תכנון קיבולת
תכנון קיבולת הוא תהליך בו מעריכים את הקיבולת של משאב מערכת שתידרש בעתיד על מנת לאפשר היערכות מראש למענה לדרישות הקיבולת הצפויות. תוצר התהליך הוא דווח של הגידול הצפוי במשאבים על ציר הזמן.
ניתן לבצע תכנון קיבולת לכל משאב תשתיתי כגון: כבישים, רשתות חשמל, מכונות בפסי ייצור וחומרה של מחשבים (למשל מעבד, זיכרון פנימי ודיסקים).
המטרה של תכנון קיבולת היא להביא למינימום את הפער בין כמות המשאבים הנדרשת וכמות המשאבים הנרכשת.
הרעיון המרכזי הוא התאמת כמות המשאבים של אמצעי הייצור לצרכים המשתנים באופן דינאמי במטרה להשיג יעילות. יעילות בהקשר זה היא מצב בו אין חוסר במשאבים, העלול לגרום לחוסר יכולת לייצר כמות או איכות נדרשת של התוצרים, ואין עודף גדול במשאבים שמשמעותו הגדלת העלויות.
אסטרטגיה
עריכהקיימות שלוש אסטרטגיות עיקריות בתכנון קיבולת:
- הובלה (Lead Strategy) - אסטרטגיה אגרסיבית, המניחה גידול רב במשאבים, למשל בחברה המנסה להעביר אליה לקוחות של מתחרותיה. החיסרון בגישה זו עשוי להיות בעלויות של משאבים עודפים שלא יעשה בהם שימוש.
- היגררות (Lag Strategy) - אסטרטגיה שמרנית המבוססת על תוספת משאבים רק לאחר שנוצרת דרישה. היתרון של גישה זו הוא בהקטנת עלויות רכישת משאבי ייצור. החיסרון העיקרי הוא החוסר ביכולת לענות במהירות על דרישה לא צפויה.
- התאמה (Match Strategy) - אסטרטגיה הנמצאת בין שתי הגישות האחרות ומנסה להביא לאופטימיזציה בכמות המשאבים כשמצד אחד לא ייווצר עודף גדול במשאבים ומצד שני לא ייווצר מצב בו מתקשים לענות על דרישות ייצור בגלל מחסור במשאבים.
תהליך תכנון קיבולת
עריכהתהליך תכנון קיבולת מורכב ממספר שלבים המתבצעים זה אחר זה כמתואר להלן:
- זיהוי כמות המשאבים הזמינה במצב הקיים והאחוז ממנה המנוצל בפועל
בשלב זה מקבלים את רמת הבסיס של משאב מסוג מסוים ורמת הצריכה שלו. לצורך קבלת המידע ביחס לרמת הצריכה עשויים להידרש כלים ממוחשבים הדוגמים את ניצול המשאב ומפיקים דוחות. כך למשל לצורך הערכת רמת הבסיס של מעבדים מרכזיים של שרתים בתחום המחשוב, משתמשים ברשימות מצאי המכילות את סוגי, כמויות ותצורות השרתים. לצורך הערכת רמת הניצול של משאב זה, ניתן להשתמש במוניטור ביצועים. כלי זה הוא כלי ממוחשב המודד את השימוש במעבדים מרכזיים של השרתים ומאפשר הפקת דוחות של רמת השימוש במשאב זה על פי חתכים שונים, כגון: שעות ביום, ימים בשבוע ותאריכים בחודש.
- הערכת הגידול או הקיטון הצפוי במשאב לאורך זמן
הערכת הגידול או הקיטון מבוססת על מודלים ועשויה להתבסס על כלים ממוחשבים. שיטות אפשריות הן:
- אקסטרפולציה, בה מחושב הגידול ההיסטורי במשאב לאורך מספר שנים ומניחים גידול באותו מתווה (מגמת גידול ושיעור גידול) בשנים הבאות. אם שיעור הגידול בשנים קודמות היה בסדר כרונולוגי מהישן לחדש: 15%, 18%, 21%, נחזה על פי שיטה זו גידול של 24% בשנה הבאה. שיטה זו אינה מתאימה למצבים בהם צפוי לחול שינוי מהותי בדפוסי או בנפחי עבודה.
- הערכות מנהלים - שיטה המשלימה או מחליפה את האקסטרפולציה ביחס לשיעור הגידול הצפוי בעתיד.
- שימוש בנתונים עסקיים להערכת הגידול הצפוי במשאב הטכני, על פי שינויים צפויים בתקציב ושינויים צפויים בנפחי הפעילות העסקית.
ניתן להשתמש במספר רב של שיטות לביצוע ההערכה, כולל האפשרות לשלב שיטות שונות. כך למשל גידול במשאב של דיסקים במרכז מחשבים, ניתן לביצוע באמצעות שיטה של אקסטרפולציה.
חשוב לציין כי החישוב צריך להביא בחשבון רמת צריכה לא אחידה של המשאב ולתכנן מספיק משאבים לנקודות צריכת שיא (Peak). לדוגמה, בתכנון רשת חשמל יש להביא בחשבון שבשעות הבוקר קיימת צריכה גבוהה מאשר בשעות הלילה ולתכנן כמות אמצעי ייצור שתענה על הצרכים בשעות אלו.
- חישוב כמות של המשאב שתידרש מחושבת על ציר הזמן
חישוב זה מבוסס על הקיבולות הצפויות על פי החישוב בשלב של הערכת הגידול. בנוסף לכך הוא מתחשב באילוצים: טכנולוגיים, כלכליים ואחרים. כך למשל בחישוב קיבולת משאבי שרת מחשב, נדרשת התחשבות בקפיצות מדרגה: לא ניתן לרכוש גידול בכמות הנדרשת אלא על פי גודל שמיצר היצרן ועשוי להיות בהיקף משאבים גדול מהדרוש לארגון בזמן הרכישה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- Teamquest, How to Do Capacity Planning,TeamQuest