תהילים ס'
תהילים ס' הוא המזמור השישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-59). פתיחת המזמור מדברת על "שושן" ("לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן") לפי המפרשים מדובר בכלי נגינה, או במקום במקדש שבו עמדה המקהלה לשירת המזמור בסמוך לעמודים המעוטרים בדגם השושן.
תהילים ס'
לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד. |
---|
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד. |

המזמור נחשב סגולה נגד עצת "היצר הרע".[1]
תוכנו של המזמור
עריכההמזמור מכיל ארבע עשרה פסוקים ונחלק לארבעה חלקים, הנושא המרכזי הוא תלונה לאומית לאחר תבוסה במלחמה ובקשת ישועה.
א'-ב'
עריכהכותרת המזמור קושרת בינו ובין תקופת מלחמות דוד בארם ובאדום. מלחמות שהובלו על ידי יואב בן צרויה שר הצבא של דוד.[2]
פסוקים ג-ה'
עריכהחלקו הראשון של הפרק הוא תלונה של המשורר כלפי האל על הפקרת בני האדם "אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ" מתלונן המשורר בשם העם. וההזנחה מתבטאת ב"פְרַצְתָּנוּ" דימוי לפריצה של שורת לוחמים ונחלת תבוסה במערכה "הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה".
ו'-י"א
עריכהבחלק השני מספר המשורר שפעם היה אחרת. בעבר "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס", כמו דגל מונף אלוהי ישראל הוביל את המערכה. הוא בחר בעמו והראה לאויביהם מי בעל הבית "מוֹאָב סִיר רַחְצִי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי".
י"ב-י"ד
עריכהומסיים המשורר בתפילה לשינוי. למרות שבהווה "הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ", מתוך זיכרון העבר ולטובת העתיד, מבקש המשורר "הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר... בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל"
המזמור בליטורגיה היהודית
עריכה- לפי חלק מהמנהגים הפרק נאמר כשיר של יום בשושן פורים.
קישורים חיצוניים
עריכה- תהילים ס' מתוך פרויקט 929
הערות שוליים
עריכה- ^ סגולות בספר תהילים במוקד התהילים הארצי
- ^ מסופר בהרחבה בשמואל ב בפרק ח' ובפרק י'