תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

תפילה זו כוללת את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות מתפילת שמונה עשרה, וברכה מיוחדת באמצע המחליפה את חלק הברכות האמצעי.

ברכה אחת במקום הבקשות בחול

בשבתות ומועדים מוחלפת קבוצת הברכות האמצעיות בתפילת שמונה עשרה שעיקרה הוא בקשות במגוון תחומים בברכה אחת העוסקת בשבת ובמועד. הסיבה לכך היא האיסור על בקשות הנוגעות לצרכיו של האדם בשבת. במקום חלק זה, נקבעה ברכה אחת העוסקת בשבת וביום טוב.

במסכת ברכות דף כ"א עמוד א' מבואר שמעיקר הדין היה ראוי להתפלל השבת כמו ביום חול (ויזכיר שבת בברכת רצה כמו בראש חודש) אולם משום כבוד השבת חכמים לא הטריחו לברך את כל הי"ח ברכות.

הנוסח בשבת

נוסח הברכה האמצעית הוא פיוטי, והפתיחה משתנה בין תפילות השבת, אך הסיום ('רצה (נא) במנוחתנו') והחתימה ('מקדש השבת') קבוע.

• בערבית הברכה פותחת במילים: 'אתה קידשת את יום השבת לשמך', ונושא הברכה הוא בריאת העולם וקביעת השבת ליום מנוחה. נוסח האיטלקים (היום רק חלק מהאיטלקים): ומאהבתך.
• בשחרית הברכה פותחת במילים: 'ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו', ונושא הברכה הוא הציווי על השבת במעמד מתן תורה.
• במוסף: הברכה פותחת בפיוט בסדר תשר"ק: תיכנת שבת רצית קרבנותיה. נוסח הרמב"ם, יהודי תימן בלדי (וחלק מקהלות שאמי) וחלק מהספרדים: למשה צוית על הר סיני מצוות שבת זכור ושמור. נושא הברכה הוא קרבן מוסף שהיה קרב בבית המקדש בשבת.
• במנחה: פותחת הברכה במילים: 'אתה אחד ושמך אחד', ועוסקת בשבת של לעתיד לבוא.
  בתקופה הראשונים, היה נוסח חילופי "הנח לנו אבינו" שהיה נהוג בקצת קהלות; בקהילות יהודי תימן בלדי אומרים נוסח זה אחרי "אתה אחד".

היו שנהגו גם בשבת לפתוח את הברכה האמצעית באתה בחרתנו מכל העמים.

הקטע המסיים את הברכה משותף לכל תפילות השבת והוא פותח במילים: 'רצה (נא) במנוחתנו', וחותם ב'מקדש השבת'. קודם לו ישנו קטע נוסף המתחיל ב'ישמחו במלכותך'. קטע זה נאמר לפי רוב הנוסחאות בתפילת שחרית ומוסף, ויש אומרים גם בערבית, אך לא במנחה; בנוסח אשכנז, קטע זה לא נאמר אלא במוסף בלבד. המשפט קודם לחתימה שונה בין הנוסחאות. נוסח הספרדים הוא "וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך". נוסח אשכנז המקורי (בכל סידורי אשכנז עד המאה ה-17) הוא "וישמחו בך ישראל אוהבי שמך". בנוסח איטליה גורסים "וישמחו בך כל ישראל מקדשי שמך", ובנוסח תימן "וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך". בנוסח רומניא גרסו "וינוחו בו כל ישראל המקדשים את שמך", ובנוסח קטלוניה "וינוחו בו כל זרע ישראל מקדשי שמך". מאז המאה ה-17, רוב רובם של קהלות אשכנז אמצו את נוסח הספרדי, וגם אמצו שינוי קל בין התפילות: 'וינוחו (בתפילת ערבית: 'בה', בשחרית ומוסף: 'בו', במנחה: 'בם') (בנוסח אשכנז משמיטים תיבה זו, אבל בנוסח ספרד אומרים אותה: כל) ישראל מקדשי שמך'; ההבדל בין כינוי השבת בלשון נקבה, זכר או רבים מבוסס על רעיונות קבליים^{[דרוש מקור]}, ויש קצת קהילות שגורסים בכל התפילות בלשון נקבה.

חתימת הברכה הייתה שנויה במחלוקת, לדעת סבי דפומבדיתא החתימה היא מקדש השבת, כך נהג עולא בר רב לפני רבא, כך סברו רב פפא ומרימר וכך נפסקה ההלכה. מאידך, המנהג הרווח בישיבת סורא היה לחתום מקדש ישראל ויום השבת, כך היה סבור רבא בתחילה, וכך הוא בנוסח ארץ ישראל.

