תצלובת הראייה
תצלובת הראייה (TA: Chiasma opticum, הכיאזמה האופטית) היא אזור במוח שבו מצטלבים עצבי הראייה היוצאים מרשתית העין.
שיוך | מערכת הראייה |
---|---|
תיאור ב | האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (883) |
מזהים | |
לטינית (TA98) | chiasma opticum |
טרמינולוגיה אנטומיקה | A14.1.08.403 |
TA2 (2019) | 5668 |
מזהה נרולוקס | birnlex_1416 |
מזהה נרוניימס | 459 |
FMA | 62045 |
קוד MeSH | A08.800.800.120.680.600 |
מזהה MeSH | D009897 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0029126 |
כחלק ממערכת הראייה, עצב הראייה מעביר את המידע החזותי שנקלט ברשתית של העין אל אזורי העיבוד במוח. זהו למעשה זוג של עצבים אשר יוצאים משתי העיניים בהתאמה ואשר מורכבים כל אחד מצרורות של אקסונים. מוצאם של אקסונים אלו הוא בתאי גנגליון ברשתית העין (retinal ganglion cells). בתצלובת הראייה, חלק גדול מהאקסונים חוצים לצדו הנגדי של הראש. כתוצאה מכך, לכל המיספרה של המוח מגיע מידע חזותי חלקי משתי העיניים.
חלוקת האקסונים בתצלובת הראייה מתבצעת בהתאם לשדות ראייה: המידע ששתי העיניים קולטות משדה הראייה הימני (כלומר, מה שנמצא מצדה הימני של נקודת המיקוד שלנו ברגע נתון) מגיע להמיספרה השמאלית של המוח; והמידע ששתי העיניים קולטות משדה הראייה השמאלי מגיע להמיספרה הימנית. שילוב המידע החזותי שמגיע במקביל משתי העיניים הוא אחד הדברים שמאפשרים למוח לייצר תפיסת עומק.
האקסונים בחלק שלאחר תצלובת הראייה מכונים צרור הראייה (Optic tract). מרבית הסיבים (האקסונים) בצרור הראיה מוליכים מידע חזותי לכיוון גרעין הברך הצדי בתלמוס, וכמות קטנה מתוכם מגיעה אל הקוליקולוס העליון (superior colliculus, אנ') וכן אל אזורים בהיפותלמוס אשר אחראיים על השעון הצירקדי[1]. חשוב לציין שבתצלובת הראיה אין סינפסה, וכי האקסונים הממשיכים הלאה אל צרור הראיה הם אותם האקסונים אשר יצאו מתאי הגנגליון של הרשתית[2].
תצלובת הראייה ממוקמת בתחתית המוח הגדול, מתחת להיפותלמוס. על שמה קרוי הגרעין העל-תצלובתי בהיפותלמוס, אשר נמצא ישירות מעליה.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Lee Ann Remington, Chapter 13 - Visual Pathway, Saint Louis: Butterworth-Heinemann, 2012-01-01, עמ' 233–252, ISBN 978-1-4377-1926-0
- ^ Divy Mehra, Majid Moshirfar, Neuroanatomy, Optic Tract, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2024