ-1% ללא ידיעתה. סיבנפט ואברמוביץ' טענו שהעסקה הייתה חוקית^[5]. לפי התביעה של צ'יגיריניסקי, שכבר הוגשה קודם לבתי משפט ברוסיה ובאיי הבתולה ונדחתה, צ'יגיריניסקי ואברמוביץ' סיכמו בשנת 2000 על פיתוח של השדה, בו עתודות מוכחות של 300 מיליון טון נפט, על-ידי חברה משותפת, בבעלות שווה. אך בדצמבר 2003, דולל בבת אחת חלקו במיזם המשותף, בעקבות הנפקת מניות של המיזם בתמרונים משפטיים מסובכים ובמרמה^[6].

באוגוסט 2008, ניהל משא ומתן למכירת 50% מחברת "סיביר אנרג'י" לחברת "רויאל דאטש של" תמורת כ-2.4 מיליארד דולר^[7].

בריחה לישראל

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 עסקיו של צ'יגירינסקי נקלעו לקשיים^[8], חברת "סיביר אנרג'י" תבע אותו בטענה שהוציא במרמה מהחברה 250 מיליון דולר^[9]. הוא גם היה מעורב בפרשת שחיתות עם אשת ראש עיריית מוסקבה יורי לוז'קוב^[10]. וחברת "גזפרום נפט" השתלטה על נכסיה של "סיביר אנרג'י".

צ'יגירינסקי ברח לישראל באוקטובר 2009 וקיבל אזרחות ישראלית^[3], אולם ב-2013 עבר לארצות הברית^[11].

במרץ 2021 הגיש תביעת דיבה נגד העיתונאית הבריטית קתרין בלטון, מחברת הספר "אנשי פוטין", והוצאת הרפר קולינס, על דברים שכתבה עליו בספר^[12].

חיים אישיים

בשנים 2003–2009, הוא היה נשוי לטטיאנה פנצ'נקובה. לאחר שהגיעו להסדר גירושין בבתי המשפט ברוסיה ובארצות הברית, הגישה פנצ'נקובה תביעה בקונטיקט והאשימה את בעלה לשעבר ב"התעללות פיזית, פסיכולוגית ורגשית" במשך 10 שנים. נוסף, היא הגישה תביעה נפרדת, וביקשה תשלומים משמעותיים לאחר הגירושין, המגיעים לה לכאורה בשל הוראת השופט הרוסי. עם זאת, באוקטובר 2014, חבר מושבעים של בית המשפט ווטרברי מצא את צ'גירינסקי זכאי בכל האישומים. ביוני 2014, הגישה צ'יגירינסקי תביעה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, והאשימה את פנצ'נקובה ברווח בלתי חוקי על ידי, מכירת חלק מאוסף האמנות שלו תמורת 120 מיליון דולר, שהועבר לה בגין הילדים לניהול בנאמנות.

אחר כך האשימה פנצ'נקובה את בעלה לשעבר בהתעללות בילדים. בהתבסס על תוצאות חקירת קדם המשפט ב-2016, בית המשפט בסטמפורד הוציא צו מעצר עבור צ'יגירינסקי, שלמרות שהכחיש את האישומים, התייצב מרצונו לתחנת המשטרה. ב-17 במרץ, בית המשפט העליון של קונטיקט שחרר אותו בערבות של $50,000. לאחר ששקל את עובדות המקרה, בית המשפט בסטמפורד הוציא בתחילת יוני 2016 צו מעצר לטטיאנה פנצ'נקובה באשמת פעולות ש"גררו סיכון לפגיעה בקטינים וריקבון מוסרי שלהם". הצו נבע מבדיקת מומחה, אשר הוכיחה שפנצ'נקובה עשתה מניפולציות בילדיה כדי לעורר שנאה כלפי אביהם, והדריכה אותם איך לענות על תשובות "נכונות" לשאלות בבית המשפט. בתחילת פברואר 2017, בית המשפט של מדינת קונטיקט דחה את התיק נגד צ'יגירינסקי, ומצא אותו זכאי. באותה שנה בנובמבר, בני זוג לשעבר יישבעו את המחלוקת שלהם על רכוש בארצות הברית.

