תזמורת על תנאי

תזמורת על תנאיאנגלית: Playing For Time) הוא סרט טלוויזיה אמריקאי זוכה ארבעה פרסי אמי שיצא ב-CBS ב-1980, בכיכובה של ונסה רדגרייב, העוסק בתזמורת הנשים באושוויץ.

תזמורת על תנאי
Playing For Time
מבוסס על הספר "תזמורת על תנאי"
בימוי ג'וזף סרג'נט, דניאל מאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לינדה יילן
ג'ון אי קיל
תסריט ארתור מילר
פניה פנלון (אוטוביוגרפיה)
שחקנים ראשיים ונסה רדגרייב
ג'יין אלכסנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה בראד פידל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה CBS, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, ישירות לווידיאו עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 30 בספטמבר 1980
משך הקרנה 150 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים 4 פרסי אמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט נכתב על ידי ארתור מילר ופניה פנלון, ומבוסס על אוטוביוגרפיה מאת פנלון שיצאה ב-1976, אודות התזמורת שניגנה בה בעת שהותה כאסירה במחנה הריכוז אושוויץ במלחמת העולם השנייה. הסרט בוים על ידי ג'וזף סרג'נט, וכן דניאל מן בסרטו האחרון.

הסרט זכה לביקורות חיוביות. בעקבותיו יצאו מספר גרסאות של הסיפור כמחזות לתיאטראות ברחבי העולם. כולל הפקה של תיאטרון באר שבע בשנת 1987, בעיבוד ובמאי של שמואל הספרי[1].

עלילה

עריכה

פניה פנלון היא זמרת ופסנתרנית יהודיה, שנשלחת ברכבת עם אסירים נוספים למחנה הריכוז אושוויץ, במהלך מלחמת העולם השנייה. עם הגיעם נלקחים חפציהם ושערם מגולח. פניה מגלה שתוכל להימנע מעבודת כפיים מפרכת במחנה ולשרוד זמן רב יותר אם תשתמש בכישוריה המוזיקליים ותצטרף לתזמורת הנשים במחנה. הסרט מתאר את יחסיה עם מנהיגת התזמורת, אלמה רוזה, ועם נשים אחרות בתזמורת. פניה משכנעת את נשות התזמורת ואת השומרים במחנה שאסירה נוספת עימה התיידדה, מריאנה, היא זמרת, ומצליחה לצרף אותה ללהקה למרות כישוריה הנמוכים בשירה. הסרט מתאר גם את הופעות נשות התזמורת בפני הנאצים, הפוגעים קשות בכבודן.

הפקה

עריכה

הסרט ספג ביקורת בקרב ארגונים יהודיים ואף מצד פניה פנלון עצמה, על כיכובה של ונסה רדגרייב בו כפנלון, וזאת בשל עמדותיה הפוליטיות הפרו-פלסטיניות והאנטי-ציוניות של השחקנית[2]. בעקבות השתתפותה של רדגרייב החליטה הטלוויזיה הישראלית לא לשדר את הסרט בישראל[3].

פרסים

עריכה

הסרט זכה לשבחי מבקרי הקולנוע. הוא היה מועמד ל-6 פרסי אמי, וזכה ב-4 מהם - לסרט עצמו, לשחקניות רדגרייב ואלכסנדר, ולתסריטאי ארתור מילר. בנוסף היה הסרט מועמד לפרס גלובוס הזהב למיני-סדרה הטובה ביותר, אך לא זכה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה