ויקיפדיה

שמוליק קראוס

זמר ישראלי
(הופנה מהדף שמואל קראוס)
פירוש נוסף ערך זה עוסק במוזיקאי. אם התכוונתם לחוקר יהדות, ראו שמואל קרויס.

שמואל (שמוליק) קראוס (1 ביולי 1935[4] – 17 בפברואר 2013) היה זמר-יוצר, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין ושחקן קולנוע ישראלי, מחלוצי הרוק הישראלי וחתן "פרס שר החינוך" למפעל חיים לשנת 2006. קראוס היה בין המלחינים הבולטים בישראל, והלחין שירי משוררים לצד פזמונים. חלק משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית.[5] כמו כן התפרסם כשחקן בסרטי קולנוע ובסדרה "לול".

שמוליק קראוס
שמוליק קראוס בצעירותו, 1953[1]
שמוליק קראוס בצעירותו, 1953[1]
לידה 1 ביולי 1935
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 2013 (בגיל 77)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה שמואל קראוז[2]
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות תל אביב-יפו, ישראל
תקופת הפעילות 1958–2003[3] (כ־45 שנים)
סוגה רוק, זמר עברי
סוג קול בס
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים הד ארצי, סי בי אס
שיתופי פעולה בולטים אריק איינשטיין, ג'וזי כץ, אילן וירצברג, יעקב רוטבליט
בן או בת זוג ג'וזי כץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס משרד החינוך והתרבות (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
s-kraus.co.il
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של שמוליק קראוס

ביוגרפיה

עריכה

שמואל קראוס נולד כבן הבכור למוסא ורוזה קראוז בשכונת נחלת אחים בירושלים.[4] האב מוסא נולד ב־1912 בירושלים, סב סבו מצד אביו הוא השד"ר משה זקס, מראשוני תלמידי החתם סופר שעלו לארץ.[6] סבתו של שמואל גידלה את מוסא כאם חד־הורית, לאחר שהסבא עזב את המשפחה. מוסא הצטרף בגיל 13 להגנה ועבד כנהג, שהביא סחורות לקיבוץ בית הערבה המבודד ולמפעלי ים המלח.[7] אמו של שמואל, רוזה, הייתה אחותו של רחמו, בעל מסעדה מוכרת ומצליחה בעיר.[4] השניים נמנו על העדה האורפלית.[4] המשפחה גרה בדירה מרווחת (ברחוב שפרעם כיום). האב נהג לשמוע תקליטים של מוזיקה קלאסית, אותה אהב. במהלך המרד הערבי הגדול נפצע מוסא ברגלו במהלך נסיעה מירי של ערבים, והחלים במשך זמן רב בבית מן הפציעה. בתקופה זו נאלצה האם לפרנס את המשפחה בעבודות משק בית בשכונת רחביה. באמצע שנות ה־40 היו לשמואל אח (צדוק) ואחות והמשפחה עקרה לחולון.[7] שמוליק וצדוק, אחיו הצעיר, היו חברים קרובים כל השנים.

בגיל 15 נשלח קראוס לכפר הנוער "הדסים", שאותו עזב כעבור שבוע.[8] לאחר מכן הצטרף לחברת הנוער של קיבוץ שער הגולן.[8] לאחר שסולק משם הצטרף לקורס גדנ"ע ים, ובסופו התגייס לחיל הים.[9] קראוס היה מכונאי בחדר הדוודים באונייה, וכן הופיע בהרכב קטן דמוי להקה צבאית.[9] לאחר שחרורו עבד כימאי בצי הסוחר.[9] בעת עגינה בפאב הימאים "העוגן" בחיפה התחיל בדרך מקרה לנגן בגיטרה, לאחר שנערה ביקשה ממנו להחזיק את הגיטרה שבה ניגנה לכמה רגעים.[10]

