תחבורה ציבורית בחינם

תחבורה ציבורית בחינם היא אסטרטגיה לניהול מערכת של תחבורה ציבורית שבה לא נגבה תשלום בגין שימוש בשירותיה. מימונה יכול להגיע מסבסוד ממשלתי, עירוני או של חברות פרטיות. במרץ 2020 הפכה לוקסמבורג למדינה הראשונה בעולם בה התחבורה ציבורית היא בחינם באופן מלא, במטרה להפחית את הפקקים ולשפר את איכות החיים של האזרחים^[1]. מדינות וערים רבות נוספות ברחבי העולם הופכות את התחבורה הציבורית שלהן לחינמית, או שוקלות לעשות זאת, ביניהן גרמניה^[2], פריז^[3], מספר ערים נוספות בצרפת, פולין ואסטוניה הפכו את שירותי האוטובוסים שלה לחינמים^[4]^[5]. בישראל, נהוגים קווי תחבורה ציבורית חינמיים ברמת הגולן^[6], טבריה^[7] ותל אביב^[8].

סוגים

במדינות רבות נהוגה תחבורה ציבורית בחינם לחלקים ספציפיים מהאוכלוסייה. בישראל, עיוורים זכאים לשימוש חינם בתחבורה הציבורית, וכן ילדים מתחת לגיל-5^[9]. בתחילת 2019, פריז הכריזה על הפיכת התחבורה הציבורית שלה לחינמית לילדים עד גיל 11 ולנכים עד גיל 20^[10]. בגרמניה, סטודנטים רשאים להשתמש במערך התחבורה הציבורית העירוני בחינם^[11] ובדלהי, כלל הנשים זכאיות לשימוש חינמי במערך התחבורה הציבורי^[12].

נהוג להפריד בין סוג זה של תחבורה ציבורית בחינם, אשר תקף רק לחלקים ספציפיים באוכלוסייה, לסוג הכוללני, אשר תקף לכלל האוכלוסייה. סוג זה של תחבורה ציבורית בחינם יכול להתבצע ברמה הבין-לאומית, כמו במקרה של לוקסמבורג אשר הפכה אף את קווי הרכבות הבין-לאומיים היוצאים ונכנסים אליה לחינמים, ברמה הארצית, כמו במקרה של אסטוניה, או ברמה העירונית, דבר אשר מתרחש בעשרות ערים ברחבי העולם.

השפעות

מניתוח המעבר של טאלין, עיר הבירה של אסטוניה, לתחבורה ציבורית בחינם, ניכרת השפעה משמעותית על דפוסי התעבורה והשימוש בתחבורה. בעקבות המעבר לתחבורה ציבורית בחינם, נרשמה עלייה של 14% בשימוש במערך האוטובוסים העירוני. מניתוח נוסף נראה כי עיקר העלייה היא בקרב מובטלים המחפשים עבודה וכעת יכולים לעשות זאת ללא עלות, קשישים, ילדים ועניים באופן כללי. בנוסף, נצפתה ירידה של 10% בשימוש ברכבים פרטיים^[13].

בעקבות המעבר של דנקרק ב-2018 לתחבורה ציבורית חינמית, ראשויות העיר טוענות כי חלה עלייה של כ-85% בשימוש במערך האוטובוסים^[14]. עד לשנת 2015 הונהג בעיר תשלום מלא על התחבורה הציבורית. בין 2015 ל-2018 הונהג תשלום מלא במהלך השבוע ושימוש חינם בסופי השבוע, דבר שהוביל לעלייה של 33% ביחס לתקופה הקודמת.

בישראל מחקר שערך המדען הראשי של משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים אמיר זיו-אב בשנת 2015, מצא שסבסוד מלא של התחבורה ציבורית בישראל יעלה 4 מיליארד שקל בשנה בעוד שעלות הנזקים מהגודש בכבישים (אובדן שעות עבודה, זיהום אוויר, בלאי וכו') עומדת על 12 מיליארד שקל בשנה^[15].

