תביעה (משפט בישראל)

במשפט הישראלי, תביעה היא הליך בדיון אזרחי שבו מבקש אדם מבית המשפט סעד המופנה כנגד אדם אחר. יש המשתמשים במונח כשם כולל לכל הליך משפטי יזום, אך משמעותו הטכנית מבחינה משפטית היא לסוג מסוים של הליך אזרחי, המוגש בבית משפט אזרחי רגיל, או במקרים מסוימים, בבית המשפט למשפחה, בבית הדין לעבודה או אף בבתי דין דתיים. תביעות המוגשות בבתי הדין, או אף בבית המשפט למשפחה, הן בעלות אופי שונה במקצת מן התביעה האזרחית, והדיון בערך זה יתמקד בתביעה האזרחית המוגשת בבית המשפט, שהיא המקרה הנפוץ של תביעה.

סוגי התביעות האזרחיות וההליך בעת התביעה מצויים לרוב בחוק בתי המשפט ובתקנות סדר הדין האזרחי, אך ישנן הוראות רבות הנוגעות לתביעה וניהולה בחיקוקים אחרים, כגון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ניתן להגיש תביעה ותלונה על אירוע או אדם עד 7 שנים לאחר המקרה, כשהטיפול בתיק יתבצע כאילו המקרה קרה עוד באותו יום הגשת התביעה או העדות. כדאי שלדבר ולאירוע יהיו שני עדים נוספים מעבר למתלונן.

הצדדים לתביעה

יוזם התביעה נקרא "תובע", והאדם כנגדו מבוקש הסעד נקרא "נתבע". אם סבור הנתבע כי יש לו עילת תביעה כנגד התובע, יוכל להגיש נגדו תביעה שכנגד, שתידון באותו ההליך. אז ייקראו "תובע שכנגד" ו"נתבע שכנגד". אם סבור הנתבע כי אדם אחר צריך לפצותו ו/או לשפותו על מה שעליו לשלם לנתבע במסגרת התביעה, יכול הוא להגיש "הודעת צד ג'" כנגד אותו אדם, ואז ייקראו הצדדים "תובע", "מודיע" ו"צד ג'". מקרה קלאסי של הודעת צד ג' הוא מקרה בו יש לנתבע ביטוח, ואז יכול הוא לטעון כי אם יחויב בדין, חברת הביטוח, היא צד ג', חייבת תהיה לשפותו על מה שעליו לשלם לתובע. ייתכנו גם הודעות צד ד' וצד ה', וכן הלאה. בדוגמה שלנו חברת הביטוח יכולה לתבוע מזיק נוסף שגרם לנזק, וזה יכול לתבוע את חברת הביטוח שלו וכיוצא בזה.

בתביעה יכולים להיות מספר תובעים, מספר נתבעים, ומספר צדדי ג'. אין הגבלה למספר הצדדים בתביעה, וישנם הליכים בהם ישנם צדדים רבים. במהלך הדיון בתביעה ניתן, באישור בית המשפט, לצרף צדדים, למחוק אותם מכתב התביעה, לשלבם כתובעים או כנתבעים, להגיש כנגדם הודעות צד ג' וצד ד' וכן הלאה. הכלל הוא שבית המשפט "לא יקפוץ ידו בבקשות שעניינן תיקון כתבי טענות", אולם במקרה בו הבקשה מוגשת באיחור רב ועלולה לסרבל את הדיון ולהאריכו, עשוי בית המשפט לסרב לצירוף צדדים לתביעה.

סוגי תביעות

התביעה היא אך חלק ממגוון ההליכים המשפטיים במשפט האזרחי הקרויים "תובענות". "תביעה" מובחנת מסוגי בקשות והמרצות שונים. בשנים האחרונות פחתו מאוד סוגי ההליכים שנפתחים בבתי המשפט האזרחיים שלא על דרך של תביעה. נותרו כמה הליכים נדירים כ"המרצת פתיחה", "טען ביניים" או "אבעיה", אך השימוש בהם נדיר.

סוגי התביעות הם:

תביעה רגילה, הנפתחת בהגשת כתב תביעה, לאחריו מוגש כתב הגנה, ואם התובע רוצה להגיב- גם כתב תשובה.
תביעה בסדר דין מקוצר, הנפתחת בהגשת כתב תביעה, הנסמך על ראיות בכתב, לסכום קצוב, לתשלום לרשות מקומית או לסילוק יד ממקרקעין (ברוב המקרים). בתביעה זו לא ניתן להגיש הגנה באופן מידי, ויש לבקש לכך רשות מבית המשפט. בקשת הרשות מלווה בתצהיר, בעוד שכתב הגנה רגיל אין לתמוך, לרוב, בתצהיר.
תביעה בסדר דין מהיר - לסעד כספי בלבד של עד 75,000 ש"ח. בתביעה זו מוגשות כל הראיות כשהן נתמכות בתצהיר כבר בעת הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה שלאחריו, והפרוצדורה שונה ומהירה בהרבה.
תביעה לפינוי מושכר - תביעה בסדר דין דומה לסדר הדין המהיר, בה כל הראיות מוגשות כשהן נתמכות בתצהיר כבר בעת הגשת כתב התביעה, ועל בית המשפט לקיים את הדיון בהוכחות בתוך חודשיים מהגשת כתב התביעה.
תביעה קטנה - בדרך כלל בנושאים הנוגעים לצרכנות, ולסעדים כספיים של עד 30,100 ש"ח, סכום העולה מעת לעת. הדיון בתביעה זו מהיר בהרבה, פחות רשמי, ולא חלים בו דיני הראיות וההליך האזרחי, בית המשפט יכול לנקוט בדרך הטובה ביותר שנראית לו לעשות צדק.
תובענה ייצוגית - תביעה של "תובע הולם" אחד מתוך רבים המעוניינים בכך, במיוחד בענייני ניירות ערך, איכות הסביבה והגנת הצרכן. התובע יכול לקבל סעד המחייב את הנתבע כנגד קבוצה מוגדרת של אנשים, שהוחלט כי התובע ראוי לייצג. כך, לדוגמה, יכול תובע אחד לתבוע חברה לשרותי טלפון סלולרי שהעלתה שלא כדין את מחירי הקישוריות, ופסק הדין שיקבל יחייב את כל מנויי החברה, לטוב או לרע.