קריירה

עריכה

ב־1958 החל קראוס להופיע כרקדן סטפס בחיפה.[11] באותה תקופה פגש באברהם רייכשטט, לימים אבי עופרים, והשניים הקימו צמד בשם "העופרים", שבו קראוס ניגן בגיטרה ורייכשטט בתוף מרים.[11] קראוס לימד את עצמו לנגן אקורדים אחדים על פי ספר לימוד אקורדים לשירי עם אמריקאים, והשניים ניגנו בעיקר שירים אמריקאים ידועים.[12] עם תחילת פעילותו של הצמד החליף את שם משפחתו מ"קראוז" ל"קראוס".[11] לאחר כשנה שבה הופיעו השניים הכיר קראוס זמרת צעירה בשם אסתר זייד, לימים אסתר עופרים, והציע לרייכשטט לצרפה לצמד.[11] רייכשטט וזייד התאהבו ונישאו, ואילו קראוס עזב את ההרכב אחרי חילוקי דעות אומנותיים ויצא שוב להפלגות בים.[11]

ב־1959 הלחין קראוס את שני שיריו הראשונים: "עוד נשוב" למילים של עמוס אטינגר ו"שיר הדייג" למילים של אורי שרון.[11] את שני השירים שרו אסתר ואבי עופרים. באותה תקופה הלחין את נעימת השיר שהפכה בהמשך ל"בית הערבה".[13]

לאחר שעזב קראוס את צי הסוחר החל להופיע ברחבי ישראל.[12] בשנת 1961 הקים קראוס פאב בבאר שבע בשם "בר שבע".[14] שם אירח את מיטב כוכבי התקופה, הופיע בחיקויים ושר משיריו המקוריים.[15] ב־1962 התקבל לתפקיד הראשי במחזה "השטח" בתיאטרון הבימה, שהצגתו נמשכה כחודשיים.[16] בהמשך פגש קראוס בג'וזי כץ, שהגיעה לישראל מארצות הברית בקבוצת נוער יהודי־אמריקאי, והפך לבן זוגה.[17]

בקיץ 1964 השתתף קראוס בצילומי הסרט "חור בלבנה" של הבמאי אורי זוהר, שעלה לאקרנים ב־1965.[18] לאחר מכן נסע קראוס לצרפת, ושם הוציא ב־1965 מיני-אלבום בשם "Chants d'israel" ובו ארבעה שירים בעברית: "ערב של שושנים", "שדמתי", "ויבן עוזיהו", ו"דונה דונה".[19] עם שובו מצרפת חזר להתגורר באילת עם כץ.[18] השניים החלו להופיע במועדון "סוף העולם" של רפי נלסון ששכן בעיר.[18] כץ שרה באנגלית וקראוס ליווה אותה בגיטרה ובשירה. לאחר כחצי שנה שבו לתל אביב, והחלו להופיע בקביעות במועדון "עומר כיאם" ביפו.[18] הרפרטואר של השניים הורכב בחלקו מגרסאות כיסוי ובחלקו משירים חדשים שהלחין קראוס.[20] אחד השירים המקוריים היה שיר שכתבה כץ בשם "Long Ago" על פי לחנו של קראוס ששימש בהמשך כלחן השיר "בית הערבה".[20]

החלונות הגבוהים והרכבים נוספים

עריכה

בסוף 1966 פנו קראוס וכץ לאריק איינשטיין והשמיעו לו אחדים משיריהם.[21] איינשטיין אהב את השירים, והשלושה החליטו על הקמת להקה חדשה, "החלונות הגבוהים".[22] השלושה החלו מייד לאחר מכן בחזרות ובעבודה על שירים חדשים, כולם על פי לחנים של קראוס.[23] שירי הלהקה התאפיינו בפופ ורוק רך ונחשבו לחדשניים בזמר העברי,[24] בהם "זמר נוגה" (הידוע בזכות הקריאה החוזרת בבית הראשון "התשמע קולי"), "הבובה זהבה", "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה" ו"יחזקאל". בפברואר 1967 החלה הלהקה בסיבוב הופעות, והופעותיה זכו לשבחים רבים בכלי התקשורת.[25] אלבומה היחיד של הלהקה יצא באפריל 1967.[26] הלהקה הופיעה רבות ברחבי ישראל, ובעיקר במועדון בשם "החלונות הגבוהים" שהיה בבעלותו של קראוס.[27] לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפה השלישייה ללהקת המחול של יונתן כרמון למופע ברחבי העולם, בין היתר בפריז ובאיטליה.[27] בעקבות מתיחות בין חברי הלהקה עזב איינשטיין את המופע ושב לישראל, בעוד קראוס וכץ נסעו ללונדון.[28] קראוס חתם על חוזה הקלטות ללהקה עם חברת CBS, ולבקשתו שב איינשטיין ללהקה.[28] השלישייה הקליטה שני שירים חדשים באנגלית, שהלחין קראוס למילים של ראלף מרפי: "Maybe Someday" ו"Your Eyes".[28] לאחר מכן הוקלטו שני השירים גם בעברית במילים שכתב איינשטיין: "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית".[28] שני השירים בעברית יצאו על גבי תקליטון בישראל בפברואר 1968.[28] איינשטיין עזב את לונדון ושב לישראל כעבור חודשיים, והלהקה התפרקה.[28]

