שלמה שרברק
שלמה זנוויל שְֹרֶבֶּרק (בכתיב יידי: שרעבערק; תשרי תרל"ז, אוקטובר 1876 – י"ט בחשוון תש"ה, 5 בנובמבר 1944) היה מו"ל יידי ועברי יהודי ליטאי בווילנה ובוורשה (מייסד הוצאת ש. שרעבערק) ולאחר מכן מו"ל עברי בתל אביב (מייסד הוצאת יזרעאל). נולד בעיר פוסטאב שליד וילנה ועלה לארץ בשנת 1933. בשנת 1900 ייסד הוצאת ספרים בווילנה, ב-1911 היה ממייסדי התאחדות המוציאים לאור "צנטרל" בוורשה. בנוסף, היה אחד ממייסדי התאחדות המו"לים בישראל וכיהן בתפקיד זה עד סוף חייו.
 | |
| שלמה שרברק בסביבות שנות ה-20 | |
| לידה |
אוקטובר 1876 פוסטב |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1944 (בגיל 68) ישראל |
| מדינה | האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| מקצוע | מו"ל |
| בת זוג | אנה |
חייו האישיים
עריכהשלמה זנוויל שרברק נולד בסתיו 1876 (תרל"ז) בעיירה פוסטב שליד וילנה, בפלך וילנה של האימפריה הרוסית, בנם של שכנא בן אליהו נארטר (קראַקענער) וחיה רבקה לבית ראָם (רוֹם). קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" ובישיבה. בנעוריו עבר לווילנה, ושם החל בגיל חמש-עשרה לעבוד בבית מסחר לספרים.
הוא נשא לאישה את אנה ונולדו להם ארבעה ילדים: אסתר-אידה, יצחק, אלכסנדר ורעיה. חלה תפנית בחייו כאשר בשנת 1911 הוא נידון למאסר של חודשיים בעקבות הוצאה לאור של מאמר פוליטי. שרברק נפטר בתל אביב, י"ט בחשוון תש"ה, 5 בנובמבר 1944 ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק. הוא השאיר אחריו מאמרי זיכרונות על אישים, על סופרים ועל עבודתו בהוצאות ספרים ובהוצאתם. היה הראשון שהוציא ספר תנ"ך בכרך אחד בהדפסה משובחת ובצורה מהודרת. שאיפתו הייתה להוציא לאור אנציקלופדיה כללית בעברית, ובשנתיים האחרונות לחייו הוא החל להכין ולרכז את החומר ולארגן מערכת לכל המקצועות והערכים. העבודה נמשכה לאחר מותו על ידי יורשיו (צאצאיו), מנהלי "הוצאת יזרעאל"[1]. כעשר שנים לאחר מותו של שלמה שְׂרֶבֶּרק, יצא לאור ספר הכולל את זיכרונותיו וכל מעשי חייו: "זכרונות המוציא לאור שלמה שרברק". ארכיונו האישי, הכולל איגרות שנשלחו אליו, שמור בספרייה הלאומית[2].
חייו המקצועיים
עריכהבגיל 15 שלמה החל לעבוד בחנות ספרים, אצל יהודי בר אוריין. הוא נהג להיפגש בחנות הספרים עם אנשים משכילים ותורניים שהיו מגיעים לווילנה כדי להדפיס את חיבוריהם. העניין הרב בספרים גרם לשלמה להיות בלתי מסופק ממכירת הספרים כשלעצמה, על כן הוא החל לבצע מהלכים שיווקיים על מנת לגייס לקוחות חדשים מכל קצוות הארץ. הוא החל לנסוע ברחבי פולין כדי להיפגש עם סופרים ומחברים. בעקבות אהבתו של שלמה לספרים, הוא החליט לחזור לווילנה ולייסד הוצאת ספרים משלו. בתחילת הדרך, פעילותו הייתה מצומצמת ונתייחדה להוצאת ספרי לימוד, ועם הזמן ההוצאה הרחיבה את פעילותה[3]. בשנת 1914 שלמה שרברק היה מו"ל העיתון היידי "דאָס לעבען" בוורשה. לאחר מכן, בשנת 1925 הקים שרברק יחד עם שותפים את הוצאת הספרים "אחיספר". המדיניות של הוצאת הספרים "ש. שרברק" היוותה במועד מאוחר יותר בסיס למדיניותה של הוצאת "צנטרל". הוצאת "צנטרל" הייתה הוצאה גדולה ודו-לשונית (עברית ויידיש) ששילבה איחוד של הוצאות רבות ומספר מו"לים מוכשרים. הוצאה זו הייתה קיימת משנת 1911 ועד לשנת 1933. שלמה שרברק היה ממקימי ההוצאה ולקח חלק פעיל בה.
בשנת 1933 עלה שלמה שרברק לארץ ישראל והקים בה את הוצאת הספרים "יזרעאל" אשר המשיכה את הוצאת "ש. שרברק" בשם חדש וישראלי. עיקר ספריה של הוצאת "יזרעאל" היה בתחום ספרות הילדים והנוער ובתחום ספרי הלימוד. הוצאת "יזרעאל" הוציאה לאור ספרי קריאה היסטוריים לבני הנעורים שערכם ההיסטורי והחינוכי היה גדול ורחב. שלמה שרברק היה ממייסדי התאחדות המו"לים בארץ ישראל ושימש כנשיאה עד סוף ימיו[4].
הוצאת הספרים
עריכה
ערך מורחב – ש. שרברק
מפעל ההוצאה לאור של שלמה שְׂרֶבֶּרק מתייחד בהיותו מראשוני הוצאת הספרים בארץ ישראל (ומבין ההוצאות הראשונות שהוציאו ספרים בעברית בעולם). כמו כן, הוצאת הספרים מפורסמת בהיותה המדפיסה הראשונה של ספר תנ"ך בכרך אחד, מהדורה שהייתה לה חשיבות רבה. הוצאת הספרים של שְׂרֶבֶּרק הוציאה לאור בעיקר ספרי לימוד. החזון החינוכי שעמד מאחורי תפיסתו של שרברק היה הקניית השפה העברית. שרברק ראה לנגד עיניו את הילדים והנוער כצרכנים פונטנציאליים שיש להרגילם לקרוא בשפה העברית, וכן שם לו למטרה לרבות את מספר הקוראים. מטרת ההוצאה הייתה לפנות אל הציבור הרחב ולהקנות להם עזרים ויכולות בשפה העברית, ולכן ההוצאה הרבתה להוציא לאור ספרי לימוד. עם זאת, שרברק ראה לנגד עיניו גם את הפן הכלכלי והחליט להוציא ספרים גם ביידיש, מאחר שקוראי היידיש היו מבוססים יותר מקוראי העברית, זאת על מנת שההוצאה תוכל להמשיך להתקיים.
סמל ההוצאה בימים שנקראה "ש. שְׂרֶבֶּרק" היה אות שי"ן גדולה ושי"ן נוספת, קטנה יותר, בתוכה ומשתלבת עמה. שתי אותיות השי"ן מסמלות את ראשי התיבות של שם ההוצאה ושל מייסדה ובעליה- שלמה שרברק. לאחר שינוי שם ההוצאה לאור, שונה גם הסמל. הסמל החדש הציג אדם זורע ותחתיו ספר פתוח.
הוצאת הספרים "ש. שְׂרֶבֶּרק" מקושרת בקשר הדוק להוצאת הספרים "יזרעאל". הוצאת הספרים "ש. שרברק" היא ההוצאה שנוסדה בווילנה בשנת 1900 והוציאה ספרים בעברית וביידיש. בשנת 1933, עלה שלמה שְׂרֶבֶּרק, מייסד הוצאת הספרים "שְׂרֶבֶּרק", לישראל ושינה את שם ההוצאה ל"יזרעאל". שמה המקורי של ההוצאה נגזר משם משפחתו של שלמה שרברק, לכן ההוצאה נקראה "ש. שְׂרֶבֶּרק". לאחר העלייה לארץ ביקש שלמה שרברק לעברת את שם ההוצאה, והשם שנבחר הוא "יזרעאל", ככל הנראה על שם עמק יזרעאל שהיה מקום חשוב להתיישבות היהודית בשנים אלו. לאחר מותו של שלמה שרברק בשנת 1944, חולקה הוצאת הספרים שלו לשתי הוצאות ספרים: בנו אלכסנדר לקח על עצמו את ניהול הוצאת הספרים "יזרעאל". לאחר מותו, הקימה בתו אידה גם את הוצאת הספרים "שלמה שְׂרֶבֶּרק" הוצאה לאור על שם אביה. שתי ההוצאות התקיימו בנפרד במשך כשלושים שנה, עד שאוחדו שנית תחת הנהלתו של אלכסנדר יזרעאל (שרברק), אשר בחר לשנות את שם משפחתו ולאמץ לחיקו את שם ההוצאה לאור. לאחר מותו של אלכסנדר בשנת 1982, המשיכה אלמנתו אדלה יזרעאל בניהול הוצאת הספרים, עד 1988.
להוצאת ש. שרברק אין קשר מהותי להוצאת "יוסף שְׂרֶבֶּרק" של אחיו הצעיר של שלמה, יוסף שרברק.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "שלמה שרברק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1681
- שלמה שרברק, דבר, 6 בנובמבר 1944
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד תדהר (עורך), "שלמה שרברק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1682
- ^ ארכיון אוסף שלמה שרברק, בספרייה הלאומית
- ^ דוד תדהר (עורך), "שלמה שרברק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1681
- ^ א"א עקביא (עורך), זכרונות המוציא לאור שלמה שרברק, תל אביב: ש' שרברק, תשט"ו 1954