תא וידוי
תא וידוי הוא מתקן, לרוב עשוי עץ, המוצב בכנסייה קתולית או אנגליקנית ומשמש לביצוע סקרמנט הווידוי, בו מונה חבר קהילה את חטאיו באוזניו של כומר, באופן אנונימי. השימוש בתא ייעודי לשם ביצוע הסקרמנט נקבע בהחלטות ועידת טרנטו (1545)[1].
מבנה התא המסורתי
עריכההתא מורכב באופן עקרוני משני חלקים. הכומר יושב בתא המרכזי, הסגור מבפנים באמצעות דלת. על דופן התא המרכזי בנוי תא פתוח הכולל דרגש לכריעה, עליו כורע המתוודה ברך, דופן מסתירה את המתוודה הכורע משאר הקהל בכנסייה. לעיתים יכול המתוודה לסגור את התא שלו באמצעות וילון. פעמים רבות, לשם הסימטריה, קיימים שני תאים פתוחים למתוודים משני צדדיו של התא המרכזי, אולם הכומר מאזין רק למתוודה יחיד.
בדופן תא הכומר המרכזי הפונה אל המתוודה קבוע חלון המכוסה בשבכה צפופה, המאפשרת שמיעה אך מקשה מאוד על ראיית האדם מצידה השני, כך שהאנונימיות של המתוודה נשמרת.
תאי וידוי מודרניים כוללים תאורה כעין רמזור מעליהם, באמצעותם מסמן הכומר היושב בפנים אם הוא פנוי לשמיעת וידוי.
בכנסיות גדולות כגון בזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן, מצוי מספר רב של תאי וידוי ובהם כמרים המאזינים לווידויים בשפות שונות, כאשר שפת הווידוי רשומה על דופן תא הווידוי.
המנהג דורש מאדם העובר ליד תא וידוי בכנסייה (אף אם הוא סבור שהתא ריק) להניח יד על האוזן הפונה אל התא.
תא וידוי מודרני
עריכהבעקבות ועידת ותיקן השנייה, שניסתה להפוך את הווידוי לאירוע אנושי פתוח וטבעי יותר, הותרו תאי וידוי אליהם נכנסים הכומר והמתוודה יחדיו, עם או ללא חציצה ביניהם. בתא כזה קיימים ספסל ישיבה לכומר ודרגש-כריעה למתוודה. פעמים רבות מסופק גם כיסא למתוודים המעוניינים בכך. באופן זה הופך הווידוי לשיחה שוויונית יותר.
בכנסיות אחרות
עריכהבכנסיות אחרות, דוגמת הכנסייה האורתודוקסית, הווידוי נערך ללא שימוש בתא וידוי, וכוהן הדת והמאמין מנהלים אותו כשיחה פנים אל פנים.
-
תא וידוי מסורתי -
אותו תא וידוי, כאשר דלת תא הכומר פתוחה -
תא וידוי מודרני
לקריאה נוספת
עריכה- Hopkins, John Henry, The history of the confessional (1850)
קישורים חיצוניים
עריכה
- The Perennial Value of the Traditional Confessional, אתר המכון לארכיטקטורה מקודשת
- שאלות ותשובות בנושא תא וידוי, פורום קתולי
- תא וידוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)