תחנת רכבת תחתית
תחנת רכבת תחתית היא תחנת רכבת לרכבת תחתית, אשר לעיתים מכונה בשם "מטרו". תחנה כזאת יכולה להיות מוגבהת, מתחת לאדמה או על פני הקרקע ובהתאם למיקום המסילות. ישנן כניסות ויציאות מהרחוב, בדרך כלל עם מדרגות רגילות או נעות המובילות לרציף המוגבה או מתחת לאדמה.
בחלק מהמקרים התחנות מחוברות למבנים חשובים באמצעות מסדרונות ישירים למבנה.
חלק מתחנות הרכבת התחתית, כמו אלה של מוסקבה, סנקט פטרבורג, טשקנט, קייב, פראג מפורסמות בזכות אדריכלות יפה ואומנות ציבורית. הרכבת התחתית של פריז מפורסמת בשל האר נובו בכניסה לתחנות. לתחנות רכבת תחתית יש לעיתים קרובות מאפיינים אומנותיים אשר עוזרים לזיהוי התחנה שהרכבת עוצרת בה. לדוגמה, תחנת רחוב בייקר בלונדון מעוטרת באריחים המתארים את שרלוק הולמס. תחנת קונקורד בפריס מעוצבת באריחים המציגים את הצהרת זכויות האדם והאזרח. בכל תחנת רכבת תחתית בולנסיה שבספרד יש פסל שונה באזור הכרטיסים. כל תחנה ברכבת התחתית של מקסיקו סיטי מזוהה על ידי סמל ייחודי בנוסף לשמה, משום שרוב משתמשיה לא ידעו קרוא וכתוב בעת שהרכבת התחתית תוכננה. עם זאת, לא כל מפעילי הרכבת התחתית מתאמצים להפוך כל תחנה לייחודית. מערכת הרכבת התחתית בבילבאו שבספרד, שתוכננה על ידי נורמן פוסטר, משתמשת באדריכלות מודרנית זהה בכל התחנות על מנת להפוך את ההתמצאות בתחנה עצמה לקלה יותר עבור הנוסע.
בחלק מהתחנות, בעיקר היכן שהרכבות הן אוטומטיות לחלוטין, כל הרציף מבודד מהמסילה, לרוב באמצעות מחיצת זכוכית עם דלתות אוטומטיות. הן נפתחות כמו דלתות מעלית, אך רק כאשר הרכבת נעצרה ברציף ובכך מבטלות את הסיכון שנוסע יפול בטעות (או ינסה להתאבד במכוון) על המסילות יידרס או יתחשמל.
הדלתות מאפשרות מיזוג אוויר יעיל יותר, כך ניתן לחמם או לקרר את הרציף מבלי לעשות זאת במנהרה עצמה. התקנות הדלתות מוסיפה עלויות ומורכבות למערכת הרכבת התחתית, ולעיתים הרכבות נדרשות להיכנס במהירות נמוכה יותר לתחנה על מנת שיעצרו במקביל לדלתות הרציף.
תחנת הרכבת התחתית הגדולה והמורכבת ביותר בעולם היא תחנת שאטלה-לה האל של הרכבת התחתית של פריז - RER.
תחנת הרכבת התחתית הגבוהה ביותר בעולם היא תחנת סמית-הרחוב התשיעי ברכבת התחתית של ניו יורק שגובהה כ-27 מטר מעל לפני הקרקע. נכון ל-2015, התחנה העמוקה ביותר נמצאת כנראה ברכבת התחתית של סנקט פטרבורג, שבה עומק התחנות מגיע עד 86 מטר מתחת לפני האדמה.