תאוריה מעוגנת בשדה
תאוריה מעוגנת בשדה (באנגלית: Grounded theory) היא מתודולוגיה שיטתית במדעי החברה לבניית תאוריה באמצעות ניתוח של נתונים איכותניים[1][2]. התאוריה המעוגנת בשדה היא מתודולוגיית מחקר הפועלת כמעט באופן הפוך מהמחקר הכמותני במדעי החברה. בניגוד למחקר הכמותני, מחקר באמצעות התאוריה המעוגנת בשדה, צפוי להתחיל בשאלה, או אפילו רק עם האוסף של נתונים איכותיים. לאחר שהחוקרים סקרו את הנתונים שנאספו, הם מתייגים את הנתונים בקודים ספציפיים כמו רעיונות חוזרים ונשנים, או בירור מושגים ייחודיים משדה המחקר. ככל שיותר נתונים נאספים, כך יהיה ניתן לקבץ קודים למושגים, ולאחר מכן לקטגוריות. קטגוריות אלה עשויות להיות הבסיס לתאוריה חדשה. לפיכך, התאוריה המעוגנת בשדה שונה מהמודל המסורתי של מחקר, שבו החוקר בוחר מסגרת תאורטית קיימת, ורק לאחר מכן אוסף נתונים כדי להראות האם התאוריה תחול על התופעה הנחקרת או תשלול אותה[3].
התאוריה מעוגנת משלבת מסורות מגוונות בסוציולוגיה, פוזיטיביזם והאינטראקציוניזם הסימבולי כפי שהיא קרויה על פי ראלף, בירקס וצ'פמן[4] "מתודולוגיה דינמית" (methodologically dynamic)[5].
היסטוריה
עריכההתאוריה מעוגנת היא מתודולוגיה כללית, ומשמשת כצורת חשיבה וכפרקטיקה על המשגה ונתונים איכותניים. שיטת התאוריה המעוגנת בשדה פותחה על ידי שני סוציולוגים, ברני גלזר ואנסלם שטראוס. שיתוף הפעולה שלהם במחקר על חולים גוססים בבית חולים הוביל אותם לכתוב בשנת 1965 את הספר 'מודעות למוות' (Awareness of Dying). במחקר זה הם פיתחו את השיטה, שלימים נקראה כשיטת תאוריה מעוגנת בשדה. בפרסום ספרם הציעו גלזר ושטראוס שיטה יישומית, זהירה ומדוקדקת לביצוע מחקר איכותני ובכך היו חלוצים ביצירת לגיטימציה מחקרית למחקר האיכותני על פני המחקר הכמותני-פיזיטיביסטי שנתפס בשנות ה-60 כשיטה הנאותה המרכזית לניתוח נתונים.
רק שני עשורים מאוחר יותר הביעו סוציולוגים ופסיכולוגים הערכה לתאוריה המעוגנת בשדה דווקא בגלל השיטתיות של התאוריה. הגילוי של תאוריה המעוגנת בשדה (1967) פורסם במקביל בארצות הברית ובבריטניה, שבגללו הפכה התאוריה ידועה היטב בקרב חוקרים איכותיים וסטודנטים לתארים מתקדמים של אותן מדינות. נקודת המפנה עבור תאוריה זו באה לאחר פרסומם של שתי עבודות מחקר מרכזיות בתחום הסוציולוגיה הרפואית הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה[6][7] שלאחריהן ניתן לראות שימוש נרחב בשיטת התאוריה המעוגנת בשדה בתחומים מגוונים כמו דרמה, ניהול, וחינוך[8].