לאחר שאיינשטיין עזב את החלונות הגבוהים נשארו קראוס וכץ בלונדון והחלו להופיעו באנגלית עם שירים חדשים שכתב ראלף מרפי, חלקם על פי לחנים קיימים של החלונות הגבוהים.[29] הופעות אלו לא נמשכו זמן רב, אך מרפי הקליט את השירים החדשים באלבום שיצא באנגליה ב־1970 בשם "Smokey Circles" כחלק משלישייה לצד פרנק שין ולזלי דנקן.[29] ב־1969 הקליט אריק איינשטיין את השיר "בית הערבה" במילותיו המוכרות, שכתבו חיים חפר ועמוס קינן על אביו של קראוס שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה, לאחר שקראוס סיפר להם את סיפורו.[14] השיר נועד להיכלל באלבומה השני של החלונות הגבוהים, ולאחר פירוקה הקליט איינשטיין את השיר בעצמו והוציא אותו על גבי תקליט שדרים שראה אור באפריל 1969.[30] באלבומו של איינשטיין "פוזי" שיצא באותה שנה נכללו שלושה שירים שהלחין קראוס: "אצו רצו גמדים", "ארץ ישראל" ו"כשאת בוכה את לא יפה". הלחנים של שלושתם התפרסמו קודם לכן במילים אנגליות באלבום "Smokey Circles".[31]

ב־1969 לוהק קראוס לסרט הקולנוע "המצוד המלכותי אחר השמש" (The Royal Hunt of the Sun), שבו גילם מתורגמן אינדיאני לשפת האינקה.[29] הוא נשלח ללימודי משחק בניו יורק, ושם נישא לג'וזי כץ.[29] בסוף 1969 חזרו השניים לישראל בעקבות מות אביו של קראוס.[29] ב־1970 יצרו עם אריק איינשטיין ושלום חנוך את השיר "מה איתי", שנכלל באלבומם של איינשטיין וחנוך "פלסטלינה" מאותה שנה.[32] באותה שנה הופיעו קראוס וכץ בתוכנית הטלוויזיה "לול".[32] בסוף אותה שנה הצטרפה כץ ללהקה "כיף התקווה הטובה", שהספיקה להקליט רק מעט שירים לפני פירוקה. קראוס כתב והלחין עבור הלהקה את השיר "שני צבים", והלחין עבורה את השיר "בלדה לעוזב קיבוץ" שכתב יענקל'ה רוטבליט. שיר זה היה שיתוף פעולה ראשון בין השניים, שנמשך עוד שנים רבות לאחר מכן.[32] זמן קצר לאחר מכן יצרו רוטבליט וקראוס שיר נוסף, "לוח וגיר", שהקליט קראוס עם חברי "כיף התקווה הטובה" אלי מגן, זהר לוי וג'וזי כץ לאחר שחנן יובל עזב את הלהקה.[33] השיר יצא בינואר 1971 והוצג כשיר של "שמוליק קראוס והגבוהים".[33]

