שמורת חורשת יעלה
שמורת חורשת יעלה (בערביתː شجرة الكلب - שג'רת אל כלב) היא שמורת טבע בבקעת יבנאל המשתרעת על שטח בן 11.5 דונם, שהוכרזה ב-1 באפריל 1969. בשמורה חורשה ובה שמונה עצי שיזף מצוי עתיקים ומרשימים, שהשתמרו עקב קדושת המקום לתושבי האזור. בנוסף סביב העצים גדלים צמחי מעזבה וביניהם סרפד הכדורים, חלמית וחרדל לבן. בגבולה הצפוני של החורשה נובע מעיין עין יעלה. נחל יעלה יורד משמורת חורשת יעלה לשמורת נחל יבנאל.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
1 באפריל 1969  |
| כניסה בתשלום | ללא תשלום |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 0.0115 קמ"ר |
| מאפיינים עיקריים | עצים עתיקים |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | הגליל התחתון |
| קואורדינטות | 32°41′05″N 35°31′52″E / 32.684694444444°N 35.531083333333°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   שמורת חורשת יעלה | |
  | |
האתר נקרא על שם יעל אשת חבר הקיני. בספר שופטים מסופר שמקום מושבו של חבר הקיני היה "אֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים [בצענים] אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ"[2], ומספר חוקרים זיהו את המקום עם בקעת יבנאל ואת קדש עם חורבת קדש מזרחית לפוריה עילית[3].
קישורים חיצוניים
עריכה- שמורת חורשת יעלה, באתר טבע ונופים בישראל
- חורשת יעלה, באתר מפה
הערות שוליים
עריכה- ^ שמורת נחל יבנאל, באתר "טבע ונופים בישראל"
- ^ ספר שופטים, פרק ד', פסוק י"א
- ^ ישעיהו פרס, אנציקלופדיה מקראית, כרך א, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1950, עמ' 328
