שמואל קאיידנובר
רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים. רבן של ערים רבות במרכז אירופה ובמזרח אירופה.
| לידה |
1614 דזיארז'ינסק, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1676 (בגיל 62 בערך) חמילניק, אוקראינה |
| תקופת הפעילות |
? – 1 בדצמבר 1676 |
| רבותיו | רבי יעקב מלובלין, רבי השיל מקראקא |
| בני דורו | רבי משה לימא, רבי שבתי כהן, רבי שמואל הלוי סגל (בעל נחלת שבעה) |
| חיבוריו | תפארת שמואל, ברכת הזבח |
| צאצאים |
צבי הירש קאיידנובר |
  | |
חיבור ספרים רבים, בהם: ברכת הזבח על סדר קדשים ותפארת שמואל על פסקי הרא"ש.
ביוגרפיה
עריכהנולד בשם אהרן לרב ישראל בעיר קוידנוב (כיום דזיארז'ינסק) הסמוכה למינסק (בלארוס), ומכאן שם משפחתו "קאיידנובר". בילדותו חלה, והיה בסכנת חיים, ועל כן הוסיף לו אביו את השם "שמואל". בצעירותו למד אצל רבי יעקב מלובלין ולאחר פטירתו אצל בנו רבי השיל מקראקא.
היה דיין בבית דינו של רבי משה לימא, מחבר ספר "חלקת מחוקק" על שולחן ערוך אבן העזר, ביחד עם רבי אפרים הכהן מחבר ספר "שער אפרים", והש"ך.
בזמן גזירות ת"ח ת"ט, נאלץ לעזוב את מקומו ונמלט ביחד עם משפחתו, אך הפרעות לא פסחו עליו, והקוזאקים רצחו את שתי בנותיו, ואיבד את רוב כתביו, והוא נותר חסר כל ונכה בשתי רגליו. בנו היחיד שנותר, הוא רבי צבי הירש קאיידנובר, מחבר הספר קב הישר[1].
כיהן ברבנות בעיר מיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה, ולאחר מכן בגלוגאו (שלזיה), רישא (פולין), ובפיורדא (בוואריה - גרמניה) (ה'ת"כ - ה'תכ"ז), כן שימש ברבנות בערים בריסק (ליטא) (ה'תכ"ט - ה'תל"ג), פפד"מ (הסן - גרמניה) ולבסוף בקרקוב (פולין).
בהיותו בקרקוב, נסע לוועד הגליל בענייני ארבע ארצות שהתקיים בעיירה חמלניק, בהשתתפות כל רבני ומנהיגי הגליל, ותוך כדי כך נפטר בי"ט בתמוז ה'תל"ו, (20 ביוני 1676). שם נקבר[2].
התאפיין בשיטת כתיבה קצרה. הגהותיו על הרא"ש, והשגותיו על המהרש"א הודפסו בתוך הש"ס.
החיד"א כתב עליו: "הגדיל תושיה בהגהותיו וחידושיו האמיתיים, בדרך קצרה וכשרה"[3]. היעב"ץ העיד שרבי אהרן שמואל, ידע את כל ארבעת הטורים והבית יוסף בעל פה[4]. רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) מצטט את מהר"ש קאיידנובר, בספרו "טורי זהב". וכן המגן אברהם מביאו וקורא לו בתואר 'גאון'.
מספריו
עריכהבפרעות ת"ח ת"ט בעת שכל רכושו נבזז, אבדו לרבי אהרן שמואל כמה כתבי יד אשר כתב. להלן, חיבוריו שנותרו והודפסו:
- תפארת שמואל -חידושים על הרא"ש, והשגות על המהרש"א נדפס לראשונה בפפד"מ (פרנקפורט דמיין), ומאז בכל מהדורות הש"ס עד ש"ס וילנה
- שו"ת אמונת שמואל נדפס לראשונה בפרנקפורט ב-1683. קיימת עוד מהדורה מהודרת בבני ברק בה'תשנ"ט עם תוספות תולדות המחבר, הערכתו, דעותיו, והשפעתו ברבני זמנו בסוף הספר.
- ברכת הזבח - על סדר קדשים נדפס לראשונה באמסטרדם
- ברכת שמואל - דרושים על התורה נדפס לראשונה בפפד"מ
קישורים חיצוניים
עריכה- 'קיידנובר, ר' אהרן־שמואל ב"ר ישראל (מהרש"ק)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 83 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1281)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), ר' אהרן שמואל ב"ר ישראל קידנובר (מהרש"ק) אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 125–126 באתר HebrewBooks
- נוסח מצבתו של ר' אהרן שמואל קאיידנובר, אפיטף מועתק ע"י יחיאל מתתיהו צונץ בספר עיר הצדק: בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, לבוב 1874. פריט כט, באתר היברובוקס[5]
- ברכת שמואל, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי (טקסט הספר)
אהרן שמואל בן ישראל קידנובר (1614-1676), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ קב הישר.
- ^ נוסח מצבתו נדפס בשנת ה'תצ"ג (1733) על ידי ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), Bibliotheca Hebræa כרך רביעי, עמ' 1204. אבל כתב יחיאל מתתיהו צונץ, ב"הערות והוספות ותיקונים" לספרו עיר הצדק, לבוב 1874, עמ' 63-64, שלא נמצא המצבה בעיר קראקא. וביאר ר' בנימין שלמה המבורגר, בהישיבה הרמה בפיורדא, א, עמ' 190 שהוקמה מצבה נוספת בבית העלמין בקראקא לכבודו, אף שלא נקבר בה.
- ^ מערכת ספרים ב', קכ"ב
- ^ ראו ספרו של רבי יעקב עמדן "מגילת ספר" פרק ראשון (עמ' ו' במהדורת ה'תשעב)
- ^ נוסח מצבתו נדפס בשנת ה'תצ"ג (1733) על ידי ההבראיסט יוהאן כריסטוף וולף (אנ'), Bibliotheca Hebræa כרך רביעי, עמ' 1204. אבל כתב יחיאל מתתיהו צונץ, ב"הערות והוספות ותיקונים" לספרו עיר הצדק, לבוב 1874, עמ' 63-64, שלא נמצא המצבה בעיר קראקא.