תוספות על התורה

קובצי "חידושים" ופירושים על התורה

תוספות על התורה הם קובצי "חידושים" ופירושים על התורה שיצאו מבית מדרשם של בעלי התוספות, והתחברו במאה ה-13 ובמאה ה-14.[1]

אופי הקבצים

עריכה

קובצי פירושים אלו כוללים פירושים לחמשת חומשי תורה בלבד ולא לנביאים וכתובים, מלוקטים מחכמי צרפת מימי רש"י ועד לזמן עריכת הקובץ. בדומה לקובצי ה"תוספות" על התלמוד הבבלי, לרוב לא ידוע מי המחבר והעורך של כל קובץ. בניגוד לפרשנות הפשט, שפרחה בצרפת מן המאה ה-11 עיד לראשית המאה ה-13, ליקוטים אלו כללו בעיקר "חידושים" על התורה בסגנון הדיאלקטי של קובצי התוספות על התורה, אם כי הכילו גם פירושים בסגנון פשט.[1]

קובצי תוספות

עריכה

לאורך השנים נכתבו קבצים רבים של תוספות, וכדרכם של ליקוטים, פירושים רבים חוזרים בכמה קבצים או ברובם, ורק מעט מהפירושים בכל קובץ נמצא רק באותו חיבור. חלק מכתבי היד הודפסו לאורך השנים, ומהם הקבצים החשובים והמפורסמים הם:

קבצים שמחברם ידוע

עריכה

דפוסים

עריכה
  • דעת זקנים, ליוורנו תקמ"ג - כולל את החיבור "מנחת יהודה" וקובץ תוספות אנונימי. הקובץ הידוע ביותר שנדפס אף בחלק ממהדורות ה"מקראות גדולות".
  • הדר זקנים, ליוורנו ת"ר - כולל את פירוש הרא"ש וקובץ תוספות אנונימי.
  • מושב זקנים על התורה.

קבצים רבים נוספים רבים של תוספות על התורה השתמרו בכתבי יד וטרם הודפסו.[2]

החל משנת תשמ"ב (1982) החלה לצאת לאור סדרת "תוספות השלם: אוצר פירושי בעלי התוספות על תורה נביאים וכתובים"[3], בהוצאת מכון אריאל. בססדרה זו מלוקטים כל פירושי בעלי התוספות, מתוך כ-200 כתבי יד, למעלה מ-50 דפוסים ופירושים מתוך התוספות על התלמוד הבבלי. עד עכשיו (הכרך האחרון משנת תשפ"ב) יצאו לאור 17 כרכים שכוללים פירושים מתחילת התורה ועד לאמצע ספר במדבר.

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 שמואל אברהם פאזנאנסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, ירושלים, תשכ"ה, עמ' XCII-XCIII
  2. ^ פירוט רוב כתבי היד נמצא אצל יעקב גליס, תוספות השלם כרך א, ירושלים תשמ"ב, עמ' 21-38.
  3. ^ ספר תוספות השלם, באתר הספריה הלאומית