שרגא פייבל מנדלוביץ'

הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' (ה'תרמ"ו, 1886 - ג' באלול תש"ח, 7 בספטמבר 1948) היה רב ותלמיד חכם אמריקני, מהראשונים והבולטים במנהיגי היהדות החרדית בארצות הברית במאה העשרים. מנדלוביץ' הקים וניהל מוסדות לימוד וחינוך חרדיים, הראשונים מסוגם באמריקה.

שרגא פייבל מנדלוביץ'

אין תמונה חופשית
לידה	1886 Svetlice, סלובקיה
פטירה	1948 (בגיל 62 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות שומרי שבת
תקופת הפעילות	?–1948

מצבת קברו של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' בבית הקברות שומרי שבת בזיכרון מאיר, בני ברק

הרב מנדלוביץ' פעל למנוע ולעכב את תהליך החילון שעבר על יהודי ארצות הברית, שהיו הדור השני או השלישי למהגרים מאירופה. חלק רב מהצלחתו של החינוך היהודי-חרדי בארצות הברית, נזקף לזכות עבודתו המאומצת. הרב משה פיינשטיין התבטא אודותיו: "בלעדיו לא היו כלל לימוד תורה ויראת שמים באמריקה".

חייו ופעולותיו

שרגא פייבל מנדלוביץ' נולד בשנת תרמ"ו (1886) בעיירה הקטנה וילאג (Világ) שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, בסמוך לגבול עם גליציה (פולין). משפחתו הייתה חסידית במקורה. בהיותו בן 12 נפטרה אמו והמשפחה עקרה לעיר מזלובור (Mezõlabor) , שם למד שרגא פייבל בחדר המקומי. לאחר-מכן למד בישיבתו של רבי משה גרינוולד, מחבר הספר "ערוגות הבושם", אצל רבי שמואל רוזנברג, מחבר הספר "באר שמואל", ואף אצל הרב שמחה בונם סופר, מחבר הספר "שבט סופר" וצאצא ישיר בן אחרי בן של החתם סופר. בהיותו בן 17 נסמך להוראה על ידי הרב סופר. למרות זאת הוא סירב כל חייו בעקביות שיכנוהו בתואר "רב" ודרש שיפנו אליו בתואר "מיסטר מנדלוביץ'" בלבד.

נישא בגיל 22 והתגורר בעיר הומנה (Humenné). במקביל להמשך לימודיו התורניים, רכש ידיעות נרחבות במחשבת ישראל, כגון ספריו של הרב שמשון רפאל הירש. ידיעות אלו עזרו לו בהמשך חייו, עת מסר שיחות השקפה ומוסר במסגרות השונות אליהן היה קשור.

בגיל 27 היגר לארצות הברית, במטרה מוצהרת של הפצת ידע תורני והנחלת ערכי יהדות במקומות שבהם היה הידע בלתי זמין. משפחתו נותרה בינתיים באירופה, והוא התגורר בגפו בעיר סקרנטון שבפנסילבניה. זמן קצר לאחר בואו החל בפעולותיו למען חינוך חרדי לילדים, והקים בעיר תלמוד תורה, שם למדו הילדים היהודים בשעות אחר הצהריים.

לאחר שבע שנים עלה בידו להביא אליו את משפחתו. באותה עת עקר לוויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק, שם התבקש לנהל את ישיבת תורה ודעת, שהייתה בתחילה תלמוד תורה לגיל החינוך היסודי. הרב מנדלוביץ' נוכח שללא מוסד מתאים להמשך הלימודים תרד ההשקעה החינוכית הרבה לטמיון, וב-1926 פתח מסגרת המשך לתלמוד התורה, המקבילה לבית ספר תיכון. מסגרת זו נקראה "מתיבתא" (בארמית: ישיבה). הוא חיפש ומצא אישיות תורנית מתאימה לעמוד בראשות הישיבה, הרב גדליה שור. בתקופה מאוחרת יותר הוסיף הרב מנדלוביץ' למסגרתה של תורה ודעת גם ישיבה גבוהה וכולל אברכים. הוא עודד את תלמידי הישיבה לבקר את רבי חיים אברהם דב לוין ("המלאך") וללמוד ממנו. רבים מהם הפכו בהמשך לחסידיו, ועל שמו כונו "המלאכים". הם החלו לנהוג בהנהגות חסידיות, במהלך הזמן הם ערערו על סמכותו של הרב מנדלוביץ'. בשנת 1936 עזבו את הישיבה והצטרפו להקים ישיבה חדשה בשם "נתיבות עולם".

הרב מנדלוביץ' נהג למסור בישיבה שיחות חיזוק והשקפה. בשיחות אלו החדיר בתלמידיו את השאיפה להיות מחוברים וקשורים לחיי תורה מלאים, הכוללים קיום מצוות בדקדוק, קביעת עיתים לתורה, יראת שמים ועבודת השם. במשרה זו החזיק הרב מנדלוביץ' עד פטירתו ב-1948.

למרות מסירותו הרבה לישיבת תורה ודעת, הניעה אותו דאגתו לכלל ישראל לשגר את טובי תלמידיו לישיבות אחרות כדי לחזקן. בין הישיבות שנהנו מכך היו "מתיבתא חיים ברלין", "ישיבת טלז" ו"ישיבת לייקווד".

כאשר הגיע הרב אהרן קוטלר לארצות הברית ורצה לפתוח ישיבה, שלח הרב מנדלוביץ' לישיבתו החדשה שלושים בחורים מישיבת "תורה ודעת", כדי שיקימו את ישיבתו החדשה של רבי אהרן. כל ישיבת "תורה ודעת" מנתה אז לא יותר משישים בחורים, כך שהרב מנדלוביץ' שלח חצי מישבתו כדי שיקימו ישיבה נוספת. לימים סיפר נכדו הרב משה לינטשנר שאותם שלושים בחורים היו הטובים ביותר, ואת הפחות טובים הוא השאיר לעצמו.^{[דרוש מקור]}

בנוסף הוא דאג לתמיכה כלכלית למוסדות אלו, שהפכו במשך הזמן לראשונים מסוגם בארצות הברית.

