תהילים י"א
תהילים י"א הוא המזמור האחר עשר בתהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור העשירי). המזמור חתום בידי דוד, ועוסק בביטחונו של דוד בה', ובאמונה שלו שה' יושיע את החלשים מידי הרשעים.
תהילים י"א
לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד בַּה' חָסִיתִי אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר |
---|
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד |
תוכן המזמור
עריכהדוד מביע את ביטחונו בה': "בַּה' חָסִיתִי". עם זאת, הוא מביע תרעומת על חוסר הצדק השורר בעולם ובכל זאת הוא איתן בדעתו ובאמונתו בה'. המשורר מתאר את דרכם של הרשעים הרומסים את הצדיקים והישרים בחברה ובך מערערים את היסודות עליהם מושתתת החברה. בעל המזמור משיב על תלונתם של רעיו כי לה' היכולת להבחין בין צדיק לבין רשע וממרום כסאו יעניש את הרשעים, יגמול באהבה לצדיקים ויאפשר להם לראות את פניו.
על פי חז"ל, הביטוי "ה' צַדִּיק יִבְחָן" המופיע בפסוק ה, מתייחס לבחירת דוד למלכות בידי ה'.
סוגה
עריכהמזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים י', י"ב, י"ג, י"ד, י"ז ול"ה.[1]
מבנה
עריכהיש המחלקים את המזמור על פי תוכנו מפסוק א' עד ג' ומפסוק ד' עד ז'. אחרים מחלקים אותו על פי מספר הדוברים במזמור. המשורר, הוא הדובר בפסוק א', רעיו של המשורר המביעים אי נחת מהמצב השורר בעולם הם הדוברים בפסוקים ב'-ג', ושוב חוזר בעל המזמור בפסוקים ד'-ז'. לדעת יצחק אבישור יש לחלק את המזמור בצורה כיאסטית היוצרת חזרה של מילים בתחילת המזמור ובסיומו. מבנה זה שם דגש על מילים מנחות המכוונות את הקורא לרעיון המרכזי של המזמור והוא שה' מבחין בין רע לטוב ויגמול לצדיק או לרשע לפי מעשיו.[2]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 147
- ^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דוידזון-עתי, 1995, עמ' 58