תלמי השנים עשר
תלמי השנים עשר (שמו המלא תלמי נאוס דיוניסוס תאוס פילופטור תאוס פילדלפוס,[1] ביוונית: Πτολεμαῖος Νέος Διόνυσος Θεός Φιλοπάτωρ Θεός Φιλάδελφος; משנת 117 לפנה"ס - 51 לפנה"ס) היה מלך מצרים בין השנים 80–58 לפנה"ס ותקופה נוספת בין השנים 51-55 לפנה"ס. היה ידוע בכינויו אָאוּלֶטֶס שפירושו חלילן. השם ניתן לו כי אהב לנגן בכלי זה. הוא היה המלך התלמיי הראשון שהוסיף את השם "אלהים" בשמו. השאלה לגבי הליגיטימיות של מעמדו כמלך הפכה אותו לתלוי בתמיכת הרפובליקה הרומית. בעקבות כך הפכה מצרים בתקופתו למדינה גרורה שלה.[2]
 | |
| תלמי השנים עשר, שיש, מוזיאון הלובר | |
| לידה |
117 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
51 לפנה״ס (בגיל 66 בערך) אלכסנדריה, מצרים |
| בן או בת זוג |
קלאופטרה החמישית |
  | |
משפחתו
עריכהתלמי השנים עשר היה בנו של תלמי התשיעי אמו הייתה פילגש של תלמי התשיעי ממוצא לא ידוע.[2] ייתכן גם שאמו הייתה קלאופטרה הרביעית שהייתה גם אחותו של תלמי התשיעי. בשנת 103 לפנה"ס נשלח על ידי סבתו קלאופטרה השלישית יחד עם אחיו ובן דודו תלמי אלכסנדר (תלמי האחד עשר) לאי קוס בים האגאי לשם הגנתו. באותה עת היו סבתו ותלמי העשירי עסוקים בסיוע לאלכסנדר ינאי בארץ ישראל כנגד תלמי התשיעי שבא לסייע לתושבי עכו. בשנת 88 לפנה"ס נכבש האי על ידי מיתרידטס השישי מלך פונטוס. על פי קיקרו בשנת 80 בעת עלייתו לשלטון שהה בסוריה.[2][3]
היו לו שתי נשים, בתחילה נשא את קלאופטרה טריפאינה הידועה כקלאופטרה החמישית שייתכן שהייתה אחותו או דודניתו בתו של תלמי העשירי. השם קלאופטרה טריפאינה לא מוזכר בפפירוסים ובכתובות בין שנת 69 לפנה"ס ושנת 58 לפנה"ס,[3] ולכן כנראה לא הייתה אמם של שלושת ילדיו הצעירים.
- קלאופטרה טריפאינה היא קלאופטרה השישית - לא בטוח שהייתה דמות כזאת ייתכן וקלאופטרה המוזכרת במקורות בשנים 57-58 לפנה"ס, הייתה קלאופטרה החמישית שהייתה אשתו.
- ברניקי הרביעית - ( 77 עד 55 לפנה"ס)
- קלאופטרה השביעית, מלכת מצרים (69 או 70 לפנה"ס - 30 לפנה"ס)
- ארסינואי הרביעית (נולדה בין 68 עד 65 - 41 לפנה"ס)
- תלמי השלושה עשר (61 או 62 - 47 לפנה"ס)
- תלמי הארבעה עשר (59 או 60 - 44 לפנה"ס)
תלמי תואר במקורות כאדם חלש מפונק, שיכור, וחובב מוזיקה.
תקופת שלטון ראשונה, 80–58 לפנה"ס
עריכה
תלמי השנים עשר עלה לשלטון בשנת 80 לפנה"ס, לאחר שתלמי האחד עשר בנו של תלמי העשירי רצח את ברניקי השלישית שהייתה בת דודו ומלכה לצדו 19 ימים לאחר נישואיהם. הרצח עורר את זעם העם המצרי, שמרד בתלמי האחד עשר ורצח אותו כנקמה כעבור ימים אחדים. לתלמי האחד עשר לא היו ילדים והיורשים היחידים האפשריים היו בניו הלא חוקיים של תלמי התשיעי שחיו בגלות. תלמי השנים עשר היה הבכור מבין האחים והוא הוכרז כמלך, ואחיו הפך למלך קפריסין. לאחר חזרתו למצרים התחתן עם אחותו (ואולי קרובת משפחה מקרבה אחרת) קלאופטרה טריפיאנה (החמישית) ומלך איתה במשותף, בהמשך הצטרפה גם בתו קלאופטרה טריפיאנה (השישית).