הנוסח במוסף של ראש חודש

בתפילת מוסף של ראש חודש החל בחול, הברכה האמצעית פותחת במילים: ראשי חודשים לעמך נתת, ולאחריה פירוט קרבן מוסף של ראש חודש. קטע החתימה פותח במילים: חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה. חתימת הברכה: מקדש (בשבת: השבת ו)ישראל וראשי חודשים.

בראש חודש החל בשבת הברכה האמצעית פותחת במילים: אתה יצרת עולמך מקדם, כילית מלאכתך ביום השביעי. ברוב הנוסחאות, משמיטים אז את הבקשות של קטע "קדשנו במצוותיך וכו'". אמנם, בנוסח רומניא ובנוסח פרובאנס שמרו עליהם, והערוך השלחן טוען שנשמטו בטעות.

הנוסח ביום טוב

בשלוש רגלים ערבית, שחרית ומנחה, פותחת הברכה האמצעית במילים: אתה בחרתנו מכל העמים, לאחר מכן מופיע הקטע האמצעי יעלה ויבוא. קטע הסיום פותח במילים: והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך. חתימת הברכה היא: מקדש (בשבת: השבת ו)ישראל והזמנים.

בתפילת מוסף של יום טוב וחול המועד, לאחר הפתיחה: אתה בחרתנו מכל העמים, נאמר הקטע הפותח במילים "(ו)מפני חטאינו גלינו מארצנו", ולאחריו ברוב הקהלות אומרים פירוט קרבן מוסף של אותו יום טוב (בנוסח הספרדים ונוסח פרובאנס לא נוהגים לומר את פסוקי המוספים בחגים). אחר כך אומרים בקשה שהקב"ה יחזיר את העבודה למקומה ("או"א מלך רחמן רחם עלינו"), וממשיכים "והשיאנו" כבכל תפילות יום טוב.

הנוסח בראש השנה

בראש השנה, בערבית, שחרית ומנחה מתפללים תפלת שבע הדומה לרגלים, אלא שבמקום קטע "והשיאנו" אומרים "או"א מלוך על כל העולם כולו בכבודך". בנוסח איטליה אומרים גם והשיאנו.

במוסף, מתפללים תפילת תשע.

הנוסח ביום הכיפורים

סדר הקטעים בברכה האמצעית ביום הכיפורים משתנה בין המנהגים השונים. אצל הספרדים נאמרים הקטעים: אתה בחרתנו (נאמר בכל החגים), אלהינו ואלהי אבותינו מחול לעוונותינו (ייחודי ליום כיפור), יעלה ויבוא (בכל החגים ובראשי חודשים), אלהינו ואלהי אבותינו מלוך על כל העולם כולו (רק בראש השנה וים הכיפורים), קדשנו במצוותיך (שבתות וחגים). אצל התימנים הסדר שונה: אתה בחרתנו, יעלה ויבוא, מחול לעוונותינו, מלוך על כל העולם ולבסוף קדשנו במצוותיך. במנהגי איטליה ואשכנז הסדר זהה כמעט לתימן, רק שמשמיטים את הקטע מלוך על כל העולם ובאיטליה גם את קדשנו במצוותיך.

חתימת הברכה

לפי רוב הנוסחים: ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו (נוסח אשכנז ונוסח ספרד מוסיפים: בית) ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, מלך על כל הארץ מקדש (בשבת: השבת ו)ישראל ויום הכיפורים.

לפי תימן בלדי: ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מוחל וסולח לעונות עמו בית ישראל מקדש (בשבת: השבת ו)יום הכיפורים.

הטועה בברכת שבע

מתפלל שהתחיל בטעות את ברכת 'אתה חונן' (או אף מספר ברכות) במקום הברכה המיוחדת לשבת בערבית, שחרית, ומנחה - משלים את ברכת החול, ורק בסיומה חוזר לברכה המיוחדת לשבת. הסיבה לכך היא שאין איסור ממשי על אמירת ברכות אלו בשבת, ולכן יחיד שהתחיל אותם בטעות, יסיימם. בתפילת מוסף נחלקו הפוסקים אם מסיים את הברכה, ונראה שלהלכה אין לסיים את הברכה במוסף.

ראו גם

• תפילת ערבית של שבת
• תפילת העמידה
• תפילת שמונה עשרה
• תפילת תשע
• ברכה מעין שבע

קישורים חיצוניים

• אליעזר אלינר, ‏הברכות האמצעיות של תפילות שבת, באתר "דעת"
• יעקב רוטשילד, ‏תפילות שבע של יום השבת , באתר "דעת"

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.