תהילים צ"ד
אֵל נְקָמוֹת, הוא פרק צ"ד בספר תהילים (פרק צ"ג במיספור של תרגום השבעים). המזמור פותח במילים אלה, אך לא מציין את שם המשורר.
תהילים צ"ד
אֵל נְקָמוֹת ה' |
---|
א אֵל נְקָמוֹת ה' אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ: |
המזמור נפתח בקריאה לה', לנקום באויבים המתנכלים לישראל. לאחר מכן פונה המשורר לאותם חלקים בעם שאיבדו את ביטחונם בה', הוא מוכיח אותם על כך, אך מיד מעודד אותם בדברי נחמה. בסיום מביא המשורר דברי הודיה אישיים על הנסים שנעשו לו.
נוהגים לומר מזמור זה בשיר של יום רביעי, לקראת סיום תפילת שחרית בכל יום רביעי. כדי שלא לסיים במילות פורענות, הוסיפו בקצת קהילות לשיר של יום רביעי, את שלושת הפסוקים הראשונים שבמזמור הבא אחריו בפרק צ"ה בספר תהלים[1].
בספרי סגולות הומלצה קריאת הפרק כמועילה לאדם להיפטר מאויבים המעיקים עליו.
ביאור המזמור
עריכהבתרבות
עריכה- אל נקמות ה' - ניגון שהולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאויטש[2].
- אל נקמות ה' - גלעד פוטולסקי ופרחי שלהבת, באלבום אודה השם[3].
- אם אמרתי - אודי דוידי באלבום אחכה לו יחד עם להקת הלב והמעיין ונאור כרמי[4].
- אם אמרתי - הרב שלמה קרליבך[5].
- אם אמרתי - לחן של ר' משה גולדמן בביצוע של מיכאל שניצלר באלבום א אידישע שמחה. גרסת כיסוי גם באלבום לנצח של מחנה שלווה.
- אם אמרתי - אייזיק האניג בלחן של האדמו"ר מפיטסבורג, עיבוד של מונה רוזנבלום באלבום אמת ניגוני חסידי פיטסבורג 11.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ בקצת קהילות אשכנז, לא נוהגים להוסיף פסוקים אלו, ויש שמוסיפים רק את פסוק הראשון, עיינו סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 151. יש שנתנו נימוק נוסף להוספת פסוקים אלו כדי להזכיר את השבת המתקרבת על ידי אמירת "לכו נרננה" המתחיל את קבלת שבת. כמובן, נימוק זה אפשרי רק בתקופה מאוחרת אחרי שנתקבל אמירת קבלת שבת, ושייך רק בקהילות שאומרות לכו נרננה בקבלת שבת (לעומת הקהילות שמתחילות קבלת שבת רק במזמור לדוד).
- ^ להאזנה.
- ^ אל נקמות ה', גלעד פוטולסקי, פרחי שלהבת, אודה השם, באתר יוטיוב.
- ^ אם אמרתי
- ^ אם אמרתי, ר' שלמה קרליבך באתר יוטיוב.