תלמי התשיעי השאיר בצוואתו את מצרים לרומא, ולכן תלמי השנים עשר לא היה היורש החוקי, אבל מכיוון שהסנאט הרומי לא היה מוכן לעסוק בנושא הרחבת שלטונה של רומא על מצרים, הם השאירו לו את השלטון.
טקס ההכתרה הרשמי התקיים בשנת 76 לפנה"ס באלכסנדריה על ידי כהן מהמקדש הגדול בממפיס.[3]
המלומד היווני סטראבון כתב עליו ועל מלכים תלמיים נוספים וכתב שכל המלכים התלמיים לאחר תלמי השלישי הושחתו על ידי חיי פאר, ניהלו בצורה גרועה את ענייני הממלכה, אבל הגרועים מכל היו תלמי הרביעי השביעי והאחרון השנים עשר שמלבד הפריצות הכללית שלו נהג להתאמן בנגינת חליל עם מקהלות והיה גאה בכך שלא היה מהסס לארגן תחרויות נגינה בבית המלוכה תוך התמודדות עם מנגנים יריבים.
עד תקופת שלטונו של תלמי השנים עשר, אולי בגלל המרחק הגאוגרפי, רומא לא גילתה התעניינות גדולה בשלטון המצרים. לעומת זאת השליטים מבית תלמי נהגו לבקש מרומא ליישב סכסוכי ירושה ביניהם. תלמי השנים עשר שלא היה שליט חוקי על פי צוואת תלמי התשיעי ניסה לחזק את שלטונו ולאבטח את גורלו על ידי נקיטת מדיניות פרו-רומית. בשנת 63 לפנה"ס כשנראה היה שפומפיוס מתחזק ועתיד לנצח במאבק על השליטה ברומא, ניסה תלמי ליצור איתו מערכת יחסים במטרה להפוך את פומפיוס לפטרון שלו, הוא שלח אליו בעת היותו בארץ ישראל חיילים כדי לסייע לו בקרבות, ומתנות וכסף, והזמין אותו לבקר באלכסנדריה. פומפיוס קיבל את המתנות אבל דחה את ההזמנה לבקר בעיר. כדי להבטיח את שלטונו הוא נסע בשנת 59 לפנה"ס לרומא כדי לנהל משא ומתן להכרה רשמית במלכותו. הוא שילם שוחד של ששת אלפים טאלנטים ליוליוס קיסר ולפומפיוס ובתמורה הוקמה ביניהם ברית רשמית ושמו נחקק ברשימת החברים ובני הברית של רומא והוא הוכר כמלך מצרים. ההסכם לא התייחס לקפריסין, שהייתה בשליטת אחיו תלמי מלך קפריסין.[3]
גלות ברומא שנים 55-58 לפנה"ס
עריכה_-_Egypt-14A-024.jpg)
בשנת 58 לפנה"ס העביר טריבון הפלבס פובליוס קלודיוס פולכר, שהיה בן חסותו של מרקוס ליקיניוס קראסוס, חוק ברומא ההופך את קפריסין לפרובינקיה של רומא. ההצדקה של רומא למעשיה הייתה שתלמי מלך קפריסין היה מאוד עשיר ולא השתמש בעושרו. כדי לדחוק את רגליו של מרקוס קאטו, שהתנגד לטריאומווירט, שקראסוס היה חלק ממנו, נשלח קאטו לקפריסין ומונה למושל האי. קאטו הציע למלך קפריסין בתמורה לממלכתו את תפקיד הכהן הגדול במקדש אפרודיטה בפאפוס. תלמי סירב להצעה והתאבד. כל אוצרותיו הועברו לרומא.[3]
העם המצרי לא היה מרוצה מחוסר תמיכתו של תלמי השנים עשר באחיו ובמניעת הכיבוש ומרד בו. הרקע למרידות היו גם המיסים הגבוהים שהוטלו על העם המצרי כדי לשלם שוחד לרומא והגידול המשמעותי היוקר המחיה. המרד הביא לבריחתו של תלמי לרומא כנראה יחד עם בתו קלאופטרה השביעית כדי לחפש מקום מבטחים. במקומו עלתה לשלטון במצרים בתו ברניקי הרביעית היא שלטה ביחד עם אחותה (ואלי אמה) קלאופטרה השישית טריפיאנה. בשנת 57 לפנה"ס, שנה לאחר צאתו לגלות מתה קלאופטרה טריפיאנה וברניקי הרביעית שלטה לבדה עד שנת 55 לפנה"ס.
