תרבות סאמרא

תרבות סאמרא היא תרבות ארכאולוגית מהתקופה הנאוליתית שהתפתחה בצפון מסופוטמיה ומתוארכת לבין השנים 5500-4800 לפנה"ס לערך. התקופה התקיימה בחלק מהזמן במקביל לתרבות חסונה (Hassuna) ותחילת תרבות עובייד. תרבות סאמרא, הייתה הרחבה של תרבות חסונה והמשיכה אותה, ולעיתים חוקרים מתייחסים לתרביות אלה יחד, כאל תרבות חסונה-סמארא.^[1]

התרבות הזאת זוהתה לראשונה בחפירות הארכאולוגיות שקיים הארכאולוג היהודי-גרמני ארנסט הרצפלד בסאמרא שבעיראק של ימנו, בשנים 1914-1911. האתר נתן לתרבות את שמה. תרבות זאת נמצאה באתרים נוספים כמו תל שמשרה (Tell Shemshara) השוכן ליד נהר הזב הקטן במחוז סולימאניה, תל א-סוואן (Tell es-Sawwan) במחוז סלאח א-דין, צ'וגה מאמי וירים-טפה (Yarim Tepe).

בתל א-סוואן נמצאו עדויות למערכת השקיה כולל גידולי פשתן. ממצאים אלה מעידים על מערכת תרבותית מפותחת, משגשגת ומאורגנת. התרבות ידועה בעיקר כבעלת כלי קרמיקה איכותיים עשויים ביד ומעוטרים בבעלי חיים מסוגננים, כולל ציפורים ועיטורים גאומטריים על רקע כהה. זוהי התרבות העתיקה ביותר של כלי קרמיקה צבועים בצפון מסופוטמיה. סגנון זה נעשה נפוץ במקומות נוספים ויצר סגנון יחסי אחיד של קרמיקה במזרח הקרוב העתיק. תרבות זאת הקדימה ובישרה את בואה של תרבות עובייד.