שנות השבעים

עריכה

בתחילת 1971 עבר קראוס להתגורר בבית נטוש סמוך לנבי סמואל. לטענתו ירש מסבתו חלקת אדמה במקום שנרכשה מאגודת נחלת ישראל - רמה בסוף המאה התשע עשרה.[14] כשחיילים באו לפנות אותו נמצא ברשותו חשיש, רובה ומטבע זר. הוא נעצר ונכלא באשמת החזקת חשיש והחזקת נשק בלא רישיון.[34] בזכות הסדר עם הנהלת הכלא הותר לקראוס להחזיק גיטרה, ובעת מאסרו כתב שירים חדשים.[35] בסוף חודש אפריל הוא שוחרר בערבות ששילמה המשוררת מרים ילן-שטקליס, והחל לעבוד על הקלטת השירים החדשים שיצר.[36] לאחר עיכוב באולפני ההקלטות הוא החל בהקלטה במאי 1971, עם חיים רומנו בגיטרה, אהרלה קמינסקי בתופים ושמוליק ארוך בבס.[37] ללא הפקה מוזיקלית ובג'אם סשן ספונטני וארוך.[38] השירים יצאו לראשונה רק בשנת 1976 בגרסה מצומצמת. האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" הופיע בשנת 1977.[39] בשנת 2004 הוציאה החברה "נענע דיסק" את האלבום במהדורה מחודשת.[39] קראוס כתב והלחין את כל השירים באלבום, למעט השיר "יום אחד" שכתב על פי לחנו של שלום חנוך לשיר "אבשלום", והשיר "אמא טבע", שהוא גרסה עברית שכתב קראוס לשירם של הביטלס "Mother Nature's Son".

עוד ב־1971 הואשם קראוס בכמה עברות נוספות. בינואר באותה שנה הואשם בנהיגה פרועה ובתקיפת נהג,[40] וביוני הורשע בתקיפת בני אמדורסקי.[41]

אחד השירים מהאלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל", "שישי חם", עסק בחשיש בתוכן מחויך. השיר נפסל לשידור, והקליפ בצבע סם הזיה (צבעים בהירים שקופים), שביים עידן זעירא, נפסל גם הוא לשידור מפני שקראוס מתועד שם מעשן קנאביס. באותה תקופה החלה ג'וזי כץ בעבודה עם בני אמדורסקי וישראל גוריון על הרכב חדש, "הטוב הרע והנערה". קראוס העביר להם את הלחן של "שישי חם", שעל פיו כתב אהוד מנור מילים חדשות. השיר "טוב לי לשיר", במילותיו החדשות של מנור, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1972.[42] הלהקה הוציאה באותה שנה את אלבומה היחיד, ובו שירים נוספים שהלחין קראוס למילים של מנור: "ימים של קולנוע", "הבלדה על ליטל־מי", "הדבר הזה" ו"אלה שמות". עוד באותה שנה השתתפו קראוס וכץ בתוכנית הטלוויזיה "מועדון הצועני השורק" בהנחייתו של דן אלמגור, שעבורה הלחין קראוס מספר שירים, וכן שר את גרסתו העברית לשיר "צרות במשפחה".[42]

ב־1973 גילם קראוס את הדמות הראשית בסרט "אדם".[43] עבור הסרט כתב והלחין קראוס את השיר "זה קורה".[44] הראשון להקליט את השיר היה אלי מגן, וב־1975 הפך השיר ללהיט גדול בביצועו של אריק לביא.[43] ב־1973 הקימו כץ וקראוס מחדש את להקת "החלונות הגבוהים", הפעם עם אלי מגן במקום אריק איינשטיין.[43] הופעתם הראשונה נערכה במאי 1973 בחגיגות יום העצמאות בתל אביב, וביולי 1973 עלה המופע של ההרכב "המשולש הנצחי".[44] הלהקה המחודשת הופיעה עם שירים של ההרכב המקורי, וכן שרה את השיר "אלישבע מה נחמדת" בפסטיבל שירי משוררים לילדים.[43] פרט לו הקליטו רק עוד שיר מקורי אחד, "אצלי הכול בסדר".[43] ההרכב לא האריך ימים, והתפרק זמן קצר לאחר מכן.[43]

בשנת 1975 העלו קראוס וכץ את מופע שירי הילדים "לבד ביחד ולבד לבד", שהורכב כולו מלחנים של קראוס לשירים של מרים ילן-שטקליס.[45] בעקבות המופע יצא אלבומם המשותף של קראוס וכץ שנקרא על שם המופע. בין השירים הבולטים בו היו "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "מיכאל" ו"ידידי טינטן". ב־1976 שרו קראוס וכץ בדואט את השיר "שוב", שהלחין קראוס למילים של דפנה עבר הדני, בחגיגת הזמר 1976.[45]

ב־1978 גילם קראוס את הדמות הראשית בסרטו של יקי יושע "סוסעץ".[46] קראוס הלחין עבור הסרט את שיר הנושא על פי מילים של יעקב רוטבליט, ואת השיר שר אריק איינשטיין.

