תחבורה בקוריאה הצפונית

חופש התנועה בקוריאה הצפונית מוגבל; אזרחים אינם יכולים לנוע בחופשיות מחוץ למדינה ובתוכה. המגבלות מקורן באילוצים כלכליים וכן בהגבלות ממשלתיות.

תחבורה בינלאומית

ניתן להגיע אל קוריאה הצפונית ולצאת ממנה בטיסה או ברכבת דרך בייג'ינג, סין. נסיעה ישירה מקוריאה הצפונית אל קוריאה הדרומית ובחזרה התאפשרה בצורה מוגבלת בין השנים 2003–2008 לאוטובוסים תיירותיים אך לא לרכבים פרטיים.

כבישים

כבישים ראשיים בקוריאה הצפונית (נכון ל-2009)

אילוצי דלק והיעדר מכוניות פרטיות הפכו את מערכת הכבישים במדינה למשנית לעומת מערכת הרכבות.

בקוריאה הצפונית ישנם שלושה כבישים מהירים מרכזיים המגיעים לעיר הבירה, פיונגיאנג: הכביש המהיר פיונגיאנג-וונסאן, כביש מהיר באורך 200 ק"מ (120 מייל) המחבר בין פיונגיאנג לוונסאן בחוף המזרחי; הכביש המהיר פיונגיאנג-נמפו, כביש מהיר באורך 43 ק"מ (27 מייל) המחבר את פיונגיאנג לעיר הנמל שלה, נמפו; והכביש המהיר פיונגיאנג-קאסונג, כביש מהיר באורך 100 קילומטרים (62 מייל) בן ארבעה נתיבים המחבר בין פיונגיאנג לקייסונג.

הכבישים משמשים בעיקר כלי רכב של הצבא, אוטובוסים כפריים המחברים בין הכפרים ומשאיות שמובילות מוצרי תעשייה וחקלאות. בכל הערים הגדולות יש שירותי אוטובוס וחשמלית.

רכבות

ערך מורחב – רכבות בקוריאה הצפונית

רשת הרכבות בקוריאה הצפונית מנוהלת על ידי רכבת קוריאה (בקוריאנית: 조선 민주주의 인민 공화국 철도성), הסוכנות הממשלתית המחזיקה בהיתר בלעדי להפעלת רכבות בקוריאה הצפונית, כמקובל במדינה הדוגלת בכלכלה מתוכננת.

נכון לשנת 2018, בקוריאה הצפונית פרוסה רשת מסילות ברזל באורך של למעלה מ-6,000 ק״מ, כאשר רובה המכריע היא מסילה ברוחב סטנדרטי. עם זאת, כ-400 ק״מ מרשת המסילות מורכבת ממסילה צרה (762 מילימטר), הפרוסה במקומות שונים ברחבי המדינה.

הרכבת היא אמצעי התחבורה החשוב ביותר בקוריאה הצפונית. 80% מתנועת האנשים ו-86% מתנועת התוצרת התעשייתית במדינה מתבצעות באמצעות מערכת הרכבות במדינה.

בנוסף, החל משנת 1973 פועלת בבירה פיונגיאנג רכבת תחתית קטנה, המורכבת משני קווים שעברו מספר הרחבות. כמו כן פועלת בבירה רשת חשמליות (טראמים).

תחבורה אווירית

בקוריאה הצפונית ישנם כ-80 שדות תעופה שמישים, בכמחציתם מסלול נחיתה סלול. שדות התעופה מופעלים על ידי חברת התעופה הלאומית (בבעלות ממשלתית מלאה), אייר קוריו. ישנם נמלי תעופה הנשלטים על ידי צבא קוריאה הצפונית. עם סיום מלחמת קוריאה שוקמו ונבנו שדות תעופה רבים. צי המטוסים מורכב ממטוסים תוצרת רוסיה. נמל התעופה הראשי במדינה הוא נמל התעופה סונאן שבפיונגיאנג.

תחבורה ימית

נמלים

הנמלים בקוריאה הצפונית משמשת בעיקר לסחר חוץ ודיג. נמלי ים המשמשים לסחר חוץ (ייצוא וייבוא), ונתיבי שיט פנימיים המשמשים בעיקר להובלה פנימית של מוצרים וכוח עבודה. נמלי הים במדינה לא קופאים במשך כל השנה. הנמלים העיקריים הם- בחוף המזרחי: צ'ונגג'ין, המהונג (הונגנאם), קימצ'אק, רג'ין, סונבונג (אונג'י לשעבר) קוסונג וונסן. בחוף המערבי: נאמפו והאג'ו. בצי הסוחר כ-200 ספינות מסוגים שונים עם נפח כולל של כמיליון טון.

הנמלים העיקריים הם- בחוף המזרחי: צ'ונגג'ין, המהונג (הונגנאם), קימצ'אק, רג'ין, סונבונג (אונג'י לשעבר) קוסונג וונסן. בחוף המערבי: נאמפו והאג'ו. בצי הסוחר כ-200 ספינות מסוגים שונים עם נפח כולל של כמיליון טון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחבורה בקוריאה הצפונית בוויקישיתוף