שלבי הניתוח
עריכה| שלב | מטרה |
|---|---|
| קודים | זיהוי עוגנים משמעותיים שחוזרים ועולים מתוך השדה |
| מושגים | קיבוצם של מספר קודים לכדי מושג |
| קטגוריות | מספר מושגים הנכללים תחת מסגרת קטגוריה אחת המשמשת כיסוד משמעותי בתאוריה |
| תאוריה | כלל הקטגוריות הרלוונטיות למחקר, הסדורים כרעיון שלם. |
לאחר שהנתונים נאספים, ניתוח תאוריה מעוגנת בשדה כולל את השלבים הבסיסיים הבאים:
קידוד הטקסט: החיפוש אחר התאוריה המעוגנת בשדה, מתחיל עם הניתוח הראשוני של הטקסט הנחקר. זה יכול להיות ממקורות ראשוניים כגון ראיון משוכתב או פרוטוקול ישיבה, או מקורות משניים כגון כתבה בעיתון תצפיות שביצע החוקר. החוקר מחלק את הנתונים למקטעים ומסמן בכל מקטע מושגים שימושיים שזוהו בו ביטויי מפתח ונותן להם שם. לדברי שטראוס וקורבין, תהליך זה נקרא "קידוד פתוח", צ'רמאז (Charmaz) כינה זאת "קידוד ראשוני" ואשר שקדי אשר חילק שלב זה לשלושה חלקים, "הניתוח הראשוני", "הניתוח הממפה" "והניתוח הממוקד" מטרת תהליך זה הוא להפוך נתונים למרכיבים רעיוניים. בשלב הבא על החוקר לחשוב על איך כל רעיון יכול להיות קשור למושג כוללני יותר גדול עד לפיתוח של תאוריות שלמות.
דן גבתון, מזהה בשלב זה משימה נוספת של יצירת היררכיות בין הקטגוריות ואיתור קטגוריות גרעין, לדבריו בשלב זה יש לקשור בין הקטגוריות לבין עצמן בדרכים שונות. גבתון מזהה גם קטגוריות גרעין הם קטגוריות מרכזיות הקשורות לקטגוריות רבות, להיות לב הניתוח ולהופיע בתדירות גבוהה. בנוסף עליה להתקשר ולהתייחס הקלות לקטגוריות אחרות ולהיות בעלת קשרים לסוגיה הנדונה[9].
תזכירים: זהו שלב ביניים בין הקידוד ובין הטיוטה הראשונה של הניתוח הושלם. החוקר בוחן את הערות השדה על המושגים והקטגוריות שחילץ. הוא מתחיל עם הרעיון הראשון שזוהה וממשיך ישר דרך התהליך של פירוק הטקסט ושל תאוריות הבנייה.
אינטגרציה, זיקוק וכתיבת התאוריה: בשלב זה על החוקר לקשר מודלים תאורטיים סביב קטגוריה מרכזית, במטרה להבנות תיאורים והסברים מושגיים-תאורטיים על התופעה הנחקרת. שטראוס וקורבין מגדירים תאוריה כיחסים מתקבלים על הדעת של מושגים ומערכות של מושגים[10].
תהליך יצירת התאוריה נוכח לאורך כל הדרך עד לסיום המחקר ביצירת התאוריה מתוך השדה הנחקר[11].
יתרונות
עריכהתוקף אקולוגי: תוקף אקולוגי הוא המידה שבה ממצאי מחקר מסוגלים לייצג הגדרות באופן מדויק בעולם האמיתי. תאוריה המעוגנת בשדה היא בעלת תוקף מבחינה אקולוגית, כי היא דומה לנתונים שממנה היא נוצרה. למרות שהמבנים בתאוריה מעוגנת בשדה הם מופשטים (שכן מטרתם היא להסביר משמעויות של תופעה כל שהיא), זהו הקשר ספציפי, מפורט ומחובר לנתונים.
חידוש: מכיוון שתאוריות מעוגנות בשדה נוצרו מראש ללא הסתמכות מוקדמת על תאוריה קיימת, לעיתים קרובות הן בעלת חידוש משמעותי ובעלות פוטנציאל להפוך לתגליות חדשניות במדע ובתחומים אחרים.
חסכנות: חסכנות כרוכה בשימוש בהגדרה הפשוטה ביותר האפשרית להסביר תופעה מורכבת. מטרתם של תאוריות מעוגנות בשדה לספק הסברים מעשיים ופשוטים של תופעות מורכבות על ידי הפיכתם למבנים מופשטים.
יישומיות: המודל מספק הנחיות מפורשות ורציפות לביצוע מחקר איכותני, מציע אסטרטגיות ספציפיות לטיפול בשלבי חקירה אנליטית.
