תחרות שחייה
תחרות שחיה הוא סיפור קצר מאת בנימין תמוז, שפורסם בראשית שנות השישים. הסיפור נחשב כאחת מיצירותיו החשובות של תמוז, והוא חלק מחומר הלימוד לבחינות הבגרות בספרות בישראל.
הסיפור הוא בן שלושה חלקים. הוא עוסק בקונפליקט, או בפגם, שבין יחסי היהודים והערבים ובשוני בין מציאות החיים שהייתה בארץ ישראל הערבית בעבר, לבין ארץ ישראל היהודית המתחדשת.
עלילה
עריכההסיפור מתרחש ביפו לפני מלחמת העצמאות, ומסופר בגוף ראשון. הסיפור נפתח בתיאור זכרונו של המספר על קיץ אחד בילדותו, לפני מלחמת העצמאות, קיץ של יחסי שכנות ואידיליה, לכאורה, בין שני נערים - יהודי וערבי. בתחרות השחייה מנצח הנער הערבי, ובהמשך, בתחרות ידע ביוזמת הנער היהודי, הוא מנצח.
בחלק השני של הסיפור נפגש המספר כאדם בוגר, עם אותו נער ערבי שכיום הוא כבר גבר צעיר. החלק השלישי מתרחש שנים לאחר המפגש הראשון, כאשר המספר הוא חייל במלחמת העצמאות. במהלך המלחמה מתברר לו כי ידידו, הבחור הערבי הצעיר, הוא שבוי, ובעודו כפות נורה למוות על ידי חיילי צה"ל.
ניתן לראות בבריכת השחייה שבסיפור מטפורה לארץ ישראל ולתחרות בין יהודים וערבים עליה. המספר מצפה בתחילת הסיפור להשתלבות במרחב, וליחסי חברות עם שכנו, תוך משחקים בבריכה. חלומותיו נמוגים עם המלחמה. אובדן התום מסמל את העובדה כי במאבק זה אין מנצחים, ובדרך זו או אחרת כולם למעשה מנוצחים.
הסיפור עשוי להשאיר סימני שאלה ונקודות למחשבה אצל הקוראים, אך מצד שני אינו נוקט בעמדה מוסרית חד משמעית, ובכך חשיבותו.
נקודת המבט של הסופר
עריכההסופר מבכה את אובדן החיים המשותף ואת הכישלון ליצור חיים משותפים בין יהודים לערבים במדינת ישראל.
רעיונות עיקריים
עריכה- הקונפליקט שבין היהודים לערבים והתמודדות עם בעיית מלחמת השחרור. בסיפור ניתן ביטוי לתולדות היחסים שבין שני העמים: התקופה הנאיבית, שבה הודגשו בעיקר ניגודי התרבות. אולם התקיימו יחסים חברתיים בין התקופה שמבטאת כמיהה למערכת יחסים שלווה, ובין התקופה שמתבטאת במערכות המלחמה שבין הצדדים
- עמדתו האינדיבידואלית, המוסרית- הומנית, של הגיבור נגד המלחמה. נושא מרכזי נוסף המופיע ביצירה הוא הנושא הקיומי, הבא לידי ביטוי בעמדתו האינדיבידואלית של הפרט כלפי התנהגות בעת המלחמה: העובדות ההיסטוריות קבעו כי אין מניס מהכרעה צבאית בין שאיפותיהם הלאומיות של יהודים לבין שאיפותיהם הלאומיות של הערבים, ואילו הגיבור המספר שואף לפתרון מוסרי הומני
- הבעיה ההומנית והמוסרית המתלווה למלחמה מעוות את שמחת הניצחון, מעמידה את הפרט לא כחלק מן החברה אלא כמתבדל וכמתנגד לגישותיה.3 רעיון נוסף המופיע ביצירה הוא הרגשת הניתוק של הגיבור מהמורשת ההיסטורית שלעמו להרגשה זו השלכה על התלבטותו המוסרית ביחס להזדהותו עם המלחמה: תפיסת אי הניצחון במלחמה שבה הושג ניצחון והעמדת המאבק כמשולל מהפתרון, הם חלק משאלה מקיפה יותר- השאלה אם יש הצדקה מוסרית לנוכחותו בארץ ישראל. הרגשת אי השייכות היא פועל יוצא מהניתוק משרשרת הדורות וממורשת אבות ויש לה השפעה על תפיסת התוקף המוסרי של קיומנו בארץ.[1][2][3]
מבנה הסיפור
עריכהדמות מרכזית - המספר.
נקודת שיא - עצם המאבק, והכישלון שבניצחון.
הסיפור הוא סיפור ריאליסטי-נטורליסטי בעל מסר אידאולוגי: הסיפור "תחרות שחייה" ריאליסטית- נטורליסטית.
המציאות מתוארת באמצעות פרטים מהותיים ומאפיינים. יחד עם זאת, בתיאור המלחמה אין נאמנות לעובדות היסטוריות.[1][2][3]
סמל הסיפור
עריכהניתן לראות בסיפור סמל שקוף למאבק על ארץ ישראל שהרי המים הקרירים והנעימים שבה הופכים ממים חיים למים עומדים, חמים ועכורים.[3][2][1]
לקריאה נוספת
עריכה- חפץ, יפעה. 1979. "על סיפורו של בנימין תמוז 'תחרות שחיה'". עלי שיח, 8-7. עמ' 218–221.
- בן-עזר, אהוד. 1986. "הפרדס של תמוז חוזר". עתון 77: לספרות ולתרבות:7. עמ' 72–73.
- פוני, מלכה. 1994. הסיפור הקצר: פרקי לימוד.
קישורים חיצוניים
עריכה- על הסיפור "תחרות שחיה"/בנימין תמוז (אורכב 27.09.2007 בארכיון Wayback Machine) - מתוך אתר www.tik-tak.co.il