תחנת הרכבת טולכרם
תחנת הרכבת טולכרם (בערבית: طولكرم, באנגלית: Tulkarm) היא תחנת רכבת וצומת מסילתית[1] היסטוריים ממערב לעיר טולכרם – תחנת המוצא של המסילה המזרחית ונקודת מפגשה עם מסילת השומרון. שרידי מבני התחנה ומגדל המים שלה שוכנים כיום בתוך שטח אזור התעשייה ניצני שלום, דרום-מזרחית למחלף ניצני עוז, בעוד המסילות שעברו במקום פורקו במהלך השנים.
 | |||
| תחנת טולכרם בשנת 1919: בחזית התמונה המסילה ההיסטורית שהוסבה לרוחב התקני ומאחוריה התחנה הטורקית בה מתחילה מסילת השומרון הצרה (105 ס"מ). מאחורי התחנה על הגבעה העיר טולכרם | |||
| מידע על הבנייה | |||
|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 1915 | ||
| סגירת התחנה | 1948 | ||
| מיקום | |||
| מיקום | צפונית-מערבית לטולכרם, סמוך למחלף ניצני עוז | ||
| מדינה |
 ארץ ישראל | ||
| קואורדינטות | 32°18′27.76″N 35°0′56.27″E / 32.3077111°N 35.0156306°E | ||
| מידע על התחנה | |||
|
(למפת נתניה רגילה)   תחנת הרכבת טולכרם | |||
| |||
  | |||
היסטוריה
עריכההתחנה הוקמה על ידי העות'מאנים ב-1915 במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. דרך השרון והשפלה נסללה המסילה מטולכרם ללוד ומשם לבאר שבע ועד לקוסיימה תחנת הקצה הדרומית הגיעה וקרבה את הגייסות העות'מאנים-גרמנים וציודם לעבר תעלת סואץ כחלק מהמאמץ לחצות את חצי האי סיני, לצלוח ולהשתלט על גזרת התעלה על מנת למנוע מהבריטים את המעבר דרכה להודו.
מתחנת טולכרם התפצלו שתי שלוחות: האחת, מסילת האלונים, 25 ק"מ אורכה, לכיוון יער האלונים מצפון לחדרה והשנייה, דרך צומת עירון לכפר קניר ליד רגבים, שתיהן לשם איסוף עצים שנכרתו ושימשו חומר גלם לייצור אדני הרכבת וחומר הסקה לדודי קטרי הקיטור.
עם כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, הם הרחיבו את המסילה המזרחית העות'מאנית לרוחב תקני של 143 ס"מ והאריכו אותה מאזור חדרה עד לחיפה. מסילת השומרון נותרה ברוחב המקורי (105 ס"מ) כך שעד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20, עת חדלו לפעול קווי הנוסעים במסילת השומרון, תפקדה תחנת טולכרם כתחנת מעבר (הנוסעים ירדו מרכבת אחת ועלו על רכבת אחרת) בין המסילות חיפה - לוד - קנטרה ומסילת השומרון.
במהלך המרד הערבי הגדול הותקפה התחנה מספר רב של פעמים, וכן הותקפו נוסעים יהודים שעברו בה. בעקבות ההתקפות הוקמה במקום תחנת נוטרים לצד מחנה צבאי בריטי[2]
התחנה המשיכה לשמש את תושבי טולכרם עד מלחמת העצמאות, שבעקבותיה נותקה מהמסילה המזרחית שנותרה ברובה בשטח מדינת ישראל, או הועברה לשליטתה במסגרת הסכמי שביתת הנשק. באוגוסט 1949 נסללה מסילה שעקפה את אזור טולכרם וחיברה מחדש את המסילה המזרחית שבשטח ישראל, והשאירה את תחנת טולכרם מנותקת לחלוטין מהמסילה המזרחית.[3] מסילת השומרון, שהתנועה בה הופסקה לחלוטין בסוף מלחמת העולם השנייה לא חזרה יותר לפעילות ובתחנת טולכרם לא נעשה יותר שימוש. התחנה שעמדה בסמוך לקו הירוק, הפכה למוצב של הלגיון הירדני[4].
לאחר מלחמת ששת הימים התגלה בתחנה קטר קיטור מס' 70372 מתוצרת North British Loco יחד עם 3 קרונות, שנשארו בתחנה כאשר זו נותקה מהמסילה המזרחית.[5] 23 קטרים מאותו סוג, שיוצרו בשנים 1941-1940 והובאו לארץ ישראל מבריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה נשארו בידי רכבת ישראל ויצאו בהדרגה מהשירות עד שנת 1959.
מבני התחנה שימשו למפעל קטן לשיווק מלח בישול בשותפות ישראלית-פלסטינית בראשית שנות ה־70, חרף התנגדותה של עיריית טולכרם[6], ונערכו הכנות לבניית מפעלים נוספים בשטח המתחם[4]. בשלב מאוחר יותר הוקם בסמוך למבני התחנה אזור התעשייה ניצני שלום, ובתחומו שוכנים כיום שרידי מבני התחנה ומגדל המים שלה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מנחם תלמי, יענקל'ה זהבי בתחנת טול-כרם, מעריב, 26 באפריל 1970
הערות שוליים
עריכה- ^ Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel, p. 14
- ^ א. שברינסקי, גם בטול-כרם חנוכה, דבר, 10 בינואר 1939
- ^ Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel, p. 86
- ^ 1 2 מנחם תלמי, יענקל'ה זהבי בתחנת טול-כרם, מעריב, 26 באפריל 1970
- ^ פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה עמ' 128
נחנך קו הרכבת לאורך השפלה, מעריב, 20 בספטמבר 1949
א. בן דוד, וביום התשיעי, מעריב, 8 בנובמבר 1968 - ^ מנחם תלמי, ה"ווטו" של עירית טול-כרם, מעריב, 29 במאי 1970