שלי מירון

שלי מירון
שלי טל מירון
	כיתוב תמונה
לידה	6 במאי 1979 (בת 45); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
מפלגה	יש עתיד
	1 בפברואר 2023 – מכהנת; (שנה)
כנסות	ה-25

שלי טל מירון (נולדה בט' באייר ה'תשל"ט, 6 במאי 1979) היא פוליטיקאית ישראלית, המכהנת כחברת הכנסת העשרים וחמש מטעם יש עתיד.

ביוגרפיה

שלי טל מירון נולדה ב-1979 בירושלים לאב כורדי ולאם אמריקאית. בוגרת בית הספר "רובין" למחול ולמוזיקה במגמת ריקוד.

שירתה בחיל האוויר שש שנים כדוברת, קצינת הדרכה בטייסת AH-1 קוברה, קצינת מבצעים ומפקדת קורס קצינות מבצעים. בתפקידה האחרון שימשה דוברת חיל האוויר הישראלי. השתחררה בדרגת סרן ושירתה במילואים כמפקדת מרכז תקשורת.

במשך כעשור, שימשה מנהלת פיתוח עסקי ומנהלת פרויקטים בחברת הייטק, בדרום מזרח אסיה.

לקחה חלק ב"מחאת הסרדינים", לצמצום מספר התלמידים בכיתות. כיהנה כראש הנהגת ההורים בבית הספר היסודי "ארזים" בתל אביב.

בשנת 2018 הצטרפה למפלגת "יש עתיד", והתקדמה לתפקיד מנהלת מרחב מרכז של המפלגה. בשנת 2018 שלי טל מירון התמודדה ברשימת "יש עתיד" למועצת עיריית תל אביב-יפו, אך לא נבחרה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, היא הוצבה במקום ה-25 ברשימת "יש עתיד", שזכתה ל-24 מנדטים. לאחר התפטרותו של חבר הכנסת יואל רזבוזוב בינואר 2023, נכנסה שלי טל מירון לכנסת והושבעה כחברת כנסת בחודש פברואר באותה השנה.^[1]

היא חברה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הקליטה והעלייה. בנוסף היא מכהנת כממלאת מקום בוועדת הכלכלה של הכנסת.

שלי טל מירון היא יושבת הראש של השדולה למען החטופים, ושל השדולה למען נפגעות אלימות מינית ומגדרית במלחמת חרבות ברזל. במקביל היא יושבת בראש השדולה למען נשים עגונות בישראל, וחברה בשדולה למען קהילת הלהט"ב בכנסת.