שיטות התאוריה המעוגנת בשדה הרוויחו את מקומם כשיטת מחקר החברתי סטנדרטית והשפיעו על חוקרים מתחומי דעת מגוונים[12].
ביקורת
עריכהתומאס וגיימס[13] העלו שאלות ביקורתיות במספר נושאים אודות התאוריה המעוגנת בשדה:
- המעמד הבלתי ברור שלה כתאוריה, או מה כמה שמייצר תאוריה
- הקושי ביצירת ידע בדרכים אינדוקטיביות היוצרות הכללה משדה ספציפי לתופעות רחבות יותר.
- איסוף הנתונים מוטה משום שלא ניתן לאסוף נתונים איכותניים ללא השתחררות מדעות קדומות.
- חוסר ההלימה של היישומיות הדקדקנית עם סימן ההיכר של המחקר האיכותני עם הפרשנות הפתוחה והיצירתית.
על יישומיות הדקדקנית של המתודה מוטחת ביקורת גם מין העבר השני, תומכי המחקר האיכותני. על הקפדנות השיטתית המעקרת יצירתיות בבניית התאוריה[14].
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- שקדי, אשר (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכוני - תאוריה ויישום. רמות- אוניברסיטת ת"א. פרק 9 - "התאוריה המעוגנת בשדה" עמ' 168-155.
הערות שוליים
עריכה- ^ Patricia Yancey Martin & Barry A. Turner, "Grounded Theory and Organizational Research," The Journal of Applied Behavioural Science, vol. 22, no. 2 (1986), 141..
- ^ Faggiolani, C. (2011). "Perceived Identity: applying Grounded Theory in Libraries". JLIS.it. University of Florence. 2 (1). doi:10.4403/jlis.it-4592. נבדק ב-29 ביוני 2013.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ G. Allan, "A critique of using grounded theory as a research method," Electronic Journal of Business Research Methods, vol. 2, no. 1 (2003) pp. 1-10.
- ^ Nicholas Ralph, Melanie Birks, Ysanne Chapman, The Methodological Dynamism of Grounded Theory, International Journal of Qualitative Methods 14, 2015-11-20, עמ' 160940691561157 doi: 10.1177/1609406915611576
- ^ Ralph, N.; Birks, M.; Chapman, Y. (29 בספטמבר 2014). "Contextual Positioning: Using Documents as Extant Data in Grounded Theory Research". SAGE Open. 4 (3). doi:10.1177/2158244014552425.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Strauss, A., & Juliet, C. (1994)). Grounded Theory Methodology: An Overview. In N. Denzin & Y. Lincoln Handbook of Qualitative Research. 1st ed. (pp. 273–284).
- ^ See Glaser & Strauss, The Discovery of Grounded Theory, 1967.
- ^ Fletcher-Watson, B. (2013). "Toward a Grounded Dramaturgy: Using Grounded Theory to Interrogate Performance Practices in Theatre for Early Years", Youth Theatre Journal, 27(2), p.134.
- ^ גבתון, ד. (2001). תאוריה המעוגנת בשדה: משמעות תהליך ניתוח הנתונים ובניית התאוריה במחקר איכותי. בתוך צבר-בן יהושע, נ. (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותי. הוצאת דביר. עמ' 257-306.
- ^ שקדי, אשר (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכוני - תאוריה ויישום. רמות- אוניברסיטת ת"א. עמ' 155
- ^ Bernard, H. R., & Ryan, G. W. (2010). Analyzing Qualitative Data: Systematic Approaches. California, CA: Sage Publication.
- ^ Charmaz, Kathy. "Grounded Theory." The SAGE Encyclopedia of Social Science Research Methods. 2003. SAGE Publications. 24 May. 2009.
- ^ Thomas, G. and James, D. (2006). Reinventing grounded theory: some questions about theory, ground and discovery, British Educational Research Association|British Educational Research Journal, 32, 6, 767–795.
- ^ דושניק, לירון. "ניתוח נתונים במחקר האיכותני: הצעה לארבעה עקרונות מנחים". שבילי מחקר, שנתון 17. עמ' 143-137.