שמואל פומרנץ

חייל בצבא האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה

שמואל "סם" פומרנץ (23 בספטמבר 1910 - 18 בדצמבר 1948) היה חייל בצבא האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה. ממתנדבי חוץ לארץ בחיל האוויר. נהרג בתקופת מלחמת העצמאות.

שמואל (סם) פומרנץ
לידה 23 בספטמבר 1910
ניו יורק, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
נהרג 18 בדצמבר 1948 (בגיל 38)
יוגוסלביה
תאריך עלייה 1948
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צי ארצות הברית
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות ספטמבר 193918 בדצמבר 1948 (כ־9 שנים)
דרגה סגן-אלוף (אוויר) סגן-אלוף
תפקידים בשירות
טייס ומנהל מפעל תחזוקת מטוסים בצבא ארצות הברית
אחראי רכש מטוסים עבור צה"ל
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נעוריו

עריכה

שמואל סמואל פומרנץ נולד ב-1910 בעיר ניו יורק שבארצות הברית לאסתר זלדה ופיליפ פומרנץ. למד בניו יורק בבית ספר יסודי ותיכון והמשיך ללימודי הנדסה אווירונאוטית באוניברסיטת ניו יורק .

השירות בצבא ארצות הברית

עריכה

עם סיום לימודיו החל לעבוד אולם עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס פומרנץ לזרוע האווירית של הצי האמריקני והוכשר כטייס ניסוי. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוצב כמנהל עבודה במפעל לייצור מטוסים. עם סיום המלחמה השתחרר אולם במרץ 1948 עלה ארצה והתנדב לשירות בחיל האוויר במסגרת מח"ל.

הבאת מטוסי ה"אויה S199"

עריכה

ב-23 באפריל 1948 נחתם הסכם עם ממשלת צ'כסלובקיה לרכישת 10 מטוסים מדגם אוויה S-199[1]. הוחלט שהמטוסים יפורקו בארץ המוצא ויוטסו ארצה בבטנם של מטוסי קומנדו וכאן יורכבו. פומרנץ מונה לפקד על פירוק המטוסים והכנתם להטסה[2]. ב-20 במאי נחת בארץ המטוס הראשון ובהמשך החודש נחתו עוד 7 מטוסים. מטוסים אלו שימשו לבלימת הטור המצרי שנע לכוון מרכז הארץ.

מבצע ולווטה

עריכה

במהלך יולי 1948 נחתמה עסקת נשק עם צ'כוסלובקיה לרכישת 50 מטוסי ספיטפייר. מבצע העברת המטוסים ארצה כונה מבצע ולווטה ופומרנץ ובוריס סניור מונו למפקדי המבצע. הצוות נשלח לשדה תעופה בעיירה קונוביצה (Kunovice) שבצ'כסלובקיה שם רוכזו המטוסים כשפומרנץ מונה לאחראי על הכנתם לטיסה ארצה[3][4].

הטסת המטוסים ארצה נעשתה בשני שלבים (ולווטה 1, ולווטה 2):

  • בשלב הראשון (ב-24 בספטמבר) הוטסו 6 ספיטפיירים[5] כשרק 3 מהם הגיעו ארצה (בין המגיעים היה גם פומרנץ)[6].
  • התוכנית של השלב השני כללה הטסת 15 מטוסים ב-2 קבוצות כשפומרנץ צורף לקבוצה הראשונה בפיקודו של ג'ורג' ליכטר. ב-15 בדצמבר המריאה הקבוצה אך נאלצה לחזור בגלל תנאי מזג האוויר. ב-18 בדצמבר נעשה ניסיון המראה נוסף אבל גם הפעם היו תנאי מזג האוויר קשים והם גרמו להתרסקות מטוסו של פומרנץ ולנחיתת אונס של מטוס נוסף[7].

לאחר נפילתו הועלה פומרנץ לדרגת ראש כנף (סגן-אלוף) והובא לקבורה בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק.

הנצחתו

עריכה

לאחר נפילתו שונה שמו של בסיס חצור - כנף 4 ל"בסיס שמואל" (בהמשך חזר הבסיס לשמו המקורי).

משפחתו

עריכה

פומרנץ נישא לאלסי.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דגם זה היה גרסה מקומית המבוססת על מטוס המסרשמידט הגרמני
  2. ^ יוסף בודנסקי, הם עשו היסטוריה, אתר פישר, עמוד 14
  3. ^ תוכניתם המקורים של הצ'כים הייתה לפרק את המטוסים ולשלוח אותם ארצה באוניות אולם לאור הצורך הדחוף בהם בארץ הוחלט שטייסים יטיסו אותם ישירות
  4. ^ תהליך ההכנה כלל פירוק כל אביזר מיותר (כולל מכשירי קשר) והוספת מכלי דלק נוספים על מנת להגדיל את מרחק הטיסה (את הציוד שפורק העביר מטוס נורסמן ארצה)
  5. ^ הטייסים היו פומרנץ, בוריס סניור, סיד כהן, ג'ק כהן, נפתלי (טוקסי) בלאו ומודי אלון
  6. ^ מטוס אחד התרסק בנחיתת הביניים בפודגוריצה ושניים נחתו ביוון והוחרמו על ידי הצבא היווני
  7. ^ 10 מטוסים נוספים פורקו ונשלחו על גבי אוניות ארצה