שם תחום

שם תחום (באנגלית: domain name; דומיין) או שם מתחם הוא שם ייחודי של אתר ברשת האינטרנט, שמבדיל אותו משאר האתרים הנמצאים ברשת. שמם הכולל של אתרי האינטרנט הזמינים לציבור הוא World Wide Web (רשת כלל-עולמית) או WWW, ונהוג לרשום בתחילת שמות המתחם של אתרי אינטרנט את האותיות הללו (www). שם התחום הוא תחילתה של כתובת ה-URL, לאחר ה-HTTP. רישום שמות תחום נעשה על ידי איגוד האינטרנט העולמי, ICANN, וגופים המורשים לכך מטעמו. בישראל הגוף היחיד הרשאי לרשום שמות תחום הוא איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC), המקצה שמות תחת הסיומת il..

מבנה שם התחום

לשם התחום מבנה היררכי שיטתי. בעל שם תחום יכול להשתמש בשם התחום שלו ובכל שמות התחום הכפופים לו, או להעביר את השליטה בכולם או בחלקם לאחרים. למשל בעל השליטה בשם התחום הראשי net מאפשר לכל אחד לרשום שם תחום הכפוף לו, למשל sytes.net, ובעל השליטה בשם התחום המשני sytes.net יכול להשתמש בו ובשמות התחום הכפופים לו, או לאפשר לאחרים להשתמש בהם (וזה גם מה שהוא עושה).

דוגמה: לשם התחום של האתר של עיתון "הארץ" www.haaretz.co.il המבנה ההיררכי הבא (מימין לשמאל):

• il מציין את המדינה שבה נרשם שם התחום. דוגמאות למדינות נוספות: uk – בריטניה, ca – קנדה, it – איטליה וכדומה. לכל מדינה ציון בן שתי אותיות. למרות שהסיומת us שמורה לארצות הברית, מייסדת האינטרנט, רוב האתרים האמריקאיים משתמשים בשמות התחום הראשיים הכלליים (כגון com, net, org).
• co מציין את המגזר בתוך המדינה, ובדוגמה שלפנינו – המגזר המסחרי, שבמדינות מסוימות מצוין על ידי com. מגזרים נוספים הם (רשימה חלקית): ac – אקדמיה, k12 – מערכת החינוך, org – גופים שאינם מסחריים, gov – גופי ממשלה, muni – שלטון מקומי, mil – צבא (תחת il קיים idf, עבור צה"ל).
• haaretz הוא שמו הפרטי של האתר, במסגרת המגזר המסחרי בישראל.
• www מציין את תפקוד האתר, ובמקרה זה אתר World Wide Web. אין לבחירה בשם זה כל משמעות מעבר לכך שבעל שם התחום יצר ממנו הפניה למחשב בו מתארח האתר.

שמו הפרטי של האתר

ארגון שהוקם לשם פעולה באינטרנט בוחר לעצמו שם קצר וקליט, שהופך בקלות לחלק משם התחום (דוגמאות: וואלה, זולו ונענע). ארגון שהוקם קודם להתרחבות השימוש באינטרנט עלול לגלות שיש בעיה עם הטמעת שמו באינטרנט.

לעיתים יש לארגון שם ארוך המורכב ממילים אחדות, ולבעיה זו פתרונות אחדים:

• הרצליה קאנטרי קלאב www.herzliyacountryclub.co.il
• הסתדרות המורים בישראל www.itu.org.il
• ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים www.irgun-hamorim.org.il

דרך אחרת היא באמצעות Domain Hack, המביאה ליצירת שם אתר מרענן ומפתיע ובדרך כלל קליט. בנוסף על שמות התחום באנגלית נעשו ניסיונות למכור שמות תחום בשפות אחרות אולם ניסיונות אלו לא זכו להצלחה מרובה.

שמות מתחם בעברית – דומיין בעברית

ניתן לרשום שמות מתחם בשפה העברית, זאת כחלופה לפרקטיקה של שמות מתחם המכילים מילים עבריות בתעתיק לטיני (כאשר אין כל תקן לתעתיק, כמו במקרה של האותיות כ', ק' ו־ח').

