שפות אראוואק רבתי

(הופנה מהדף שפות אראואק רבתי)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוחים, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

שפות אראואק רבתי או "מקרו-אראוואקה" או "אראהואק" הן משפחה משוערת של לשונות הכוללת את השפות "מאיפורה" (maipure) או אראוואק, את השפות גואחיבו, את השפות אראווה ועוד כמה שפות ילידיות ("אמרינדיאניות") מדרום אמריקה ומרכזה.

מקור השם

עריכה

השם "אראוואק" בא מהשבט החזק אראוואק שהיה חי באנטילים ההולנדים, בגויאנה וסורינם, האראואקים היו בני ברית של הספרדים במאבק נגד הקריבים שהיו אויבם הוותיק.

שפות מאיפורה, שפות אראוואק, שפות אראוואק רבתי

עריכה

בשנת 1783 הכומר ממוצא איטלקי פיליפו סלבטורה ג'ילי (Gilii) זיהה את הקרבה בין השפה מאיפורה שדוברה באזור אורינוקו ובין שפות מוחוס מבוליביה של ימינו, והכליל אותן במשפחה של שפות הקרויה "מאיפורה". ב-1886 פון דן שטיינן ובשנת 1891 ברינטן שינו את המונח ל"משפחהת השפות אראוואק", לפי שם השפה האראוואק מהגויאנות. (גויאנה הבריטית, סורינם). המושג "שפות אראוואק" קיבל שתי משמעויות:

  • א. משפחת השפות אראוואק או אראוואק פרופר או אראוואק גרעינית, או במובן בצר:

שם נהוג בדרום אמריקה כדי לציין את השפות המקורבות לפי שיטתו של ג'ילי ובלשנים אחרים.

  • ב. לפיבלשנים צפון-אמריקאים, משפחה מורחבת משוערת של לשונות הנקראת "אראוואק רבתי" או מקרו-אראוואק" או "אראוואק במובן הרחב", הכוללת, פרט לשפות אראואק פרופר, גם את השפות גואחיבו ואת השפות אראוואה.

התומכים בסיווג זה חזרו להשתמש בשם "מאיפורה" בשביל שפות אראוואק פרופר (קאופמן, אלכסנדרה אייכנוולד)

תפוצה

עריכה

לפני הכיבוש הספרדי השפות אראוואק היו נפוצות באזורים ללא קשר ביניהם, מהים הקריבי ועד לגראן צ'אקו ומקורות הנהר שינגו ומשפך האמזונאס ועד למדרונות הרי האנדים המשפחה של השפות אראוואק או אראוואק רבתי כוללת כ-80 לשונות וניבים, היו בשימוש בעבר בפלורידה ובאנטילים ובימינו במרכז אמריקה היבשתית, בוונצואלה, קולומביה, ברזיל ובגויאנות (גויאנה, גויאנה הצרפתית וסורינם) ועד לגבעות של האנדי הפרואנים. הרבה מדובריהן הם בני קבוצות שבטיות קטנות.

מוצא משפחת השפות המשוערת הזאת היה אולי מזרח האמאזונאס, בין שפך הנהר ריו נגרו והאי מאראחו ומשם התפזרו לאורך יובלים אחדים של הנהר אמאזון כמו טרומבטאס, נגרו, מדיירה, פורוס, חורואה וגם כן שינגו, ולאורך החופים של האוקיינוס האטלנטי עד לים הקריבי. לפי החישובים הלקסיקליים-סטטיסטיים של מוריס סוואדש, ההפרדה בין השפות המרכיבות את המשפחה נוצרה אולי החל מלפני 4500 שנים.

סיווג

עריכה

בדרך כלל מבחינים במשפחת-על זו שלוש משפחות מוגדרות היטב:

  1. שפות אראוואק או "מאיפורה": כ- 65 שפות, מתוכן כנראה רק 34 הן מדוברות בימינו. הן מתחלקות לקבוצות:
    1. צפונית:
      1. קריבית, הכוללת את: ואיונאיקי (wayunayki)(גואחרו guajiro), השפה האראוואקית בעלת המספר הרב של דוברים (כ-400,000), גאריפונה (garifune), השפות אניו, אראואק-לוקונו (lokono) וטאינו (taino) - ששלטה פעם הקריבים ונכחדה
      2. מזרחית או פאליקור palikur
      3. ואפישאנה Wapishana
      4. ריו נגרו (Rio Negro): קוריפאקו (kurripako), באניבה (banivá), בארה (baré), וארקנה (warekena), שיריאנה (xiriana), יוקונה (yucuna), טאריאנו (tariano), ונאיוויקה או פיאפוקו (wenaiwika-piapoco)
      5. קאקטיו (Caquetío): אצ'אגואה (achagua)
    2. מזרח-מערבית
      1. מערבית: צ'אמיקורו (chamicuro), אמואשה (amuesha) או יאנשה (yanesha)
      2. פרה-אנדינית: אשאנינקה (asháninca]), קאמפה (campa), קאקינטה (caquinte), מאצ'יגואנגה (machiguenga), נאנטי (nanti), נומאציננגה (nomatsinenga)
      3. פורוס (Purus): פינה (piro), אפוריניה (apuriña), איניאפארי (iñapari) (נכחדת), מאצ'ינרה (machinere), איינה (yine)
    3. דרומיות:
      1. בבוליביה: מוחו (mojo), באורה (baure), פאונאקה (paunaka)
      2. בצ'אקו:צ'אנה (chané), טרנה (terena)
    4. השפות פארסי-ואוורה - במאטו-גרוסו:
      1. שינגו: ואוורה (waurá), יאואלאפיטי (yawalapiti), מחינאקו,(mehinaku), אגאבוטוקנג (אגאטובוטאגרה) (agavotoqueng,agatavotaguerra)
      2. פארסי (Paresí)
  2. השפות אראואנה - כוללות 6 שפות (אראווה - נכחדת, דני, סורוואחה, המאמאדי, קולינה ופאומארי). יש להן דוברים בברזיל ופרו.
    1. פאומארי (Paumarí) ‏ כ-200 דוברים
    2. מאדי (Madí) ‏ כ-420 דוברים
    3. סורוואחה (Zuruahá,Sorowahá, Suruahá ) ‏ כ=100 דוברים
    4. דני-קולינה Dení-Kulina
      1. דני (Dení), כ-1000 דוברים
      2. קולינה (Kulina, Culina-Madijá) ‏ כ-2500 דוברים
      3. אראוואה (Arauá, Arawá, Arua) נכחדה בשנת 1877 במגפת חצבת
  3. השפות גואחיבה (Guahibana) - כוללות 5 שפות מחולקות לשלוש קבוצות:
    1. צפונית:
      1. היטני (מאקאגואנה) (Hitnü, Macaguane, jitnu) על נהר אלה (Ele) ובקאניו גילוטו (caño Guiloto), מחוז אראוקה, קולומביה
      2. היטאני (Hítanü, Iguanito ) על הנהר איחואניטו (río Iguanito), ביישוב טאמה (Tame), מחוז אראוקה, קולומביה
    2. מרכזית
      1. סיקואני (Sikuani) (היווי, גואחיבו - Hiwi, jiwi, jivi, guajivo) במחוזות מטה, ויצ'דה, אראוקה, גואאיניה וגואביארה בקולומביה, ובמדינות אפורה ואמסונאס בוונצואלה
      2. קויבה (ואמונאה, דחה - Wamonae, cuiva, kuiba, deja)
    3. דרום-מזרח: גואיאברו (Guayabero)

קישורים חיצוניים

עריכה