תמר גטר

תמר גטר (נולדה באפריל 1953) היא אמנית וציירת ישראלית.

תמר גטר

לידה	אפריל 1953 (בת 71) תל אביב-יפו, ישראל
לאום	ישראלית
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
תחום יצירה	ציירת
זרם באמנות	אוונגארד
הושפעה על ידי	רפי לביא, משה קופפרמן
יצירות ידועות	"חצר תל-חי" (1978)
פרסים והוקרה	פרס ז'אק וגניה אוחנה לאמן ישראלי צעיר (1981) פרס סנדברג (1995)
www.tamargetter.com

ביוגרפיה

תמר גטר נולדה בתל אביב, בת יחידה לבת שבע, מורה, ואליהו, מהנדס רנטגן וממקימי תשתית הרנטגן בישראל. בילדותה עסקה במחול, ובנעוריה התאמנה בריצה למרחקים קצרים אצל המאמן דוד קושניר. בשנים 1971–1972 הייתה תלמידתו של רפי לביא.

בהמשך למדה במדרשה לאמנות בבית ברל, ולוותה במשך שנים ארוכות על ידי האמן משה קופפרמן. סיימה תואר ראשון בספרות כללית מאוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1973 החלה להציג בתערוכות ובלטה כאחת האמניות הצעירות המובילות בארץ^{[דרוש מקור]}. בראשית יצירתה עסקה בנושאים מונומנטאליים כמו מיתוס תל-חי. בהקשר הזה הפעילה ביצירה אחת אמצעי מדיה שונים (צילום, רישום וכדומה) ותפיסות חלל שונות.

גטר השתמשה ברפרטואר שלם של קונבנציות-סימון ויזואלי והציגה את דרך הטיפול שלה בנושא הזה כנושא של העבודות עצמן. בציוריה איחדה רכיבים הזרים זה לזה – תפיסה קולאז'יסטית שהייתה משותפת לאמנים רבים מחוגה, כדוגמת: מיכל נאמן, דגנית ברסט, יאיר גרבוז ורפי לביא (ייתכן שהוא היה זה שהנחיל את הגישה לעמיתיו-תלמידיו).

גטר טיפלה במיתוס הרואי מופשט בדרכים חזותיות באופן שהפך את יצירתה לייחודית.

ב-1982 ייצגה את ישראל, לצד מיכל נאמן, בביאנלה של ונציה.

משנת 1986 ובמשך 9 שנים שהתה גטר בפרנקפורט גרמניה.

כיום מלמדת אמנות בבצלאל ומתגוררת בשכונת בורוכוב בגבעתיים בבניין קובייתי שתכנן^{[דרוש מקור]} סבה, שמואל גרוסברג.

בשנת 2014 יצא לאור ספרה רוגטקה: סיפורים, בהוצאת רסלינג.

השכלה

• 1971–1972 – למדה אצל רפי לביא.
• 1975-1976 – למדה במדרשה לאמנות והכשרת מורים לאמנות, רמת השרון
• 1975–1979 – למדה באוניברסיטת תל אביב בחוג לתולדות הספרות הכללית.
• 1983–1984 – השתלמה בניו יורק.
• 1986 – גרמניה.

הוראה

מלמדת בבצלאל.

פרסים

• 1979 - מלגת שנה אחרונה באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב
• 1981 - פרס ז'אק וגניה אוחנה לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב
• 1989 - פרס בית האמנים מוסונטורם קונסטלרהאוס, פרנקפורט, גרמניה
• 1994 - פרס שרת המדע והאמנויות ליוצרים בתחומי האמנויות הפלסטיות
• 1995 - פרס בית האמנים מוסונטורם קונסטלרהאוס, פרנקפורט, גרמניה
• 1995 - פרס סנדברג לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2003 - פרס עידוד היצירה, משרד החינוך והתרבות.
• 2019 - זוכת פרס דיזנגוף

גלריה

• 
  נערת רוגטקה בכחול
• 
  נערת רוגטקה בכחול
• 
  המוות והעלמה 2001
• 
  כניסות כפולות 1995
• 
  קנטאורומאכיה - 10 פאנלים - 2018
• 
  GO2 פאנל 8 - 2010
• 
  הצופה - 2002
• 
  החצר הפנימית של חצר תל חי 1978

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תמר גטר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של תמר גטר (באנגלית)
• תמר גטר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• תמר גטר בארכיון אמנות ציבורית ומדיה מוקדמת, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית
• תמר גטר בארופיאנה
• דליה קרפל, התשוקה הגדולה לאמנות צמחה אצל תמר גטר בצל נכותה. את ספר האמן שלה נאלצה לממן מכיסה, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
• גדעון עפרת, ‏האמה ואמת המידה : נכות ואוטופיה צורנית ביצירתה של תמר גטר, מטעם 20, דצמבר 2009, עמ' 47–52
• אלון הדר, מפלצות התהילה: ריאיון עם תמר גטר, באתר nrg‏, 27 במרץ 2010
• אופיר חובב, האמנית תמר גטר: "אם לשפוט לפי ההיסטוריה, בסופו של דבר ישראל תתפרק", באתר הארץ, 28 בנובמבר 2024
• תמר גטר, דף שער בספרייה הלאומית
• תמר גטר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה