תיאטרון סיני
התיאטרון הסיני הוא תיאטרון בעל סגנון ייחודי, שראשיתו כ-4,000 שנה לפני זמננו והוא פופולרי בסין עד היום.
התיאטרון הסיני מפורסם במיוחד במופעי האופרה שלו, המשלבים בתוכם תחומים רבים של אמנויות הבמה; במופעי הבובות, הצלליות והמסכות שלו; וכן בצבעוניות העזה שלו.
מקורות התיאטרון הסיני ומאפייניו ההיסטוריים
עריכההתאריך המדויק בו החל להתפתח התיאטרון הסיני אינו ידוע. התיעוד העתיק ביותר של תיאטרון זה הוא בין השנים 2,205-1,766 לפנה"ס, אך חוקרים רבים והיסטוריונים סבורים כי הוא התפתח כבר לפני 7,400 שנה (אם סברה זו נכונה, הרי שזוהי צורת התיאטרון העתיקה בעולם).
בין השנים 1,766-1,066 לפנה"ס שלטה בסין שושלת שאנג. במהלך תקופה זו התיאטרון הסיני עסק בעיקר סביב נושאים של חיות, והמשתתפים נהגו לחקות את התנהגותן של החיות והחיים בטבע. בשנים 907-618 לספירה, במהלך שלטון שושלת טאנג בסין, חלה התפתחות בתיאטרון הסיני. בתקופה זו נכתבו תסריטים מורכבים ששילבו אופרה יחד עם משחק.
תיאטרון הצלליות הכלול בתיאטרון הסיני נוצר בין השנים 206 לפנה"ס ל-220 לספירה, במהלך שושלת האן. התחום הפך למוכר ברחבי סין בתקופת שושלת סונג (בשנים 1279-96 לספירה). במאה ה-13 תיאטרון זה הפך גם לחלק מהבידור במחנות הצבא המונגולי.
צורתה המקורית של הדרמה הסינית היא האופרה, שמקורה בשושלת זאו. לאחר זמן מה, האופרה הסינית התפתחה לתצורה תיאטרלית המשלבת שירה, ריקוד ושימוש בתחפושות ומסכות. השירה והריקוד נועדו במקור לבדר את הקיסרים, לעניין אותם ולהנעים את זמנם במהלך המופעים. אחר הפיכתה של הדרמה הסינית לפופולרית יותר, הוספו לאופרה נגנים ועלילה הנמשכת זמן רב יותר ובעלת יותר קונספירציות. קיסר שושלת טאנג הקים את האקדמיה המוזיקלית הראשונה בסין. מטרת האקדמיה הייתה להכשיר מוזיקאים, רקדנים ושחקנים ללהקת אופרה ייחודית לסין. הלהקה היוותה מקור בידור לקיסרים בסין.
התיאטרון הסיני כיום
עריכהבית התיאטרון הסיני המפורסם ביותר הפעיל כיום הוא התיאטרון הסיני של גראומן, הממוקם בהוליווד שבלוס אנג'לס, ארצות הברית. בבית התיאטרון דואגים לשמור על המסורת הסינית ומדי פעם להעלות מופעי אופרה סינית.
.jpg)
בתי תיאטרון המציגים אופרה סינית פופולריים מאוד בקרב תושבי סין, ואף בקרב מבקרים מהעולם אשר מגיעים לסין כדי לצפות במופעי אופרה.
תחומי האומנות בתיאטרון הסיני
עריכה
תיאטרון בובות
עריכהבסוג זה של תיאטרון, הקהל צופה בבובות מסוגים שונים המציגות מחזה:
- בובות מריונטה: את הבובות מפעילים שחקנים אשר תפקידם הוא למשוך בחוטים המחוברים לבובות ולגרום להן לזוז על-פי תוכן ההצגה.
- בובות כפפה: יד המפעיל מזיזה את פיותיהן בהתאם לטקסט שלהן.
- בובות צלליות: הבובות נמצאות מאחורי מסך, כשמוטל עליהן אור וצילן מוקרן על המסך. השימוש בהן אופייני לציון חגים ומאורעות.
תיאטרון המסכות
עריכהסוג תיאטרון זה אפיין את התיאטרון הסיני על אף שהתפתח ביוון, והגיע לסין ממנה. במהלך מופעי תיאטרון המסכות, השחקנים עוטים על פניהם מסכות המותאמות לתפקידיהם בהצגה.
לעטיית המסכות שתי סיבות: ראשית, בתיאטרון המסורתי, רוב השחקנים היו גברים, והמסכות אפשרו להם לגלם תפקידי נשים; ושנית, המסכות מאפשרות לשחקן אחד לגלם מגוון דמויות בהצגה אחת.
אחד מענפי תיאטרון המסכות הוא הפנטומימה. ענף זה, שהיותה חלק קטן מן התיאטרון הסיני, נוצר לשם פולחן דתי ובידור במחנות צבאיים.
אופרה
עריכההאופרה הסינית כוללת שירה, ריקוד ודרמה כחלק בלתי נפרד ממופעיה. לאופרה נלווים באופן מסורתי איפור פנים כבד ותחפושות אשר מייצגות את אישיות הדמויות, תכונותיהן, רגשותיהן, גורלן ותפקידן, ומשום כך ממלאות אמצעי עזר חשוב להבנת הסיפור. באיפור ובתחפושות, צבעי האדום והשחור מייצגים חוזק, גבורה ואמון; צבעי הלבן והצהוב מייצגים צביעות, חוסר נאמנות ותחמנות; ואילו צבעי הזהב והכסף מייצגים מסתורין, תעלומה וסוד גדול.
קישורים חיצוניים
עריכה
- קייט בס, מקור הדרמה הסינית, באתר היסטוריית התיאטרון (אנגלית)
- עפרה רונן, סין - האופרה החדשה, מסע אחר
- האופרה הסינית, באתר Travel China Guide (אנגלית)
- ההיסטוריה של האופרה ותיאטרון המחול הלאומיים של סין, באתר האופרה ותיאטרון המחול הלאומיים של סין