שלמה שילר-סינשי

שלמה מאייר (מרקוס) שילר-סינשי (בהונגרית: Solomon Mayer (Marcus) Schiller-Szinessy;‏ 23 בדצמבר 1820 – 11 במרץ 1890) היה רב וחוקר ממוצא יהודי-הונגרי שכיהן כמרצה לספרות חז"ל וספרות רבנית באוניברסיטת קיימברידג'.

שלמה שילר-סינשי
Solomon Schiller-Szinessy

לידה	23 בדצמבר 1820 Óbuda, הונגריה
פטירה	11 במרץ 1890 (בגיל 69) קיימברידג', הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום לימודים	אוניברסיטת פרידריך שילר
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג'

ביוגרפיה

נולד באובודה ולמד פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטת ינה, יחד עם לימודי רבנות. היה היהודי הראשון שצורף לסגל האקדמי של הקולג' הלותרני באפריס (פרשוב). היה בין היהודים המעטים שהשתתפו באופן פעיל במהפכת 1848 נגד האימפריה האוסטרית (כחלק מהלך רוח לאומי זה הוסיף את שם-המשפחה ההונגרי Szinessy לשם משפחתו). במסגרת זו היה מעורב בפיצוץ גשר בסגד לצורך עיכוב התקדמות הצבא האוסטרי. משהמהפכה נכשלה נמלט שילר-סינשי לבריטניה, דרך אירלנד. ב-1856 מונה לרב הקהילה החדשה במנצ'סטר (הטרמה של קהילה רפורמית). ב-1863 נשא את ג'ורג'ינה אלינור הרברט, נוצרייה אוניטרית שהתגיירה. באותה שנה עבר לקייברידג' על מנת להתפרנס ממתן שיעורים פרטיים בעברית.

ב-1866 מונה למרצה לספרות תלמודית ורבנית באוניברסיטה, לאחר חילוקי דעות בקרב סנאט האוניברסיטה וברוב דחוק. ב-1871 הועבר בפרלמנט הבריטי חוק שביטל את "מבחן הדת" (Test Act) במינויים אקדמיים. חוק זה איפשר את קבלתו של שילר-סנשי כחבר סגל מלא במשרת מרצה. ב-1875 קיבל מעמד של פרופסור חבר לספרות תלמודית. ב-1877 זכה בתואר מאסטר, היהודי הראשון שקיבל תואר זה בקיימברידג' באופן רשמי. סביבו התגבשה אסכולה של הבראיסטים (נוצרים חובבי עברית), בהם צ'ארלס טיילור, ג'ון פרון , בישוף ווסטרשייר ועוד. במקביל ניהל התנצחויות חריפות עם עמיתיו שלמה זלמן שכטר ואברהם נויבאואר.

במקביל למשרת המרצה האקדמי שלו, הועסק כביבליוגרף ומקטלג כתבי היד העבריים בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1876 פרסם את הרשימה הראשונה ובה תיאור מפורט של 72 כתבי יד עבריים. עד מותו תיאר כשני שלישים מהאוסף שכלל 800 פריטים. עם מותו כלל הקטלוג שלו שישה כרכים בכתב יד.

על אף ההכרה במעמדו האקדמי, לא יכול היה שילר-סינשי להתקדם למעמד הפרופסור בקתדרה לעברית (Professor Regius), עקב העובדה שנושא משרה זו כיהן אוטומטית כעוזר בישוף (קאנון) בקתדרלת אילי. רק ב-1927 בוטלה הזיקה בין שתי המשרות. ב-1882 הותר לו לתפקד כפרופסור לעברית על תנאי, אולם גם אז שולם שכרו עבור משרה זו ישירות על ידי צ'ארלס טיילור ולא מקופת האוניברסיטה.

נפטר ב-11 במרץ 1890 ונקבר בבית הקברות היהודי באיפסוויץ'.

לקריאה נוספת

• שלמה קלמן רייף, הגניזה מקהיר, עמ' 47–49

• Raphael Loewe, Solomon Marcus Schiller-Szinessy, 1820—1890: First Reader in Talmudic and Rabbinic Literature at Cambridge, Transactions (Jewish Historical Society of England), Vol. 21 (1962-1967), pp. 148-189, in JSTOR

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה שילר-סינשי בוויקישיתוף

• "שלמה שילר-סינשי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• ערך, Jewish Virtual Library
• רשומה במאגר הבוגרים של קיימברידג'
• קטלוג שילר-סינשי
  • גרסה מקוונת של הקטלוג
• שלמה שילר-שינסי (1820-1890), דף שער בספרייה הלאומית