שנות השמונים

עריכה

בשנת 1981 הוציאה חברת התקליטים "הד ארצי" את האלבום "שבעים שמונים", שקיבץ 11 הקלטות שבהן השתתף קראוס בשנות ה־70 ולא יצאו עד אז על גבי אלבום. בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת "כיף התקווה הטובה" שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. את רוב השירים כתב יענקל'ה רוטבליט, ובהם "בלדה לעוזב קיבוץ", "לוח וגיר", "אצלי הכל בסדר" ו"סוס עץ". ידיעה על האלבום הצפוי התפרסמה כבר ארבע שנים קודם לכן, אך יציאתו התעכבה.[47]

שנה לאחר מכן הקליט קראוס את האלבום "גלגל מסתובב", שיצא בקיץ 1982.[48] האלבום כלל את הלהיטים "גיטרה", "חבר", "איך עושים תקליט" ו"איך הגלגל מסתובב". קראוס הלחין את כל שירי האלבום, חלקם על פי מילים של יענקל'ה רוטבליט וחלקם על פי מילים של המשורר יבי. על עיבודי השירים הופקד אילן וירצברג, ובין הנגנים בו היו מאיר ישראל ואלון אולארצ'יק.

ב־1983 השתתף קראוס בסרטו של ג'אד נאמן "מגש הכסף".[48] באותה שנה גם שיחק בסדרת הטלוויזיה "ניידת" בתפקיד קצין חוקר[49] והעלה לראשונה מופע משיריו, בשם "בין השירים". המופע לווה בשיר חדש שהלחין למילים של יענקל'ה רוטבליט ושר עם אילן וירצברג בשם "רואים רחוק רואים שקוף".[49] השיר יצא על גבי תקליט שדרים, זכה להצלחה ודורג במקום ה־31 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"ד של רשת ג'. זמן קצר לאחר מכן נעצר קראוס באשמת תקיפה ונכלא בכלא רמלה.[49]

ב־1984 הלחין קראוס את שיר הנושא לסרט "מכת שמש" על פי מילים של יענקל'ה רוטבליט, ואת השיר שר בסרט יובל בנאי. באלבומה של נורית גלרון "נגיעה אחת רכה" שיצא באותה שנה נכלל שיר שיצרו קראוס ורוטבליט בשם "השיר שהוא שר לי בגשם".

בספטמבר 1988 הוציא קראוס את האלבום "אחרי עשרים שנה",[50] שהיה מורכב כמעט כולו משירים שהלחין למילותיו של יענקל'ה רוטבליט, ובהם "אחרי עשרים שנה", "אִם" וגם "רואים רחוק רואים שקוף" שהוקלט לאחר האלבום הקודם. שיר אחד באלבום, "מונה", היה מעיזבונו של הפזמונאי והמלחין שמוליק צ'יזיק.[51]

שנות התשעים והאלפיים

עריכה

לאחר הפסקה של כמה שנים העלה קראוס ב־1992 את המופע "משחק ההישרדות", שזכה לביקורות חיוביות.[52] באותה שנה הופיע על הבמה המרכזית בפסטיבל ערד,[53] וב־1993 נערך בפסטיבל ערד מופע הוקרה לשיריו בשם שירו הידוע שנכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט, "ימי ראשית הקיץ".[54] באותה שנה הצטרף קראוס למופע "גברים שרים אהבה", שבו שר וניגן לצד דני רובס, שלמה יידוב, דני ליטני ואלברט עמר.[55] במקביל נהג בתקופה זו להופיע לבדו במועדון "הלוגוס" בתל אביב.[55]

במרץ 1994 הוציא את אלבומו "ידידותי לסביבה".[56] את רוב שירי האלבום הלחין למילים של יענקל'ה רוטבליט, ושניים מהם הלחין למילים של המשורר נתן זך: "המקום הכי נמוך" ו"בית, שני בתים". שני שירים באלבום שר קראוס בדואט עם הזמרת מזי כהן: "תני לי" ו"מה אתה רוצה". כמו כן נכללה באלבום גרסה מחודשת לשיר "בית הערבה". לשיר "המקום הכי נמוך" מהאלבום הופק קליפ בבימויו של אחיו של קראוס, יגאל.[57] האלבום לא זכה להצלחה.[57] באוגוסט באותה שנה יצא אלבום אוסף של קראוס בשם "רואים רחוק רואים שקוף", ובו שירים מקריירת הסולו שלו לצד שירים של החלונות הגבוהים ושירים שהלחין לאחרים.[58]

ב־1995 השתתף קראוס בכמה פרקים בסדרת הטלוויזיה "המונה דופק" של הבמאי יקי יושע.[59] שיר הנושא של הסדרה היה גרסה מחודשת של דני ליטני לשירו של קראוס "זה קורה".[59] ב־1997 זכו קראוס וייענקל'ה רוטבליט בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום המוזיקה הקלה.[60] באותה שנה הקליט גרסה מחודשת לשיר "ארץ ישראל" עבור אלבום גרסאות הכיסוי "עבודה עברית".[61]

בקיץ 2001 התחיל קראוס לעבוד על אלבום חדש, שוב בשיתוף פעולה עם יענקל'ה רוטבליט ובהפקה מוזיקלית של משה לוי.[62] האלבום המלא, "יום רודף יום", יצא בינואר 2003 וזכה לביקורות טובות.[63] הוא הורכב כולו מלחניו של קראוס לשירים של רוטבליט, למעט גרסה מחודשת לשיר "זה קורה" וקטע אינסטרומנטלי בשם "עצבות". העבודה על האלבום תועדה במשך שנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מן החומר המתועד את הסרט "מעשה בתקליט". הסרט מתמקד בעבודה על השירים מיצירתם בביתו עם המילים שעל הנייר והגיטרה דרך העבודה באולפן, מהלך ההקלטות ועד ליציאת התקליטור.[62] הקרנת הבכורה שלו נעשתה בפסטיבל הקולנוע ירושלים ב־2005.[64]

פרסים, הוקרה והנצחה

עריכה

קראוס נמנה עם בכירי המוזיקאים הישראלים, ותרם רבות למהפכת הרוק והפופ במוזיקה הישראלית בשנות ה־60 וה־70.

חיים אישיים

עריכה

לאורך חייו סבל קראוס ממשברים נפשיים קשים, אושפז פעמים אחדות במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בשל גילויי אלימות[70][71][72][73] והסתבך לא פעם עם רשויות החוק.

בפברואר 1962 נישא קראוס לעיתונאית שולה רון.[16] השניים התגרשו כעבור שלושה חודשים.[16] ב־1964 היה נשוי בצרפת לתקופה קצרה לפלורנס סמואל.[18]

ב־22 באוקטובר 1969 נישא לג'וזי כץ.[31] לשניים נולדו שני בנים, ב־1974 וב־1976.[45] כץ וקראוס חוו משברים רבים עקב מצבו הנפשי המעורער של קראוס, מעצריו ואשפוזיו הרבים. בשנת 1981, בעקבות מריבה קשה עם קראוס, עזבה כץ את ישראל בן לילה ועברה להתגורר בארצות הברית עם שני ילדיהם.[48] מאוחר יותר הם התגרשו.

בסוף שנות השמונים פגש את חנה קופלר, שהייתה בת זוגו עד מותו.[74] לאחר מותו הוציאה קופלר ספר-אלבום עם כל שיריו וביוגרפיה מקוצרת.

בסרט התיעודי "מעשה בתקליט", שתיעד את עשיית האלבום "יום רודף יום", מוצגת תופעה קבועה לאורך הקריירה של קראוס: הקריסה הנפשית שהוא עובר ככל שהוא שוקע עמוק יותר ביצירה. בתחילת הסרט, קראוס שמח לחזור לאולפן ההקלטות, רגוע ולבבי, ובמהלך העבודה על האלבום הוא הולך ועולה על גדותיו עד לאשפוז פסיכיאטרי.[62]

בשנת 2003 נתפס קראוס כשהוא נוהג עם רישיון נהיגה שתוקפו פג 17 שנים קודם לכן, לאחר שהיה מעורב בשלוש תאונות דרכים.[75]

זכייתו של קראוס בפרס משרד החינוך ב־2006 עוררה ביקורת בחוגים למניעת אלימות ולזכויות האישה בשל עברו האלים.[65] בלטה בביקורת שלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ'.[76]

כשנה לאחר מותו שודר בערוץ yes-דוקו סרט בשם "מאחורי עיניים כחולות" העוסק בקראוס. בסרט נטען כי קראוס סבל מהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה).[77]

שמוליק קראוס הוא דודהּ של הזמרת יעל קראוס.