במקביל הקים ישיבה נוספת במונסי, ישיבת בית מדרש עליון. הישיבה נועדה עבור בחורים מצטיינים ואף אברכים נשואים. למעשה היה זה הכולל הראשון באמריקה, ובעקבותיו הוקמו מאות אחרים.

בראשות הישיבה העמיד הרב מנדלוביץ' את הרב ראובן גרוזובסקי והרב שלמה היימן, שהיו מגדולי ראשי הישיבות בארצות הברית.

כמו כן, עמד הרב מנדלוביץ' בקשר עם גדולי ישראל באירופה, ובעיקר עם ה"חפץ חיים", בנוגע לצורת החינוך הראויה בארצות הברית ובנוגע לשאר הבעיות שעמדו על הפרק באותו הזמן. בין השאר ניסה הרב מנלוביץ' להפעיל את השפעת ה'חפץ חיים' על הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד שיעקור לארצות הברית ויעמוד בראשות ישיבתו. רבי אלחנן נסע אכן לארצות הברית לבדוק אפשרות זו, אך בסופו של דבר מינוי זה לא יצא לפועל.

הרב מנדלוביץ', שנתן את דעתו לחינוך יהודי שורשי מגיל צעיר, פעל גם בתחום החינוך לבנות, והיה ממייסדי מוסדות החינוך לבנות "בית יעקב" ברחבי ארצות הברית. הוא אף ייסד את מחנות הקיץ לבני ישיבה צעירים, ה"קאמפּים", במטרה למנוע מהם להסתובב באפס-מעשה בחוצות הערים האמריקניות הגויות.

תפיסתו החינוכית הכוללנית הביאה אותו לייסד את העיתון היהודי-חרדי דאס יידישע ליכט, על מנת להוות תשובה כנגד העיתונים היהודים החילוניים, ועל מנת שתהיה במה בה יוכלו פובליציסטים חרדיים להביע את דעתם בסוגיות העומדות על הפרק. מנדלוביץ' נהג לכתוב רבות בכתב העת, ולהתריע על פרצות שנבעו בחומת היהדות האמריקנית.

בתקופת השואה פעל רבות בנושא הצלת יהודי אירופה. בהשפעתו אף קמו ארגונים יהודיים שעסקו בהצלת יהודים ממדינות ערב. בשנותיו האחרונות ייסד את הארגון החרדי תורה ומסורה, ארגון גג הפועל בכל רחבי ארצות הברית, ומשלב חינוך ותמיכה קהילתית. במקביל הקים ארגון בשם "אש דת", שנועד להכשיר ולפתח אמצעי סיוע ותמיכה קהילתיים.

הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' נפטר בג' באלול ה'תש"ח. בתחילה נקבר בבורו פארק, ניו יורק. ולאחר תקופה לא ארוכה, עם שוך מלחמת השחרור, הועלו עצמותיו לארץ ישראל. כאשר הגיעו עצמותיו באוניה לנמל חיפה, שלח הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' שלושה תלמידים, בהם הרב ברוך דב פוברסקי, שילוו את ארונו לבני ברק, באמרו שאדם גדול כדוגמתו יש ללוות בכבוד גדול. נקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

פטירתו הייתה 13 שנים בדיוק לאחר פטירת הרב קוק כשהרב מנדלוביץ' נהג בחודש אלול ללמוד בספר אורות התשובה של הרב קוק.

משפחתו

בנו הוא הרב שמואל מנדלוביץ', מנהל של מתיבתא "בית שרגא" במונסי. חתנו היה הרב יהושע שיף, שייסד יחד עם גיסו את המתיבתא.

חתן נוסף היה הרב אלכסנדר סנדר לינטשנר, מייסד וראש הישיבה התיכונית קריית נוער ומייסד הכולל ליוצאי צבא 'תפארת שרגא', על שם חותנו. כולל זה הוציא קבצים תורניים רבים לאור עולם, הנושאים אף הם את שמו של הרב מנדלוביץ' 'קובץ תפארת שרגא'. מספר שנים לפני פטירתו יסד את הישיבה הגבוהה 'תפארת שרגא', אף היא על שם חותנו, ישיבה המיועדת לבוגרי ישיבות תיכוניות. כיום עומד בראשות המוסדות בנו הרב משה לינטשנר. בניו של הרב משה הם הרב שרגא פייבל ר"מ בישיבת תפארת שרגא והרב מאיר ר"מ ב'קריית נוער'.

לקריאה נוספת

• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק, תשמ"ט, עמ' קלז-קפה.
• אהרון סורסקי, שלוחא דרחמנא, הוצאת פלדהיים, ירושלים, 1992.
• הלל זיידמן, ר' שרגא פייבל מנדלוביץ: מניח יסודות וסולל דרך לחינוך דתי, ניו יורק 1976.
• Y. Rosenblum, Reb Shraga Feivel: The Life and Times of Rabbi Shraga Feivel Mendlovitz: The Architect of Torah in America, Brooklyn NY 2001.
• Gross and Kaminetsky, 'Shraga Feivel Mendlowitz', In Men of the Spirit, NY 1964.

קישורים חיצוניים

• מ' שורק, הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', באתר "Tog - חדשות ותוכן יהודי"
• שרגא פייבל מנדלוביץ (1886-1948), דף שער בספרייה הלאומית