שמעון הקדוש
| ערך מחפש מקורות | |
שמעון הקדוש הוא קדוש נוצרי, מהראשונים שהכירו במשיחיותו של ישו. על פי המסופר בבשורה על-פי לוקאס (ב', 35-25)[1], כשהיה ישו התינוק בן ארבעים יום, העלוהו הוריו לבית המקדש, כדי לקיים את מצוות פדיון הבן ולהקריב קורבן יולדת. שמעון, ביחד עם חנה הנביאה, קיבלו את פניהם של ישו והוריו בבית המקדש.
 | |
| שמעון הקדוש אוחז בישו; רמברנדט, 1669 | |
| לידה | הגליל |
|---|---|
| קדוש עבור | נצרות הקתולית, נצרות אורתודוקסית, הכנסייה האנגליקנית, הזרמים הלותרנים |
| חג | 3 בפברואר |
| תכונות | מתואר בדרך כלל כאיש מבוגר ומזוקן, האוחז בישו הילד |
לשמעון, שהיה איש "צדיק וחסיד", נגלה בנבואה שהוא לא ימות בטרם יראה במו עיניו את המשיח. הוא הגיע בהשראת רוח הקודש לבית המקדש באותו היום בו הגיעו מרים, אם ישו, יוסף הקדוש וישו וכאשר ראה את ישו הפעוט לקח אותו בזרועותיו ונשא את תפילת הנונק דימיטיס[1], שעודנה נכללת בליטורגיה של כנסיות שונות. בתאריך זה, שעל פי המסורת חל ב-2 בפברואר, נחוג חג הקנדלמאס.
לפי המסורת של הנצרות האורתודוקסית, היה שמעון אחד החכמים אשר עבדו על תרגום השבעים. כשהוא רצה בספר ישעיהו ז:יד לתרגם "עלמה" כ-"אשה", עצר אלוהים את ידו, ואמר שצריך לכתוב "בתולה", והבטיח שיחיה לראות שזה אכן התרגום הנכון.[2][3] היום פסוק זה נחשב על ידי הנוצרים לנבואה על בואו של ישו.
כמה חוקרי נצרות מזהים את שמעון הקדוש עם שמעון בן הלל[4].
על פי האגדה, מעט לאחר מכן מת. במאה השישית שרידיו הועברו לקונסטנטינופול, שם היו לפחות עד המאה ה-13[3].
שמעון נחשב כקדוש בנצרות הקתולית, בנצרות האורתודוקסית ובנצרות האוריינטלית ויום חגו הוא ב-3 בפברואר, אשר מוקדש גם לחנה הנביאה[3].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- שמעון הקדוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 הבשורה על פי לוקאס פרק ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ שמעון הקדוש במסורת הכנסייה הארמנית
- ^ 1 2 3 Catholic.co.il, www.catholic.co.il
- ^ Allan Cutler, Does the Simeon of Luke 2 Refer to Simeon the Son of Hillel?, Journal of Bible and Religion 34, 1966, עמ' 29–35