מותו

עריכה

ב־7 בפברואר 2013 אושפז קראוס במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב במצב קשה בשל שפעת החזירים.[78] מצבו החמיר עוד בהיותו בבית החולים, והוא לקה בדום לב. לאחר עשרה ימים נפטר והובא למנוחות בבית העלמין ירקון ביום שלמחרת. גרושתו, ג'וזי כץ, ושני בניהם נעדרו מההלוויה.[79]

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומים בהם הלחין חלק משמעותי מהשירים, אך לא השתתף כמבצע:

  • פוזי (1969) - הלחין שלושה מהשירים
  • John Walker – This is John Walker ‏ (1969) - הלחין 3 שירים[80]
  • Smokey Circles[81] ‏ (1970) - הלחין את כל השירים
  • הטוב הרע והנערה (1972) - הלחין חמישה מהשירים בגרסת הויניל של התקליט ושישה בתקליטור.

קולנוע וטלוויזיה

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • חנה קופלר וערן ליטוין, "קורות", בתוך שמוליק קראוס 1935–2013, בעריכת חנה קופלר (מהדורה שנייה), 2019
  • נעם רפפורט, רוק ישראלי 1967–1973, מרום, 2018

קישורים חיצוניים

עריכה

בעקבות מותו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שנת התמונה: לפי שמוליק קראוס 1935–2013, בעריכת חנה קופלר (מהדורה שנייה), ישראל 2019, עמ' 20.
  2. ^ שגיא בן נון, צר היה כל כך, באתר הארץ, 9 ביוני 2004
  3. ^ לפי דבריו בריאיון זה
  4. ^ 1 2 3 4 קופלר וליטוין, עמ' 9
  5. ^ יואב קוטנר, מצד אחד נכס צאן ברזל; מצד אחר - אלים, באתר ישראל היום, 21 בפברואר 2013
  6. ^ אפרת שטרן, "כשנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה", באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2016
  7. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 17.
  8. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 19
  9. ^ 1 2 3 קופלר וליטוין, עמ' 21
  10. ^ קופלר וליטוין, עמ' 23
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 קופלר וליטוין, עמ' 25
  12. ^ 1 2 רפפורט, עמ' 24
  13. ^ קופלר וליטוין, עמ' 17, 25
  14. ^ 1 2 3 קובי בן שמחון, שמוליק קראוס: סוסעץ זה אני, באתר הארץ, 18 ביולי 2007
  15. ^ קופלר וליטוין, עמ' 31
  16. ^ 1 2 3 קופלר וליטוין, עמ' 32
  17. ^ קופלר וליטוין, עמ' 32–33
  18. ^ 1 2 3 4 5 קופלר וליטוין, עמ' 35.
  19. ^ דף האלבום באתר סטריאו ומונו
  20. ^ 1 2 רפפורט, עמ' 25
  21. ^ רפפורט, עמ' 28
  22. ^ רפפורט, עמ' 28–29
  23. ^ רפפורט, עמ' 29
  24. ^ רפפורט, עמ' 31
  25. ^ רפפורט, עמ' 29–30
  26. ^ קופלר וליטוין, עמ' 39
  27. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 52
  28. ^ 1 2 3 4 5 6 קופלר וליטוין, עמ' 54
  29. ^ 1 2 3 4 5 קופלר וליטוין, עמ' 59
  30. ^ רפפורט, עמ' 52-51
  31. ^ 1 2 רפפורט, עמ' 42
  32. ^ 1 2 3 קופלר וליטוין, עמ' 88
  33. ^ 1 2 רפפורט, עמ' 213
  34. ^ מלחין וקריינית כופרים באשמת עישון חשיש, מעריב, 22 במרץ 1971
  35. ^ קופלר וליטוין, עמ' 94
  36. ^ רפפורט, עמ' 270
  37. ^ רפפורט, עמ' 270–271
