תל תלפיות
תל תלפיות היה כתב עת תורני שיצא לאור בואץ' שבהונגריה בין השנים 1892–1938, על ידי הרב דוד צבי קצבורג (בכתיב מסורתי: קאטצבורג). נכתבו בו מאמרים, הלכות ודברי תורה בידי תלמידי חכמים ורבנים, מהונגריה, ומאירופה כולה, ואף מהעולם כולו. הוא נועד להיות במה לדיונים תורניים במיוחד עבור רבנים שכיהנו באזורים מבודדים ומרוחקים, ופעמים רבות רבנים העלו בו שאלות ובעיות שנתקלו בהן וביקשו את עזרת הקוראים בפתרונן.
כתב העת הופץ במדינות רבות בעולם בהן ארצות הברית, צרפת, בריטניה, הולנד ורומניה. לצד העורך, הרב קצבורג, שהרבה לכתוב ולהגיב לכותבים, היה גם רבה של ואץ' הרב ישעיהו זילברשטיין רב הקהילה האורתודוקסית בואץ' מעורב מאוד בכתב העת וגם הוא הרבה להגיב לכותבים. שיתוף הפעולה ביניהם היה הדוק.
כותרת המשנה שלו היה "מכתב אשר ההוגים בתורת ה' אליו פונים, וקוראים דרור איש לרעהו לבקר באמרים, עד אשר יצא כנגה צדקם להעלות פנינים"
פולמוסים מרכזיים
עריכהכתב העת תפקד כבמה מרכזית לדיונים תורניים, במיוחד עבור רבני הונגריה, ומשכך היה במה גם לכמה פולמוסים מרכזיים:
- בשנת תרנ"ד התקיים בכתב העת פולמוס נרחב אודות תוקפם ההלכתי של נישואים אזרחיים. הרקע לדיון היה שינוי חוק הנישואין בהונגריה, המחייב מעתה כל זוג להרשם לנישואים מטעם המדינה.[1]
- גיור של נכריות הנשואות ליהודים בנישואים אזרחיים - פולמוס חשוב שהתעורר בכרך ט' (שנת תרס"א) בעקבות קונטרס 'חקור דבר' אותו פרסם הרב משה שמואל גלזנר, רבה של קלויזנבורג, ומכתב תגובה שכתב לו הרב ישעיהו זילברשטיין העונה לשם 'משיב דבר'. רבנים רבים השתתפו בפולמוס, שהתמקד בסוגיית 'הנטען על הנכרית ונתגיירה' ובעמדתה של ההלכה כלפי 'גיור לשם אישות', כלומר גיור שנועד להכשיר נישואין בין דתיים.
- בשנת תרס"א התעורר פולמוס נרחב אודות יחסה של ההלכה כלפי שריפת גופות, והאם יש לקבור את האפר בבית קברות יהודי.
- שאלת היחס לציונות - בכרך י"ב הרב קצבורג פרסם סדרה של שלושה מאמרים בהם קרא לתמיכה נלהבת בתנועה הציונית ובפעולות מעשיות לעידוד ישוב ארץ ישראל. הרב זילברשטיין הגיב לדברים בחריפות ופרסם סדרת מאמרים התוקפים בחריפות את שיתוף הפעולה עם הציונות, וטוענים כי הציונות היא מזימה ללכוד נפשות של יהודים חרדים. כפי הנראה, בהוראת הרב זילברשטיין, הרב קצבורג נאלץ לחדול מכתיבה בעד הציונות.
- ביטול קידושין על ידי תנאי מקדים - בשנת תרס"ז התעורר דיון בתל תלפיות אודות רעיון שהעלו רבני צרפת הקובע כי יקבע תנאי שכל מי שיתגרש בגירושין אזרחיים קידושיו יתבטלו מעיקרא, וכך תימנע בעיית העגינות והממזרות הנובעת ממנה. ככלל, רבני הונגריה פרסמו בתל תלפיות את התנגדותם הנחרצת להצעה והביאו לביטולה.
- בשנת תרע"ד הוקדש חלק מהגיליון לדיונים הלכתיים סביב שאלות הלכתיות של יהודים חרדים שהתגייסו לצבא הונגריה למלחמת העולם הראשונה, ונתקלו בשורת בעיות הלכתיות, בהם ענייני כשרות דיני תפילה, שמירת שבת ועוד. העורך, הרב קצבורג, הסביר את העיסוק של העיתון בנושא, ויצא בהצהרה נחרצת אודות שותפותה של היהדות החרדית ההונגרית במלחמה: ”"הפאטריטיסמוס (=הפטריוטיות) של איש היהודי השומר דתו וחרד על דבר ה' הוא עצום מאד, כי הוא מקיים בזה מצוה שהרי נשבענו להיות אוהב ארצו ולדרוש בשלום המדינה אשר הגלנו ה' שם ובכלל זה גם כן להיות מהעומדים בצבא, וללחום מלחמת ארצנו, ומעולם לא מנע עצמו איש הירא וחרד על דבר ה' מזה, ואדרבה, מצד אחד הלך בשמחה עצומה להציל ארצו החביב לו מיד צר אויב כמו שמקיים כל שאר מצות בשמחה ובטוב לב"” (תל תלפיות כרך כג, סי' צא). חלק מהמאמרים נדפסו על ידי רבנים ששירתו כקצינים בצבא וכתבו מן החזית.
סופו של כתב העת
עריכהלאחר פטירתו של העורך, הרב קצבורג, בשנת תרצ"ו, עבר כתב העת לידיו של הרב ישראל וועלץ, ראש בית דין בבודפשט. הכוונה הייתה להמשיך להוציאו לפחות עד הכרך החמישים, אולם האנטישמיות באותה תקופה גאתה ונאסר על היהודים להוציא עיתונים במדינה. השלטונות ביקרו בבית הדפוס כדי לוודא שאכן הופסקה ההדפסה. כך, סופו של 'תל תלפיות' כרוך בסופה הטראגי של יהדות הונגריה.[2]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- כתב העת תל תלפיות, באתר Hebrewbooks
- יואב שורק, הרב משה שמואל גלאזנר: המורד מבפנים באורתודוקסיה ההונגרית, עמוד 17