שמואל פרשקו

מלחין פולני

שמואל פרשקופולנית: Stanisław Fereszko;‏ 26 בפברואר 191430 ביולי 1990) היה מלחין ומוזיקאי ישראלי שזכור בעיקר משירים שהלחין בתקופת מלחמת העצמאות.

שמואל פרשקו
Stanisław Fereszko
שמואל פרשקו, 1949 תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
שמואל פרשקו, 1949
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 26 בפברואר 1914
לוצק, פולין
פטירה 30 ביולי 1990 (בגיל 76)
מיאמי, ארצות הברית
מוקד פעילות פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת פולנית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

נולד בעיר לוצק בפולין והשתלם בקונסרבטוריון בוורשה בקומפוזיציה ונגינה בפסנתר. הוא הלחין אופרטה בשם "צייד הנמרים" שזכתה להצלחה גדולה בפולין והיו לו שם גם מספר להיטים בהם "כך זה בדרך כלל מתחיל" (1934).

בשנת 1937 עלה לארץ ישראל והשתלם בירושלים אצל המוזיקולוג שלמה רוזובסקי. הוא הלחין הצגות רבות של המטאטא ולי לה לו למילים של נתן אלתרמן, לאה גולדברג, יעקב אורלנד ועוד. מבין השירים שהלחין יש לציין את "מכתב מאמא"[1], "שיר השיכור", "את ארץ שלי" ועוד.

לחניו המפורסמים ביותר נכתבו בתקופת מלחמת העצמאות. לחיים גורי הוא הלחין את "שיר הוותיקים"[2] ואת "באב אל-ואד", שהוא אולי השיר המפורסם ביותר במלחמה זו.

הוא הלחין שירים ללהקת הצ'יזבטרון למילותיו של חיים חפר: "שיר הצ'יזבטרון", היי הג'יפ", "מוטי מוטי", "האהבה", "ציפ", "שוש".

ב-1952 עבר לארצות הברית לנסות שם את מזלו. הוא ניגן במועדון סברה בניו יורק של לאו פולד וליווה שם זמרים שהגיעו מישראל כמו שושנה דמארי ויפה ירקוני. השתתף כמנגן וכמפיק מוזיקלי באירועים שונים של הקהילה היהודית.

הוא השתקע במיאמי, שם המשיך בהופעות לפני יהודים בעיקר בבתי אבות. בארץ הוא נשכח כמעט לגמרי ורק שיריו היו מושמעים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות.

יפה ירקוני זכרה אותו והזמינה אותו ב-1985 לערב נוסטלגי במרתף העליון בבית ליסין בו ניגן את שיריו המפורסמים.

הוא נפטר מסרטן ב-1990 ונקבר במיאמי ביץ'.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ את הלחן לפזמון בשיר זה כתב שלמה שמולביץ'
  2. ^ חיים חפר כתב ללחן מילים אחרות בשם "רבותי ההיסטוריה חוזרת"