שלושה ואחת

סרט משנת 1974

שלושה ואחת הוא סרט קולנוע ישראלי של הבמאי מיכאל קאליק משנת 1975. הסרט עוסק בפער הדורות בין אבות ובנים בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-70. הסרט מתאר פלמחניק מזדקן המתפכח מערכיו הישנים אל מול תהליך החומרנות בחברה הישראלית ואת מערכת היחסים שלו עם בניו. כל זאת, על רקע נופי ים סוף, חופי אילת ומזרח סיני. הסרט נחל כישלון חרוץ בבתי הקולנוע בישראל, ובכך הסתיימה ה"קריירה" הישראלית של הבמאי שעלה מברית המועצות, בה נחשב לבמאי קולנוע בולט. קאליק נשאר בישראל אך מיעט בפעילות קולנועית.

שלושה ואחת
בימוי מיכאל קאליק
הופק בידי יוסף דיאמנט, יצחק (איז'ו) שני, אריק דיכנר[2]
תסריט מיכאל קאליק ושמאי גולן[1]
עריכה דני שיק
שחקנים ראשיים יונה אליאן
אסי דיין
אורי לוי
מוזיקה יוסי מר-חיים
צילום ויקטור בלוקופיטוב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1975
משך הקרנה 86 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 750,000 ל"י[2]
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה

עריכה

מסגרת העלילה מתבססת על הסיפור הקצר של מקסים גורקי "מלווה" (1897), שעובד ב-1956 לסרט הסובייטי המצליח, "Мальва" (רו'). יוסק'ה בן-דור הוא איש עסקים מבוסס, פלמחניק בעברו, שאינו מוצא את עצמו בישראל של 1973. הוא סולד מהחומרנות ואיבוד הערכים נוטש את משפחתו ויורד לחיות באילת. אהובתו בחופי אילת היא מרווה (יונה אליאן), צעירה יפהפייה, חופשייה ברוחה ומסובכת בנפשה. למקום מגיע בנו, אבשלום (אסי דיין) וגם הוא מנהל מערכת יחסים עם מרווה. למרווה, שאינה יודעת במי לבחור, באב או בבן, יש גם אהוב שלישי; אלי ההיפי המסומם (אבישי אביבי). הגיבורים מבלים את זמנם בחופי אילת ומזרח סיני תוך התלבטויות בקשר לעתידם האישי ולמצב החברה בישראל. הסרט נחתם בתמונה מגיוס המילואים בפרוץ מלחמת יום הכיפורים.

שחקנים

עריכה
שחקן תפקיד
יונה אליאן מרווה
אסי דיין אבשלום
אורי לוי יוסק'ה בן-דור
אבישי אביבי אלי ההיפי
רפי נלסון

הפקה וביקורת

עריכה

מעלייתו לישראל ב-1971, ניסה הבמאי קאליק לגייס כסף להפקת סרט חדש שיצולם בישראל.[3] הוא הצליח לגייס כסף בהלוואות אישיות בסיוע ממשרד הקליטה, מהסוכנות היהודית[1] וממעבדות ברקי פטה המפריס (לשעבר, סרטי גבע)[3] ותקציב הסרט עמד על 750 אלף ל"י.[2] הסרט צולם באביב 1974 בסמוך לבריכת השמש שמדרום לטאבה.[2][4]

מבקרי הקולנוע הישראלים קטלו את הסרט. זאב רב נוף כתב ב"דבר": "אין לקאליק שום זיקה לעלילה עצמה, לרקע החברתי והאנושי של הארץ, לשפה העברית. אין גם זכר להשראה, למעוף, לגיבוש סגנוני-אישי. בקיצור, סרט שלא היה צריך להיעשות כלל;"[5] הסרט התקבל באדישות גם בקרב הקהל הישראלי ולאחר שבועות בודדים ירד מהמסכים. יחד עם סרטו של דן וולמן, "מיכאל שלי", היה "שלושה ואחת" מועמד מטעם ישראל לפסטיבל קאן, אולם שני הסרטים לא נתקבלו לפסטיבל.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 יעקב בר-און, מיכאל קאליק - בעקבות השמש - הפעם הישראלי, דבר, 4 במאי 1975, שם המראיין שונה בטעות, ראו ערב שירי פריד אל-אטרש(בתחתית הידיעה), דבר, 12 במאי 1975
  2. ^ 1 2 3 4 ברוך מאירי, שלושה+אחת באילת (המשך), מעריב, 5 באפריל 1974
  3. ^ 1 2 ברוך מאירי, שלושה+אחת באילת, מעריב, 5 באפריל 1974
  4. ^ בריכת השמש נמצאת כ-0.5 ק"מ מדרום למפרץ המכונה "הפיורד", ראו קואורדינטות למעלה.
  5. ^ זאב רב-נוף, גורקי הוכרע באילת, דבר, 4 ביוני 1975