תבנית:ערך מומלץ 12 בנובמבר 2009

אחת הסכנות של ההתחממות העולמית היא המסת קרחונים ועליית מפלס פני הים

התחממות עולמית היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ ושל האוקיינוסים על פניו. הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שעוסק בריכוז נתוני ההתחממות העולמית, סבור שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס בין 1906 ל-2005.

קיימת התאמה בין עליית הטמפרטורה לעלייה בכמות של פחמן דו-חמצני ושל גזי חממה נוספים באטמוספירה שגורמת להגברת אפקט החממה. ה-IPCC סבור כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שפעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקי מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא ההבדל בריכוז הגזים בין אזורים גאוגרפיים שונים. קיימת התאמה בין אזורים מאוכלסים ובין ריכוז גזי חממה גבוה. התצפית השנייה היא נוכחות של איזוטופים שאין להם מקור טבעי.

עליית הטמפרטורה היא היבט אחד של תחום רחב יותר העוסק בשינוי האקלים. ה-IPCC ואל גור הם חתני פרס נובל לשלום לשנת 2007. הם זכו בפרס בזכות עבודתם להגברת המודעות העולמית לשינוי האקלים.

לערך המלא – מומלצים נוספים