  38. ^ רפפורט, עמ' 271
  39. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 126
  40. ^ רפפורט, עמ' 268–269
  41. ^ יהושע כהנא, הזמר קראוס הורשע בתקיפה ונידון ל-100 ל"י קנס ולמאסר על תנאי, מעריב, 2 ביוני 1971
  42. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 96
  43. ^ 1 2 3 4 5 6 קופלר וליטוין, עמ' 106
  44. ^ 1 2 רפפורט, עמ' 43
  45. ^ 1 2 3 קופלר וליטוין, עמ' 110
  46. ^ קופלר וליטוין, עמ' 126
  47. ^ רפפורט, עמ' 272
  48. ^ 1 2 3 קופלר וליטוין, עמ' 150
  49. ^ 1 2 3 קופלר וליטוין, עמ' 160
  50. ^ "אחרי עשרים שנה" באתר אקו"ם.
  51. ^ קופלר וליטוין, עמ' 182
  52. ^ קופלר וליטוין, עמ' 207
  53. ^ עמית שהם, לזוז הצידה כולם, שמוליק קראוס חוזר, חדשות, 17 ביולי 1992
  54. ^ קופלר וליטוין, עמ' 208
  55. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 209
  56. ^ "ידידותי לסביבה" באתר אקו"ם.
  57. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 211
  58. ^ "רואים רחוק רואים שקוף" באתר אקו"ם.
  59. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 224
  60. ^ קופלר וליטוין, עמ' 230
  61. ^ שמוליק קראוס - ארץ ישראל באתר "עבודה עברית".
  62. ^ 1 2 3 קופלר וליטוין, עמ' 234
  63. ^ אלבום חדש לשמוליק קראוס, באתר הארץ, 15 בינואר 2003
  64. ^ קופלר וליטוין, עמ' 245
  65. ^ 1 2 קופלר וליטוין, עמ' 246
  66. ^ תמר סוקניק, שמוליק קראוס יקבל את פרס שר החינוך למפעל חיים, באתר הארץ, 9 במאי 2005
  67. ^ קופלר וליטוין, עמ' 247
  68. ^ אסף נבו, ‏רוצו, שמוליק, באתר ‏מאקו‏, 18 בנובמבר 2010
  69. ^ אסף נבו, ‏החלונות גבוהים, הרמה קצת פחות, באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2012.
  70. ^ קראוס באתר MOOMA
  71. ^ פרא מחונן, על קראוס באתר השרת העיוור
  72. ^ אבי כהן, שופט הורה לאשפז את הזמר שמוליק קראוס, באתר ynet, 28 באפריל 2003
  73. ^ מאיר תורג'מן, שמוליק קראוס ממשיך להסתבך; נפצע בתאונה, באתר ynet, 4 בנובמבר 2003
  74. ^ קופלר וליטוין, עמ' 179
  75. ^ אבי כהן, שמוליק קראוס נהג עם רישיון שפג תוקפו לפני 17 שנה, באתר ynet, 27 באפריל 2003
  76. ^ הענקת פרס שר החינוך למפעל חיים | שלי יחימוביץ', באתר shelly.org.il
  77. ^   ניר גורלי, "מאחורי עיניים כחולות": לא עושה לשמוליק קראוס הנחות, באתר הארץ, 20 בפברואר 2014
  78. ^ גילי איזיקוביץ, שמוליק קראוס אושפז בטיפול נמרץ, באתר הארץ, 7 בפברואר 2013
  79. ^ אור ברנע, שמוליק קראוס הובא למנוחות, באתר ynet, 18 בפברואר 2013.
  80. ^ דף האלבום באתר סטריאו ומונו
  81. ^ נעלם בעשן: סיפורו של רפי מרפי בבלוג "זה מסתובב"
  82. ^ תיעוד מיוחד של שמוליק קראוס, מעמודי התווך בפופ רוק הישראלי, בעשיית תקליטו האחרון "יום רודף יום"' רשות השידור, מרץ 2012
    "צר היה כל כך: הסרט על שמוליק קראוס מאכזב", מעריב, 2012
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=שמוליק_קראוס&oldid=40099642"