שלום יונה טשרנו
שלום יונה טשרנוֹ (נכתב לעיתים צ'רנו, צ'ארנו; בכתיב יידי, שנהג בזמנו: טשרנאָ; 1878 – 13 בספטמבר 1932) היה מורה ומחנך עברי ברוסיה ובליטא, מחלוצי החינוך העברי ברוסיה ובפולין, מנהל בתי ספר וסמינרים למורים ומחברם של ספרי לימוד חלוציים בעברית.
ביוגרפיה
עריכהטשרנו נולד בשנת 1878 בעיר לידה שברוסיה הלבנה. לאחר ארבע שנות לימוד בסמינר למורים, הוסמך ב-1897 כמורה. לאחר הסמכתו ייסד וניהל בתי ספר ממשלתיים ליהודים בפלך ויטבסק. לאחר מכן למד כימיה ופילוסופיה באוניברסיטת ברלין, וסיים בתואר דוקטור. הוא שב לרוסיה והתיישב בעיר גרודנה, שם הצטרף לסגל ההוראה של "הקורסים הפדגוגיים" העבריים שניהל ידידו אהרן כהנשטם, ולצדו היה ממעצבי דמותם. הוא הורה בגרודנה עד שנת 1914 תנ"ך, עברית וספרות, ולימודי טבע. בגרודנה הוא נשא לאשה את פניה סאטיר.
בימי מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא. לאחר זמן שוחרר וקיבל עליו את הנהלת הקורסים הגרודנאים, אשר עברו בינתיים לחארקוב, וכן ייסד וניהל שם את הגימנסיה העברית הראשונה של "תרבות". עם חיסול מוסדות החינוך העברי באוקראינה ב-1921, חזר לליטא. שנה וחצי ישב בקובנה שם ניהל את הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה. מקובנה עבר לביאליסטוק וכעבור חצי שנה השתקע בווילנה, שם היה מראשוני תנועת החינוך העברי וניהל במשך כשנה את הסמינר למורים של רשת "תרבות".
כתב ספרים על תולדות החינוך ועל אופן ההוראה של היסטוריה, גאוגרפיה ועוד. כתב בכתבי העת לחינוך ובעיתונים והמאספים העבריים במזרח אירופה, ערך את הקובץ "בין הזמנים" (1918–1919), חוברת פדגוגית (הוצאת הקורסים הסמינריונים של טשרנא, 1928) וקובץ פדגוגי בשם "בית-ספרנו" (הוצאת גימנסיה תרבות, תרפ"ב).
לאחר מותו נקראו על שמו סמינר למורים, סמינר לגננות וגימנסיה לבנים ובנות בווילנה. כן נקרא על שמו רחוב בתל אביב.
ספריו
עריכה- מסלול: להוראה תולדות ישראל בבית הספר, אודסה: מוריה, תרע"ז.
- דרכי הוראת המקרא בבית-הספר, אודסה: מוריה, תרע"ח.
- מקראה גאוגרפית: ספורים בגאוגרפיה הכללית והארצי ישראלית לבני הנעורים, חרקוב: ספר, תרע"ט.
- גאוגרפיה קצרה של ארץ ישראל, קובנה: ספר, תרפ"ב.
- תולדות ישראל מקדמותן עד חרבן הבית הראשון: (עם תעודות, רשימות ותמונות היסטוריות): ספר לימוד לבני הנעורים, וילנה: ב’ ציונסאן ושותפיו, תרפ"ג.
- ראשי פרקים מתורת החימיה: ספר למוד למתחילים, וילנה: דפוס ב’ ציונסאן, תרפ"ג.
- חקי חמורפי; ערוכים ומבוארים בצירוף מבוא והערות על ידי הד"ר ש. י. טשרנא, ברלין: דפוס עינות, תרפ"ג.
- הקורסים הסמניריוניים של הדוקטור צ'רנה (וילנה), וילנה: דפוס שימנוביץ, תרפ"ח. (חוברת פדגוגית)
- לתולדות החנוך בישראל, 3 כרכים, וילנה: גלים, תרפ"ט–תרצ"ב. (חוברת א: "תקופת המקרא", תרפ"ט; חוברת ב: "תקופת התלמוד", תר"ץ; חוברת ג: "תקופת גאוני בבל", תרצ"ב.) (הוצאה נוספת: ירושלים: קהלת (מיסודה של הסתדרות המורים); ר' מס, תרצ"ט.)
