שמורת שער פולג
שְׁמוּרַת שַׁעַר פּוֹלֵג היא שמורת טבע בשרון, השוכנת בין היישובים יקום מדרום, אודים מצפון, וכביש 2 ומכון וינגייט ממערב. השמורה הוכרזה ב-23 במרץ 1967 ושטחה הורחב ב-29 במאי 1997. שטחה 136.5 דונם ולמרות ממדיה הצנועים היא מצטיינת בצמחייה עשירה בבתי גידול שונים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | שמורת טבע |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ליד נתניה |
| קואורדינטות | 32°15′30″N 34°50′20″E / 32.25833333°N 34.83888889°E |
|
(למפת נתניה רגילה)   שמורת שער פולג  | |
  | |
אתרי השמורה
עריכהרכס הכורכר ו"שער פולג"
עריכה
השמורה מקיפה את רכס הכורכר השני מבין שלושה רכסים המלווים את קו החוף בשרון הדרומי. בתקופת הברונזה (תחילת האלף ה-3 לפנה"ס) קם על הרכס יישוב כנעני בגובה של 20 עד 25 מטרים מעל פני הים, המוכר כיום כתל פולג. החל במאה ה-19 לפנה"ס נחפר חפיר בצידו הצפוני של התל, וזה הורחב בתקופה הרומית, עת החל ייבוש הביצות באזור. בחפיר זה עובר אפיקו של נחל פולג, ועל שמה של פרצה זו ברכס כינו הצלבנים את הנחל בשם "נחל הסלע המבותר". בערבית כונה הנחל "ואדי פאליק", היינו "החוצה", וגם שמו העברי של הנחל - "פולג" מלשון "מפלג" - ניתן לו על שמה של הפרצה. הממלוכים הזניחו את מפעל הייבוש, וממזרח לרכס נוצרה ביצה גדולה בשטח של 4,000 דונם. לאחר שאדמות האזור נרכשו על ידי המוסדות העבריים ב-1935, הועמקה הפרצה שוב, והביצה נוקזה. רוחבה של הפרצה כיום הוא 10 מטרים בבסיסה ו-20 מטרים בחלקה העליון.
שרידי אודים
עריכהבחלקה הצפון-מערבי של השמורה שוכנים שרידיו של מושב אודים אשר הוקם במקום בשנת 1948, כחודש לאחר הכרזת העצמאות. במושב הוקמו מספר אוהלים וצריפים, ומערות שנחפרו בכורכר שימשו לו כרפתות. בשנת 1950 עבר המושב למיקומו הנוכחי מצפון לשמורה, ומספר מבנים, בהם מבנה המזכירות, שרדו במקום. עוד ניטעה במקום בעת הקמת היישוב חורשת עצי אורן ירושלים ובה אנדרטה שהקימו התושבים לזכרם של שלושה מבני המושב אשר נפלו על הגנתו. בחורשה הוכשרה פינה לעריכת פיקניקים.
המחצבה, שלולית החורף, ופארק יקום
עריכהממערב לרכס מחצבת כורכר נטושה, שהכרייה בה עת הייתה פעילה, גרמה להרס חלקים ניכרים מהרכס ומהתל. קרקעיתה החרסיתית של המחצבה סמוכה למפלס מי התהום, ומקשה על מי התהום העולים על פני השטח בעונת הגשמים, והיוצרים שלולית חורף, לשוב ולחלחל לקרקע. בשלולית החורף מתקיימים מינים שונים של דו-חיים הזקוקים למים מתוקים, ואף לתוך תקופת הקיץ נשמרת בה ביצה קטנה שקרקעיתה עשירה בצמחי מים. לחופה הדרומי של הבריכה ומחוץ לשטח השמורה, שוכן פארק יקום ובו חניון מטיילים, מדשאות ושטחים מוצלים.
השטח הביצתי
עריכהממזרח לתל משתרע אזור ביצתי עשיר[1] בצמחיית קנה מצוי, המשמש כבית גידול לצבי ביצה וכאתר קינון לעופות.
הצומח
עריכהבשמורה ריכוז של גאופיטים דוגמת חצב מצוי, נרקיס, סתוונית היורה, חבצלת קטנת-פרחים, רקפת, אירוס ארץ-ישראלי, אירוס הארגמן, כלנית, נורית אסיה ועוד. עוד צומחים במקום אשחר ארץ ישראלי, אלת המסטיק, שרביטן, מתנן שעיר, אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, דבורנית צהובה, פטל קדוש, טיון דביק, שוש, תורמוס ארצישראלי, קידה שעירה, בן-חצב יקינתוני ועוד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- נחל פולג - שמורת טבע שער פולג ושמורת טבע נחל פולג באתר רשות הטבע והגנים
- השמורה באתר iNature
- השמורה באתר טרקר
- יואב אבניאון - בריכות החורף בשרון - יער פולג ועוד (אגמון פולג וסיפור ביצות החורף בשרון) כולל התייחסות לבריכת רמאדן / ראמדן / רמאצ'ן
-
האנדרטה לזכר חברי אודים -
מראה כללי של המחצבה מתל פולג -
הבריכה העונתית מפארק יקום שמדרום לשמורה -
מראה מתל פולג מזרחה אל השטח הביצתי שממזרח לשמורה
הערות שוליים
עריכה- ^ מפה עם סימון איזור ביצתי 'בירכת רמאדן' (באנגלית) 1918, מפה שהוכנה על ידי צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור