תחנת עגינה
תחנת עגינה או תחנת עיגוּן (באנגלית: roadstead וגם road)[1] היא גוף מים מחוץ לנמל המוגן מזרמי סחף, גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא (spring tides), ונחשולי ים, שבו יכולה אונייה לעגון בבטחה יחסית מבלי שתיסחף או שהעוגן יקרע, בעודה ממתינה לתורה להיכנס לנמל.[2] המעגן יכול להיות פתוח וטבעי, בדרך כלל שפך נהר, או שהוא נוצר באופן מלאכותי. במשפט הימי מוגדרת תחנת עגינה כ"תחנה כללית לעגינת ספינות, נעשה בה שימוש כזה באופן ידוע, ומזוהה על פי שמה."[3] במפות ובפרסומי ימאות באנגלית נעשה שימוש במונח "דרך" (road) במקום במונח המקובל לתחנת עגינה (roadstead).[4]
לעיתים משמשת תחנת העגינה כתחליף לנמל, למשל כאשר האונייה גדולה מכדי להיכנס לנמל, ואת הסחורה או הנוסעים פורקים לסירות משא המשנעות אותם לנמל.
תחנות עגינה בנהרות (דוגמת הריין) שוכנות במרחק מן הכניסה לנמל, לעיתים עד 5 קילומטרים מהפתח, במעלה או במורד הנהר. הספינות ממתינות בתחנת העגינה לתורן להיכנס לנמל, לנהר אחר או לתעלה. זמן ההמתנה יכול להתארך אם בעלי הספינה נקלעו לקשיים כלכליים. במקרה זו נשאר צוות מצומצם על הספינה להפעיל את המנוע מדי פעם.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ ועד הלשון העברית, מונחי גאוגרפיה (תרפ"ח), 1928. בתוך: מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית
- ^ Port Construction and Rehabilitation, United States Army technical manual
- ^ Black's Law Dictionary: What is roadstead?
- ^ Walker, George K. Definitions for the Law of the Sea: Terms Not Defined by the 1982 Convention. Leiden: Martinus Nijhoff Publishers, 2012.
(Ludolf_Backhuysen,_1671).jpg)
.jpg)