- הסתכלות בילדי בתי ספרנו: (תוכנית לבדיקה פסיכולוגית), וילנה: אבוקה, תרצ"ב. (למורים)
לאחר מותו:
- סוגיות בחינוך ובהוראה: מסות ומחקרים, תל אביב: הסתדרות המורים בישראל בסיוע משרד החינוך והתרבות, תשכ"ז.[1]
לקריאה נוספת
עריכה- מ"א ביגל, י' חן וי' רובין (עורכים), ראשונים: קובץ מוקדש לקורסים הפדגוגיים הגרודנאיים ולזכר מורינו א’ כהנשטם וד"ר ש"י טשרנא, תל אביב: תלמידים, תרצ"ו.[2]
- יהושע אובסי, 'ד"ר ש"י טשרנא', בספרו מאמרים ורשימות, ניו יורק: אוהל, תש"ז.
- צבי שרפשטיין, גדולי חינוך בעמנו: דמותם ופעלם מימי המהר"ל מפראג עד זמננו, ירושלים: ר' מס, תשכ"ד.
- נח פניאל, 'ד"ר ש"א טשרנא', בספרו עיונים בתחומי ספרות וחינוך, חיפה: מפעל סופרי חיפה על ידי עקד, תשל"ז, עמ' 87–89. (ארבעים שנה למותו)
- נח פניאל, 'על פרשה עגומה בתולדות סמינר "תרבות" בווילנה (פרשת ד"ר שלום יונה טשרנא, וילנה 1878–1932)', שבילי החינוך 1, 44 (תשמ"ה), 28–31. (זיכרונות אישיים)
- שלמה הרמתי, 'שלום יונה טשרנא (1878–1932): מורה המורים העבריים במזרח אירופה וחלוץ הוראת המדעים בעברית בתפוצות', בספרו שבעה מחדשים בחינוך העברי 1892–1954 שחידושיהם היעילים נדחו ונשכחו, תל אביב: ירון גולן, תשס"ח 2008.
- 'טשרנא, ישעיהו-יונה', בתוך: דב ליפץ, נתן גורן [ואחרים] (עורכים), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 170 טורים 1 ו-2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1368).
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של שלום יונה טשרנו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שלום יונה טשרנו, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שלום יונה טשרנו, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- דר. שלום יונה טשארנא, היינט, 16 בספטמבר 1932 (נקרולוג) (ביידיש) (מקביל לנקרולוג העברי שפורסם ב-1933 בכתב העת הספרותי "מאזנים")
- מ. שחורי, ד"ר ש. י. טשארנא, דבר, 27 באוקטובר 1932 (נקרולוג)
- לזכר א. כהנשטם וד"ר ש. י. טשרנא, דבר, 29 באוקטובר 1934 (פרסום נוסף: לזכר א. כהנשטם וד"ר טשרנא, דואר היום, 29 באוקטובר 1934
- ש. י. פינלס, "מעלה וחסרון בה", דבר, 31 ביולי 1936 (ביקורת של פינלס, תלמידו של טשרנו, על מאמרו של יוסף קלוזנר על טשרנו, "מעלה — וחסרון בה", העולם, שנה כ"ד, גל' ט"ו־ט"ז (א' באייר תרצ"ו))
- מ. ג., מחשבתו של מורה דגול: עם הופעת קובץ מסות מאת ד"ר טשרנא, דבר, 24 באפריל 1968
שלום יונה טשרנא (1878-1932), דף שער בספרייה הלאומית- שלום יונה טשרנו, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מפרי עטו:
- החנוך בתקופת המקרא, דבר, 16 במאי 1939 (מתוך ספרו)
- החינוך בתקופת התלמוד, דבר, 28 ביוני 1939 (מתוך ספרו)
הערות שוליים
עריכה- ^ מ. ג., מחשבתו של מורה דגול: עם הופעת קובץ מסות מאת ד"ר טשרנא, דבר, 24 באפריל 1968.
- ^ על הקובץ: "ראשונים", דבר, 18 ביוני 1936; בספרות ובאמנות, דבר, 24 ביולי 1936.