ראו גם

אוליגרכים רוסים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלווה צ'יגירינסקי בוויקישיתוף

סוכנויות הידיעות, האם איש עסקים רוסי שנמלט לישראל גרם לפיטורי ראש העיר מוסקבה?, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2010
מיכאל רוכוורגר, איל הנדל"ן הרוסי ברח לישראל, באתר TheMarker‏, 3 באוקטובר 2010

הערות שוליים

^ טום פרפיט, הגארדיאן, אוהל אינדיאני במוסקבה, באתר הארץ, 9 בינואר 2008
^ ¹ ² רועי מלצר, ‏סן-פטרסבורג: פוסטר הבריטי יעצב לעיר מרכז אומנות חדש, באתר גלובס, 9 באפריל 2006
^ ¹ ² סוכנויות הידיעות, "אינדיפנדנט": איל הנדל"ן והנפט הרוסי שלווה צ'יגירינסקי נמלט לישראל, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009
^ רון שטיין, ‏מוסקבה: התכניות לבניית המגדל הגבוה באירופה נגנזו, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2005
^ סוכנויות הידיעות, ‏חברת הנפט סיביר אנרג'י נאבקת ברומן אברמוביץ' על אחזקה בשדה נפט ברוסיה, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2007
הארץ, חברת נפט רוסית תובעת את המיליארדר רומן אברמוביץ' ואת בוריס ברזובסקי - בטענה שגזלו ממנה שדה נפט, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2007
^ סוכנויות הידיעות, ‏איל נפט 5 מיליארד ד'; טוען שגזל ממנו שדה נפט, באתר גלובס, 10 ביולי 2008
^ אולגה ויניאר, "כלכליסט", חברת הנפט של בדרך לעסקת ענק ברוסיה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2008
^ אנדרו קריימר, הימים האחרונים של האוליגרכים, באתר הארץ, 9 במרץ 2009
^ סוכנויות הידיעות, קנס של 500,000 דולר למנכ"ל בריטי שהעביר מאות מיליוני דולרים לאיל נדל"ן ונפט רוסי שנמלט לישראל, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2010
^ סוכנויות הידיעות, האם איש עסקים רוסי שנמלט לישראל גרם לפיטורי ראש העיר מוסקבה?, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2010
^ Robert Marchant, Ultra-wealthy Russian oligarchs have called Greenwich home for decades, Greenwich Time, ‏March 12, 2022
^ Russian billionaires file lawsuits over book on Putin’s rise, Financial Times, ‏6 באפריל 2021

[1] טום פרפיט, הגארדיאן, אוהל אינדיאני במוסקבה, באתר הארץ, 9 בינואר 2008

[מלצר-2] ¹ ² רועי מלצר, ‏סן-פטרסבורג: פוסטר הבריטי יעצב לעיר מרכז אומנות חדש, באתר גלובס, 9 באפריל 2006

[הארץ1-3] ¹ ² סוכנויות הידיעות, "אינדיפנדנט": איל הנדל"ן והנפט הרוסי שלווה צ'יגירינסקי נמלט לישראל, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009

[4] רון שטיין, ‏מוסקבה: התכניות לבניית המגדל הגבוה באירופה נגנזו, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2005

[5] סוכנויות הידיעות, ‏חברת הנפט סיביר אנרג'י נאבקת ברומן אברמוביץ' על אחזקה בשדה נפט ברוסיה, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2007
הארץ, חברת נפט רוסית תובעת את המיליארדר רומן אברמוביץ' ואת בוריס ברזובסקי - בטענה שגזלו ממנה שדה נפט, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2007

[6] סוכנויות הידיעות, ‏איל נפט 5 מיליארד ד'; טוען שגזל ממנו שדה נפט, באתר גלובס, 10 ביולי 2008

[7] אולגה ויניאר, "כלכליסט", חברת הנפט של בדרך לעסקת ענק ברוסיה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2008

[8] אנדרו קריימר, הימים האחרונים של האוליגרכים, באתר הארץ, 9 במרץ 2009

[9] סוכנויות הידיעות, קנס של 500,000 דולר למנכ"ל בריטי שהעביר מאות מיליוני דולרים לאיל נדל"ן ונפט רוסי שנמלט לישראל, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2010

[10] סוכנויות הידיעות, האם איש עסקים רוסי שנמלט לישראל גרם לפיטורי ראש העיר מוסקבה?, באתר TheMarker‏, 30 בספטמבר 2010

[11] Robert Marchant, Ultra-wealthy Russian oligarchs have called Greenwich home for decades, Greenwich Time, ‏March 12, 2022

[12] Russian billionaires file lawsuits over book on Putin’s rise, Financial Times, ‏6 באפריל 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]


לידה	1 ביולי 1949 (בן 75) כותאיסי, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, רוסיה