יתרונות תפעוליים

מפעילי התחבורה הציבורית יכולים להרוויח מזמני עלייה קצרים יותר, מה שמוביל למהירות נסיעה כוללת גבוהה יותר. אף על פי שניתן להשיג חלק מאותם היתרונות גם בדרכים אחרות, כמו תשלום בתחנה או תשלום אלקטרוני (כמו באמצעות הרב-קו), תחבורה ציבורית בחינם מבטלת את הצורך בציוד התשלום, עלויות האחזקה שלו ואת הצורך בפקחים ועבודות נלוות אחרות למערך התשלום. ייתכן ואלימות ואגרסיביות מופחתות כתוצאה ממעבר לתחבורה ציבורית בחינם. ב-2008 נהגי אוטובוס בSociété des Transports Automobiles באסו בצרפת שבתו בדרישה להפוך את הנסיעה בתחבורה הציבורית לחינמית, במטרה למנוע את מקרי האלימות. לפי-טענתם, כ-90% מכלל ההתנהגות האגרסיבית בתחבורה הציבורית נסובה סביב סירוב לתשלום^[16].

רכבת בתחנה המרכזית בלוקסמבורג

יתרונות חברתיים

הפיכת התחבורה הציבורית לחינמית הופכת אותה לנגישה יותר לעניים, דבר אשר נתפס על ידי חלק מהאנשים כצודק יותר. יתרון זה יכול להוביל ליכולת ניוד גבוהה יותר של העניים והגעה קלה יותר למקומות עבודה מרוחקים, דברים אשר תורמים ללכידות החברתית. בנוסף, מאחר שתחבורה ציבורית בחינם מובילה לעלייה בשימוש בתחבורה הציבורית ולירידה בשימוש ברכבים פרטיים^[17], מעבר לתחבורה ציבורית בחינם מוביל לירידה בפקקים, מהירויות נסיעה גבוהות יותר ומספר רב יותר של מקומות חנייה פנויים.

יתרונות סביבתיים ובריאותיים

אי-גביית תשלום עבור שימוש בתחבורה ציבורית מובילה לעליית השימוש בתחבורה ציבורית על חשבון כלי רכב פרטיים. תחבורה ציבורית פולטת פחות גזי חממה ביחס לכל קילומטר נסיעה של נוסעיה ביחס לרכב הפרטי. מעבר-לכך, תחבורה ציבורית מורידה את גודשי התנועה, מה שמוביל להקטנת השימוש בדלק של התחבורה הציבורית אף-יותר. מעריכים כי-כל שנה מתים ברחבי העולם כמיליון אנשים מתאונות דרכים, ועל-כן, ערים רבות מנסות לעודד מעבר לתחבורה ציבורית, מאחר שזו בטוחה יותר לנוסעים בה, והן לעוברי האורח. לזיהום האוויר הנגרם מהתחבורה הפרטית השפעות בריאותיות רבות, כמו מחלות לב וסרטן, דבר שניתן להיאבק בו על ידי הורדת השימוש ברכבים פרטיים^[18].

חסרונות

מרבית החסרונות מקושרים לבעיות של אספקת תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה מספיק ובאיכות מספקת ביחס לעלייה המשמעותית החלה בשימוש בתחבורה הציבורית כתוצאה מהמעבר לתחבורה ציבורית בחינם. דו"חות בנושא מדגישים שאלא אם יתווספו כלי-רכב נוספים למערך התחבורה (כמו שבוצע בדנקרק, שהגדילה את מספר האוטובוסים שלה מ-100 ל-140 כחלק מהפיכת התחבורה הציבורית בה לחינמית) תחול ירידה במהירות הנסיעה, עלייה בשחיקה של הנהגים ועלייה בוונדליזם. בנוסף, ישנם אלו אשר חוששים מעלות הפעלה גבוהה מדי, בעקבות הפסקת קבלת המימון ממכירת הכרטיסים. למרות זאת, בערים אשר מבצעות ניסויים בתחבורה ציבורית בחינם, נרשמה עלייה בפעילות הכלכלית ובמחזור השנתי של העירייה, כתוצאה מהמיסים הנאספים ממכירות ומיסים אחרים, דבר אשר שימוש נרחב יותר בתחבורה הציבורית תורם לו^[19].