Internationalized Domain Name – IDN הוא שם דומיין (שם מתחם) בשפה שונה מאנגלית. פיתוח הטכנולוגיה של ה-IDNs החל בשנת 1998 באוניברסיטה של סינגפור. האוניברסיטה של סינגפור הקימה את חברת i-DNS.net על מנת להוציא לפועל את השימוש בטכנולוגיה. תהליך קידום השימוש בטכנולוגיית ה-IDNs הוא תהליך הנמצא בעיצומו בכל העולם בשנים האחרונות. הקידוד שהוסכם כסטנדרט עבור IDNs על ידי ארגון ה-IETF הוא ה-Punycode. השימוש ב-IDNs תופס את מקומו כשירות נדרש עם העמקת אחוז החדירה של האינטרנט במדינות ששפתם המקומית שונה מאנגלית, והשפה נכתבת בהן היא באותיות שאינן לטיניות ביסודם. טכנולוגיית ה-IDNs הוטמעה בדפדפנים המובילים – הטכנולוגיה אומצה על ידי חברת מיקרוסופט בדפדפן Internet Explorer 7, על ידי Mozilla החל בדפדפן Firefox 2. הטכנולוגיה הוטמעה גם בדפדפנים אחרים כגון דפדפן Chrome של חברת Google, דפדפן Safari ואחרים.

שמות דומיין בכתב עברי, אפשריים כחלק מתקן IDN. הראשונות שהתאפשר לרשום שמות מתחם עבריים תחתיהן היו הסיומות com ו־net. בשנת 2005 נוספה הסיומת org.

החל משנת 2007 חברה פרטית החלה לשווק בישראל שמות דומיין בעברית תחת סיומות. קום .נט .ארג המוגבלים לגישה מספקי הגישה הגדולים בלבד (013 נטוויז'ן, בזק בינלאומי, ו־012 סמייל). מאחר שסיומות אלו אינן מוכרות על ידי שרתי ה־DNS בעולם, שימוש בהם לא מאפשר למחזיקים בהם להשתמש במרבית היכולות של שמות המתחם המוכרים – כשהבולט בהם הוא חוסר היכולת לשלוח ולקבל דואר אלקטרוני.

גלישה לשמות מתחם עבריים דורשת תמיכה בתקן IDN מצד הדפדפן (בין הדפדפנים התומכים נמנים Internet Explorer 7 ו־Firefox), ובמרבית הדפדפנים האחרים משנת 2007 ואילך.

קיים הבדל משמעותי בשימוש בין שמות דומיין בעברית עם סיומת באנגלית Hybrid IDN (לדוגמה – דומיין.com) לעומת שימוש בשמות דומיין עם סיומת בעברית Full IDN (לדוגמה – דומיין. קום). בשמות דומיין שנכתבים מימין לשמאל כמו בשפה העברית במיוחד, השימוש ב-Hybrid IDN בעייתי ועלול לגרום לטעויות בהקלדה עקב היפוך השפה וכתוצאה מכך שינוי מיקום הנקודה בדומיין, ולבסוף להגיע לאתר הלא נכון. בעיה זו יכולה לגרום למקרי הונאה בשם Phishing.

ב־30 ביולי 2018, הכריזה רשמית חברת Verisign, המנהלת בין היתר את רישום כתובות ה-.com ו-.net בעולם (שמהווים כ־50% בסך שמות הדומיין בעולם) על פתיחת תהליך רישום לשמות דומיין בעברית עם סיומת. קום. פתיחת הסיומת. קום מתרחשת במסגרת התהליך להוספת סיומות דומיין גנריות חדשות (New gTLDs) לרשת האינטרנט אותו מנהל ארגון האינטרנט העולמי ICANN, האחראי על המדיניות בתחום שמות הדומיין באינטרנט. האישור המקורי לסיומת ניתן ל-Verisign על ידי ICANN כבר ב-15 בינואר 2015.

חברות וארגונים יוכלו להפנות גולשים לאתריהם באמצעות כתובת דומיין בעברית ועל ידי כך למנוע צורך לזכור שם דומיין באנגלית או להפנות גולשים למנועי חיפוש, אשר אינם ניתנים לשליטה ובהם יכולים הגולשים להיחשף למתחרים. הכרזה זו הופכת את העברית להיות באופן רשמי ולראשונה חלק ממערכת האינטרנט (ה-DNS) הבין-לאומית.