תלמי השנים עשר המשיך ברומא במאמציו (תוך מתן שוחד) לשכנע את הסנאט לעזור לו לחזור לשלטון ברומא. תלמי שכן בבית בעל בריתו הוותיק פומפיוס שסייע לו במאמציו להתגבר על ההתנגדות שהתגלתה בסנאט הרומי למהלך זה. הכסף הרב שנתן כשוחד הכניס אותו לחובות כבדים. בשנת 57 לפנה"ס הבינו הנושים של תלמי השנים עשר ברומא שאם לא יחזור לשלטון הם לא יקבלו את כספם בחזרה והפעילו לחץ על הסנאט. בשנת 57 לפנה"ס קיבל הסנאט הרומי החלטה לתמוך בו אבל בגלל נבואה של ספרי הסיבילות שאמרה שאם מלך מצרי יבקש מרומא להתערב צבאית לטובתו, תבוא על רומא סכנה גדולה וקשיים רבים, לא ניתן לו כל סיוע פעיל ולא היה כל רצון לפלוש למצרים. בעקבות כך עזב תלמי את רומא ויצא לעיר אפסוס שבאסיה הקטנה.[2]
השמועות על פעולותיו של תלמי ועל התערבות אפשרית של רומא הגיעו למצרים. המצרים לא רצו בחזרתו של תלמי השנים עשר. על פי דיווח של ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, קבוצה של 100 גברים נשלחה לרומא כשליחים כדי לשכנע את הסנאט נגד חזרתו של תלמי למצרים, אבל תלמי הרעיל את המנהיג שלהם המכונה דיו איש אלכסנדריה ויתר השליחים נהרגו עוד לפני שהם הצליחו להגיע לרומא.
תקופת שלטון שנייה שנים 51-55 לפנה"ס
עריכהבשנת 55 לפנה"ס שילם תלמי למצביא הרומי אולוס גביניוס סך של 10,000 טאלנטים כדי שיפלוש למצרים, הוא עשה זאת למרות הנבואה של ספרי הסיביליות. גביניוס הביס את הכוחות המצרים ותקף את ארמון המלוכה באלכסנדריה, אבל המגינים נכנעו לפני תחילת הקרב.
המועד המדויק בו חזר תלמי לשלטון אינו ידוע, טווח התאריכים האפשרי הוא בין 4 בינואר עד 24 ביוני שנת 55 לפנה"ס. כשנכנס לארמון הוציא את ברניקי הרביעית ואת תומכיה להורג. כדי להבטיח את שלטונו צבא של שכירי חרב וחיילים רומים מצבאו של גביניוס נשארו באלכסנדריה. בתמורה לכך זכתה רומא לשליטה על תלמי. הוא המשיך למלוך על מצרים עד שחלה בשנת 51 לפנה"ס. לאחר מותו ועל פי צוואתו ירשו אותו בתו קלאופטרה השביעית בת ה-18 ואחיה הצעיר תלמי ה-13. בתקופת שלטונו של תלמי השנים עשר, עמדו תקבולי המס השנתיים של הכתר על 12,500 כיכרות בשנה.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה
- Biography by www.livius.org
- The House of Ptolemy, Chapter XII. Berenice III, Ptolemy X Alexander II, Ptolemy XI (Auletes) by E. R. Bevan
- Ptolemy XII Auletes entry in historical sourcebook by Mahlon H. Smith
- תלמי השנים עשר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמי דיוניסוס החדש, אלוהים האהוב של אביו, אלוהים האהוב של אחיו
- ^ 1 2 3 4 Ptolemy XII Auletes באנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 4 5 Berenice III, Ptolemy X Alexander II, Ptolemy XI Auletes ,Edwyn R. Bevan
- ^ joseph g. manning in The Cambridge Economic History of the Greco-Roman World (edited by Walter Scheidel, Ian Morris, Richard Saller), Cambridge University Press, 2008 p 454
| הקודם: ברניקי השלישית תלמי האחד עשר |
בית תלמי 58-80 לפנה"ס 55–51 לפנה"ס |
הבא: קלאופטרה השביעית תלמי השלושה עשר |