שער חליפין קבוע
שער חליפין קבוע הוא שער חליפין שנקבע על ידי הממשלה או גוף חוקי מוסמך אחר בעל הסמכות המוניטרית; זאת, בניגוד לשער חליפין נייד שמתנייד על פי כוחות השוק. את שער החליפין הקבוע אפשר להוריד, פעולה הנקראת "פיחות"; או להעלות, פעולה המכונה "ייסוף"[1].
שער חליפין קבוע יכול להיקבע במדינה מסוימת או במספר מדינות במקביל, על פי הסכם כלכלי ביניהן. כאשר מונהג שער חליפין קבוע, נוהג הבנק המרכזי להתערב בשוק המטבעות כשהוא קונה או מוכר את המטבע שעליו קיים השער, כדי למנוע פער בין השער שאמור להיות על פי כוחות השוק לבין השער שנקבע. הסמכות המוניטרית תקבע את שער החליפין במונחים של משקל קבוע של זהב שנמצא ברשותה או סכום קבוע של יתרות מטבע או סל מטבעות[1].
בשיטת שער החליפין הקבוע הסמכות המוניטרית מנתבת את השער לכיוון הרצוי לה. אולם, הסמכות המוניטרית מאבדת בכך את שליטתה על כמות יתרות מטבע החוץ, וכמו כן הקנייה והמכירה של מטבע חוץ משנות את כמות הכסף במשק, דבר המאלץ את הבנק המרכזי לנקוט פעולות אחרות שיש להן השפעה על כמות הכסף, אחרת תהיה השפעה על הריבית במשק. בנוסף, התערבות הבנק המרכזי כוחה יפה במיתון תנודות קצרות טווח; כאשר מתרחשים במשק שינויים מהותיים, ההתערבות אינה יעילה[1].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- שער חליפין קבוע באתר "מעות"
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 שער חליפין קבוע באתר "מעות"
