שלושה במאי 1808
שלושה במאי 1808 הוא ציור שמן של פרנסיסקו גויה, צייר חצר המלוכה בספרד. הציור הוצג לראשונה ב-1815, והוא מתאר הוצאה להורג שבוצעה ב-1808 בידי הכוחות הצרפתיים, במהלך הכיבוש העקוב מדם של חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון. הציור מוצג במוזיאון הפראדו במדריד.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פרנסיסקו דה גויה |
| תאריך יצירה | 1814–1815 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
347 ס״מ  |
| גובה |
268 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הרומנטיקה |
| מספר יצירה |
P000749 (מוזיאון הפראדו) |
| מיקום | מוזיאון הפראדו, מדריד |
| קואורדינטות | 40°24′50″N 3°41′31″W / 40.413805555556°N 3.6919166666667°W |
  | |
"שלושה במאי" מתאר את אחת ההוצאות להורג הגדולות ביותר שביצעו הצרפתים במהלך כיבוש ספרד. לאחר ניסיון התקוממות כושל נגד כוחות נפוליאון, אספו הצרפתים באקראי מאות ספרדים והוציאו אותם להורג בירייה בלילה שבין 2 במאי ל-3 במאי 1808. זהו הציור הראשון שבו מוצגת סצנה ממוראות המלחמה, שנושאה אינו המנצחים אלא דווקא הקורבנות. ביצירה שורה של אנשים העומדים להיות מוצאים להורג, הנמתחת מקדמת התמונה ועד פנים הציור. רק האנשים הקרובים שבחזית התמונה נראים בבהירות והשאר נראים במטושטש. רחוק ברקע - כנסייה. על הקרקע מוטלים אנשים מתים, ומול שורת המוצאים להורג עומדת כיתת יורים של חיילים צרפתים המכוונים את רוביהם כלפי הקורבנות הספרדים הלא חמושים.
החיילים בכיתת היורים הם חסרי פנים. הם מוצגים מגבם, עומדים כחטיבה אחת, ופניהם אינם נראים. האנשים המוצאים להורג מוארים באמצעות מעין עששית המוצבת על הקרקע. הם מתנהגים בכניעות, וחלקם מכסים את עיניהם או את אוזניהם. אדם אחד, שגופו ופניו מוארים ובולטים, מתנהג אחרת והוא הדמות המרכזית ביצירה. הוא לובש חולצה לבנה כסמל לטוהר, מישיר מבט לאויב, מרים את ידיו ומוכן למות בלית ברירה.