תהליך השקה של סיומת חדשה בעברית מאפשר לחברות וארגונים לשמור על שמות המותגים ועל זכויותיהם. תהליך הרישום המוקדם יערך בין החודשים אוגוסט עד אוקטובר 2018. בנובמבר 2018, תיפתח הסיומות החדשה בעברית .קום לרישום רגיל.

בקיץ 2022 החל איגוד האינטרנט הישראלי לראשונה לרשום שמות מתחם בעברית מלאה. שם המתחם הוותיק, "il.", ימשיך לפעול בישראל לצד מתחם ".ישראל" יקומו גם כמה תתי-מתחמים ייעודיים לגופי ממשלה וצבא – כך למשל יוקם מתחם ".ממשל", שיאגד תחתיו את אתרי האינטרנט של גופי הממשלה (אוצר.ממשל.ישראל, למשל), זאת לצד תת-מתחם ".צהל" לאתרי הצבא, ".ישוב" לאתרי רשויות מוניציפליות ו".אקדמיה", לאתרים של מוסדות אקדמיים מוכרים.

שמות מתחם מקוצרים

שמות מתחם מקוצרים (ידוע גם ככתובות מקוצרות) הם תת-שמות מתחם, אשר לרוב מחולקים בחינם, בשונה משם מתחם רגיל. כתובות מקוצרות אינן תחת שליטת איגוד האינטרנט הישראלי, אלא ניתנים לרישום באתרי אינטרנט הנמצאים בבעלות פרטית (שירות קיצור כתובות). לרוב מסופקים עם הכתובות המקוצרות שירותי סטטיסטיקות ומספר עזרים לבעל הכתובת.

ויכוחי בעלות על שם תחום

לשמות תחום קליטים ומבוקשים במיוחד יש ערך רב. שם התחום business.com נרכש תמורת 7.5 מיליון דולר.‏

חשיבותו של שם התחום הביאה לתופעה של השתלטות על שם תחום לשם מכירתו בכסף רב. לעיתים נוצרו סכסוכים כאשר גורם זר השתלט על שם תחום שהוא סימן מסחר שאינו שלו.

בתביעה שהגישה חברת "סלקום" כנגד גורם שרשם אתר בשם cellcom.net.il, נפסק שאסור לאותו גורם להשתמש בשם תחום זה.

עוזי ניסן, ישראלי שהתגורר בארצות הברית, רשם את שם התחום Nissan.com, ובכך עורר את זעמה של חברת המכוניות היפנית "ניסאן", שתבעה להעביר שם תחום זה לבעלותה, וכן טענה שנגרמים לה נזקים כתוצאה מהשימוש שעושה עוזי ניסן באתר זה. הבעלות על שם המתחם נותרה בידי עוזי ניסן, שהרי זה שמו לא פחות משזה שמה של חברת המכוניות.

במחצית השנייה של שנות ה-90 משפט מסוקר עקב אחר מחלוקת סביב שם התחום sex.com, במהלכה הצליח עסקן להעביר במרמה את בעלות האתר לידיו, ובמשפט נאלץ להשיב את בעלות האתר לבעליו הקודם, לצד פיצוי כולל של כ-65 מיליון דולר.

ראו גם

• Domain Name System
• סיומת אינטרנט
• URL
• כתובת IP
• דף אינטרנט
• עברית באינטרנט
• ההכרזה הרשמית של פתיחת הרישום לשמות דומיין בעברית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שם תחום בוויקישיתוף

• שם תחום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• איגוד האינטרנט העולמי
• איגוד האינטרנט הישראלי, שאחראי על רישום שמות התחום בישראל
• שמות מתחם, באתר דיני רשת
• סיני גז, עושים שמות, באתר nrg‏, 19 באוקטובר 2008
• אסף מרגלית, שולחן עבודה עברית, באתר nrg‏, 28 בספטמבר 2008
• רן בר-זיק, מה זה לעזאזל שם דומיין, ואיך זה עובד?, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2017
• חדש: רישום בין-לאומי של שמות דומיין בעברית בסיומת דוט.קום, באתר אנשים ומחשבים, 29 ביולי 2018
• מדריך עזר לרישום וניהול שמות מתחם