תוכנית היל"ה
תוכנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) פועלת במסגרת תחום קידום נוער באגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון של משרד החינוך ורשת החינוך עתיד.
הקמה ופעילות
עריכההיל"ה הוקמה בשנת 1980 על ידי עמי וולנסקי שניהל את היחידה לקידום נוער במשרד החינוך. בעשור הראשון לקיומה עמדה בראש התכנית ברוריה בקר. התוכנית בקשה לתת מענה לחסכים בהשכלת היסוד של נוער בסיכון בגילאי 15–18 שנשר מהמסגרות הפורמליות. הודות לתפיסה החינוכית שהיא אימצה ולכלים הפדגוגיים הייחודיים שהיא פיתחה, מילאה התכנית תפקיד חשוב בתהליך הטיפול בנוער זה ושילובו מחדש במסלולים נורמטיביים.
בשנת 1992 החליטה ועדה משותפת של משרד החינוך ומשרד האוצר לפרסם את התוכנית לראשונה. כיום, מהווה התוכנית מסגרת חינוכית ייחודית מוכרת לצורכי הקניית השכלה, כחלק ממענה הכולל של משרד החינוך, הרשויות המקומיות והחברה למתנ"סים. ובבסיסה העיקרון של הקניית יכולות והשלמת פערים לנערות/נערים על מנת לחזק השתלבות חברתית ותעסוקתית עתידית.
התוכנית מופעלת על ידי משרד החינוך ורשת החינוך עתיד.
פדגוגיה
עריכהבמסגרת התוכנית עובדים כ־1300 מורים. התוכנית פועלת ברחבי ישראל במסגרת יחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות ובמוסדות חסות הנוער, ומיועדת לבני נוער אשר מצויים מחוץ למסגרת החינוך הפורמלית לצורך השלמת השכלתם. במסגרת התוכנית ישנם מספר מסלולי לימוד: מסלולים לקראת קבלת תעודה ל-8 עד 12 שנות לימוד, לתעודת גמר תיכונית ולתעודת בגרות. התוכנית מקיפה, נכון לשנת 2016, כ-8000 תלמידים ב-160 מרכזים. ומופעלת על ידי כ-60 מנחים פדגוגיים.
מכרזים
עריכהעד שנת 2012 הופעלה התוכנית על ידי אגף השכלה ופנאי בחברה למתנ"סים. תנאי העסקת המנחים זכו לביקורת, ובשנים 2011–2012 התנהל מאבק להסדרת תנאי העסקתם והשוואתם לאלה של יתר עובדי ההוראה במשרד החינוך. בשנת 2012 זכו רשת עתיד ומט"ח במכרז חדש להפעלת התוכנית.
בינואר 2013 חתמו עובדי תוכנית היל"ה המאורגנים בכוח לעובדים על הסכם קיבוצי ראשון עבור מורי הקבלן.
בשנת 2018 זכתה שוב החברה למתנ"סים בהפעלת התוכנית.
במכרז שפורסם בשנת 2023, לראשונה אחרי 30 שנה הושמט התנאי הדורש מהמועמדים תעודת הוראה או תואר ראשון[1]. המכרז תוקן לאחר לחצים מצד וועד מורי היל"ה המיוצגים על ידי כח לעובדים[דרוש מקור].
שלוחות חרדיות
עריכהבכמה ערים ברחבי הארץ ישנן שלוחות חרדיות של המחלקה לקידום נוער ותוכנית היל"ה. מטרתן היא להעניק סל שירותים הכולל חינוך וטיפול לבני נוער חרדים שנשרו מהמסגרת הישיבתית, מתוך רגישות תרבותית בשילוב לימודי קודש, באופן התואם את אופי המגזר החרדי.[2]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^
אור קשתי, המחסור במורים מביא להורדת הסטנדרטים, והראשונים להיפגע הם החלשים ביותר, באתר הארץ, 30 ביוני 2023
- ^ פעילויות ופרוייקטים, באתר עיריית פתח תקוה