סוגי סעדים

הסעדים הנפוצים הם סעד כספי, סעד הצהרתי, צו עשה או צו מניעה. סעד כספי מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום כסף. סעד הצהרתי פירושו כי בית המשפט מצהיר על מצב עניינים מסוים. לדוגמה, אדם יכול לבקש מבית המשפט שיצהיר כי רכוש המצוי בביתו שייך לו ולא לבנו, וכך יגן על עצמו מפני נושיו של בנו הבאים לעקל את הרכוש. צו עשה מחייב את האדם לעשות דבר מה, וצו מניעה מחייבו להימנע מעשיית דבר מה. בבתי המשפט לענייני משפחה ישנם מספר רב של סעדים הנוגעים לענייני משפחה. באופן עקרוני, על פי חוק בתי המשפט, יכול בית המשפט להורות על כל סעד שימצא לנכון.

בנוסף לסעדים מתבקש לרוב גם סעד כללי, והכוונה לריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, וכן להוצאות המשפט לרבות שכר טרחת עורך דין ומע"מ כדין.

סעדי ביניים

במסגרת הדיון בתביעה ניתן לבקש מגוון של סעדים זמניים, שעיקר תפקידם להקפיא את המצב הקיים עד סיום הדיון בתביעה, דבר העלול לארוך זמן רב. סעד ביניים מקובל הוא "העיקול הזמני". תובע יכול לשים ידו על כספי הנתבע ורכושו המוחזק בידי צד שלישי, ולמנוע תשלומם לנתבע עד להכרעה בתיק.

לעיתים ימונה כונס נכסים לשמור על מצבו של נכס כל עוד נמשך המשפט. לעיתים תעוכב יציאת הנתבע מן הארץ. כן ניתן לבקש צו עשה זמני, או צו מניעה זמני.

ישנם סעדים נוספים, נדירים יותר כ"צו אנטון פילר" או "צו מרווה" לתפיסת נכסים, או הגבלת שימוש בנכס.

כאמור, מטרת הסעדים הזמניים היא להקפיא את המצב הקיים בעת מתן הסעד, כדי למנוע מצד אחד לבצע מעשים חד-צדדיים, שיביאו לכך שכשיינתן פסק הדין לא יהיה בו כל טעם. כך, למשל, בתביעה הנוגעת לבעלות בנכס, יכול התובע לבקש מבית המשפט כי יימנע שימוש בנכס שיגרום לו להתכלות עד לסיום המשפט, או כי ימונה לנכס כונס נכסים שינהלו, וישמור את פירותיו וכן הלאה.

הדיון בתביעה

הדיון בתביעה מתחיל עם הגשת כתב תביעה. לאחר המצאתו לנתבע רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה תוך תקופה קצובה, שאם לא כן ניתן יהיה לקבל נגדו פסק דין. לאחר קבלת כתב ההגנה יכול התובע להגיש כתב תשובה, אך אינו חייב לעשות כן. אם לא יגיש כתב תשובה יראו את כל האמור בכתב ההגנה כמוכחש על ידו. כן יכולים הצדדים בשלב הגשת כתבי הטענות להגיש הודעות צד ג', תביעות שכנגד, בקשות לסעדים זמניים וכיוצא בזה.

לאחר התגבשות כתבי הטענות מגיע זמן קדם המשפט, בו דנים בעניינים מקדמיים - תיקון כתבי הטענות, צירוף נתבעים ותובעים, גילוי מסמכים, שאלונים, פרטים נוספים וכיוצא בזה. לאחר סיום ההליכים המקדמיים ייקבע התיק לישיבת הוכחות, בה יביאו הצדדים את ראיותיהם, ויישמעו עדיהם.

לאחר שמיעת התיק ייתן בית המשפט את פסק דינו, שבו יכריע האם ראוי התובע לקבל את הסעדים שביקש, ומיהו שיישא בהוצאות המשפט.

לאחר מתן פסק הדין יכול צד להגיש ערעור על פסק הדין, אם סבר כי ההכרעה אליה הגיע בית המשפט בטעות יסודה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.