תומאס וייאט הצעיר

מנהיג מרד אנגלי

סר תומאס וייאט הצעיראנגלית: Thomas Wyatt the younger;‏ 1521 - 11 באפריל 1554), היה בנו של המשורר תומאס וייאט, עמד בראש מרד כנגד מרי הראשונה, מלכת אנגליה, שנקרא על שמו מרד וייאט.

תומאס וייאט הצעיר
Thomas Wyatt the younger
לידה 20 בספטמבר 1521
צ'טהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 11 באפריל 1554 (בגיל 32)
לונדון, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Member of the 1547-1552 Parliament
  • חבר הפרלמנט של אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jane Haute (1537–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו

עריכה

וייאט הצעיר נולד בטירת אלינגטון במחוז קנט, בנם היחיד של סר תומאס וייאט וליידי אליזבת ברוק.

בין השנים 1543 ל-1550 שהה בצרפת ופלנדריה כמפקד בצבאו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, עמו הייתה לאנגליה ברית באותה עת. ב-1547 זכה לתואר אבירות כהוקרה על שירותו.

לאחר שחרורו מהצבא חזר לטירת אלינגטון ובין היתר כיהן כשריף של קנט (High Sheriff of Kent). ביולי 1553, עם מותו של אדוארד השישי, מלך אנגליה, הצטרף וייאט לג'ון דאדלי, הרוזן מווריק (שהיה לאחר מכן דוכס נורת'מברלנד) בניסיון להמלכת ג'יין גריי כמלכה. לאחר כישלון הניסיון הצליח להימלט ללא עונש.

המרד

עריכה

ב-16 בנובמבר 1553, כאשר נודע על הכוונה להשיא את מרי לפליפה השני, מלך ספרד, ארגן וייאט מרד במלכות על מנת שלא תמסר לידי זרים. למרד התלווה גם צד דתי כמרד פרוטסטנטי כנגד מרי הקתולית. סביב וייאט התאספו מספר אצילים בעיקר בקנט, הרדפורדשייר, דבון ולסטרשייר. למרד היה שותף גם שגריר צרפת שהבטיח סיוע של ספינות מלחמה צרפתיות בחסימת דרכו של מלך ספרד אל חופי אנגליה.

ב-25 בינואר יצאו המורדים מטירת אלינגטון ולמחרת נכנסו לרוצ'סטר שבקנט, בזכות חוסר הפופולריות של חוזה הנישואין זכו המורדים בתמיכת הציבור וגייסו 3,000 איש אליהם הצטרף גם כוח שנשלח להדפם בראשות דוכס נורפוק, דבר שהגדיל את גודל הכוח המורד ל-4,000 איש. במקביל הושמה אליזבת הראשונה, הטוענת לכתר, במאסר במצודת לונדון על ידי המלכה מרי.

ב-1 בפברואר הצליחה מרי לגייס את אהדת תושבי לונדון לצידה בנאום שנשאה באולם גילדהול[1]. לקראת הגעת כוחות המורדים לעיר ב-3 בפברואר הגן צבאה של מרי על הגישה ללונדון מדרום-מזרח בסאות'וורק וגשר לונדון. ניסיון של המורדים לכתר את החסימה נבלם בשער לדגייט על ידי כוח אזרחי שהדף אותם, רבים מהמורדים נטשו את המערכה ווייאט נאלץ להיכנע.

משפטו של וייאט נפתח ב-15 במרץ, הוא נמצא אשם והוצא להורג במצודת לונדון ב-11 באפריל. לפני שנערף ראשו ניקה את אליזבת מכל שייכות ושותפות למרד. עובדה זו איפשרה את שחרורה של אליזבת ממאסר, אך היא נאלצה לשהות במאסר בית לכל המשך שלטונה של מרי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תומאס וייאט הצעיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה