תקרית מרץ
תקרית מרץ (1931) הייתה ניסיון הפיכה ביפן אשר תוכנן על ידי ארגון בשם "אגודת פרחי הדובדבן" ולא יצא אל הפועל, על אף שההפיכה נכשלה, היא ביטאה את עליית הלאומיות ביפן ואת אכזבת האזרחים מהמשטר הקיים, ולאחריה החלה סידרה של ניסיונות הפיכה שאירעו לאורך שנות ה-30 של המאה ה-20.
הרקע
עריכהכבר בסוף המאה ה-19 הושפעה יפן מרעיונות לאומניים ושאיפות אימפריאליסטיות, השפעה שהביאה אותה למלחמות רבות עם שכניה ולכיבושים רבים (כגון מלחמת סין יפן ומלחמת רוסיה יפן). על אף פעולות אלו עדיין היו יפנים רבים שחשו כי ארצם אינה עושה מספיק וכי על מנת להפוך למעצמה בקנה מידה עולמי עליה להמשיך בעוד פעולות בזירה הבינלאומית. המשבר הכלכלי הגדול בתחילת שנות ה-30 הביא לאכזבת התושבים מהמשטר הקיים אותו ראו כמושחת, חוסר יכולתו של המשטר לספק פרנסה לכל התושבים גרם להתפתחות עוינות מסוימת לפוליטיקאים המושחתים והעשירים. כך התפתחו ביפן תנועות לאומיות רבות שקראו להחליף את המשטר בטוב או ברע, ביניהן הייתה גם "אגודת פרחי הדובדבן".
התכנון
עריכהאגודת פרחי הדובדבן קמה בשנת 1930, היו אלו קבוצה של קצינים בדרגות שונות מהמטכ"ל היפני. ההפיכה אמורה הייתה להתבצע בשלושה שלבים:
- אחת ממפלגות האופוזיציה תעורר מהומות נגד הממשלה בטוקיו, מה שיאלץ את הממשלה להכריז על משטר צבאי.
- הצבא היפני הקיסרי יבצע הפיכה ויתפוס את השלטון.
- ממשלה חדשה תקום ברשותו של, הגנרל אגאקי.
לאחר סיום התכנון, ביטל הגנרל אגאקי את השתתפותו. הוא טען כי אין לו תמיכה רחבה מספיק על מנת לתפוס את השלטון. ביטול השתתפותו של אגאקי חיסל למעשה את התוכנית.
השלכות
עריכהכשהתגלה ניסיון הקשר לא נעשה כמעט דבר לקושרים, שחלקם הקטן הועבר מתפקידו אך אף אחד לא נענש בשום צורה אחרת. דבר זה היווה תקדים מסוכן לניסיונות המרד הבאים, והוריד את רתיעת האזרחים מן השלטון שלא יכול לכפות ולאכוף את חוקיו.
עיקר חשיבותו של ניסיון המרד היא בכך שהוא ביטא את אכזבת האזרחים מהשלטון שהיה ביפן ואת רצונם להחליפו. רגשות אלה התבטאו לאחר מכן במרידות נוספות שבאו בעקבות "תקרית מרץ" ובהן תקרית אוקטובר (1931), ניסיון ההפיכה של 15 במאי 1932 ומרד הנפל (1936).
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יפן המודרנית - בן עמי שילוני, הוצאת שוקן.
