תשתיות אנרגיה

חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל ומטרתה לספק את צורכי תשתית משק האנרגיה של מדינת ישראל

חברת "תשתיות אנרגיה בע"מ" היא חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל (100% בבעלות המדינה) ומטרתה לספק את צורכי תשתית משק האנרגיה של מדינת ישראל. פעילות החברה חולשת על קשת רחבה של תחומים במשק הדלק: שירותי נמל לייבוא ולייצוא; אחסון דלקים לסוגיהם, הולכה ואספקה של דלקים, בעיקר של תזקיקים, באמצעות צנרת תת-קרקעית לכל רחבי הארץ. טיפול במוצרי דלק גולמי ובתזקיקים, וניפוק למכליות כביש. חברת "קו מוצרי דלק בע"מ", הנמצאת בבעלותה המלאה של חברת תשתיות אנרגיה עוסקת בהפעלה ובתחזוקה של מערכות וקווי הדלק להולכת תזקיקים.

תשתיות אנרגיה בע”מ
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב (PTEN) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים חברת I.P.C
תקופת הפעילות 1930–הווה (כ־94 שנים)
משרד ראשי הסדנאות 3, הרצליה, ישראל
מוצרים עיקריים אחסון הולכה וניפוק של תזקיקי דלק
מנכ"ל עוזי לוין
 
www.pei.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום אוויר - מסוף קריית חיים (טרמינל)

היסטוריה

עריכה

חברת "תשתיות אנרגיה בע"מ" וחברת הבת קו מוצרי דלק (קמ"ד) הן יורשות חברת הנפט העיראקית I.P.C שהוקמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי הממשלה הבריטית. הממשלה הבריטית ראתה חשיבות כלכלית ואסטרטגית בפיתוח נמל בחיפה, בין היתר כנקודת מוצא לייצוא נפט ותזקיקי נפט למדינות אירופה. בשנת 1931 נחתמה אמנה בין הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל לבין חברת הנפט העיראקית (I.P.C) להעברת נפט מעיראק דרך עבר הירדן לחיפה, מהלך של כ-1100 ק"מ, ולהסדרת זכויותיה של החברה בפלשתינה (א"י). בשנת 1934 השלימה חברת I.P.C את הנחת קטע צינור הנפט מכירכוכ שבעיראק ועד לחיפה. עם הקמת המדינה בשנת 1948 הופסקה הזרמת הדלק מעיראק לחיפה בקו זה. בחסות הממשלה הבריטית הקימה חברת I.P.C באזור חיפה מתקני אחסון, מערך של קווי דלק ונמלי דלק לגולמי ולתזקיקים, המשמשים בחברה עד עצם היום הזה.

בסוף שנות ה-50, עם הטלת החרם הערבי, הקימה ממשלת ישראל חברה ממשלתית בשם: "שירותי נפט", אשר הפכה בסוף שנות ה-50, עם סיום ניהול בתי הזיקוק בחיפה על ידי הבריטים, ליורשת החוקית של הזכויות והנכסים של חברת הנפט העיראקית.

במהלך השנים, עם התפתחותה הכלכלית של המדינה, גבר הצורך של המשק בדלק וכן בהיות מרכז הכובד הכלכלי במרכז ובדרום הארץ, היה צורך לפתח גם בהם תשתית דלק לסוגיה. כך החברה הגדילה את כושר האחסון, הרחיבה את קווי ההולכה והקימה מסופי דלק חדשים, נמלים ומסופי ניפוק. בשנות ה-90, שונה שמה של החברה ל"חברה לתשתיות נפט ואנרגיה בע"מ".

ב-11 במאי 2021 עלה באש מכל דלק של החברה דרומית לאשקלון, בעקבות פגיעת רקטה ששוגרה מרצועת עזה.

בשנת 2021 כחלק מהתכנית האסטרטגית של החברה להיכנס לאפיקים חדשים ועשייה נוספת בתחומי אנרגיה חדשים, עודכן שמה של החברה ל"תשתיות אנרגיה בע"מ" והושק לוגו חדש בהתאם.

רפי טטרקה היה מנכ"ל החברה בשנים 2000–2017, בשנת 2018 ערן חיימוביץ' מונה למנכ"ל[1], במסגרת תפקידו הוביל את הנפקת האג"ח של החברה בשווי 350 מיליון שקל[2] ובשנת 2023 מונה למנכ"ל עוזי לוין.

תחומי פעילות

עריכה

חברות תשתיות אנרגיה וקו מוצרי דלק מהוות נדבך מרכזי במבנה משק האנרגיה בישראל. תפקידן הוא לספק את שירותי התשתית למשק זה וכלולים בו 4 תחומי פעילות עיקריים:

  • פריקה – מערך התשתית כולל בתוכו נמלי הדלק ומעגנים (מינגשים) ימיים בחיפה, באשקלון (בשיתוף עם חברת קצא"א). בנמלי הדלק מספקים למכליות-ים שירותי תדלוק ושירותי פריקה וטעינה של מוצרי דלק. המקשרים הימיים מספקים שירותי פריקה למכליות-ים באמצעות צנרת תת-ימית, אליה מתחברת המכלית בלב ים. הנפט הגולמי הנפרק מהמכלית מוזרם באמצעות הצינור למתקני האחסון בחוף ומועבר אחר כך לבתי הזיקוק.
  • אחסון – חברת תשתיות אנרגיה עוסקת באחסון של נפט גולמי ומוצריו: מזוט, סולר, קרוסין ובנזין. חומרים אלה מאוחסנים, כל מוצר בנפרד, במכלים ייעודיים המכוסים בגגות צפים שמטרתם הן למנוע התנדפות של אדי דלק לאוויר והן למנוע הצטברות של גזים במכלים. מכלי האחסון הם בחלקם עיליים ובחלקם תת-קרקעיים, והם ממוקמים במתקני אחסון שונים ברחבי הארץ אשר ביניהם מקשרת רשת קווי הולכה ארצית. כל מתקני האחסון של החברה עומדים בתקנים המתקדמים ביותר לבטיחות ולאיכות הסביבה ומצוידים במערכות מתקדמות לכיבוי אש ולבקרה.
  • הולכה - מתקני האחסון של חברת תשתיות אנרגיה פרושה על פני רשת קווית ארצית שאורכה הכולל כ־800 ק"מ. על מנת לשמור על בטיחות מרבית ולמניעת זיהום הסביבה כתוצאה מפגיעה מכנית בצינורות ודליפת דלקים, מוטמנים הצינורות באדמה ותוואי הצנרת מאובטח באופן שוטף באמצעות סיורים פיזיים על הקווים.
  • ניפוק - בין שאר פעילויותיה, מפעילה החברה את אתר הניפוק "אשל הנשיא", המספק שירותי ניפוק למכליות כביש לאזור דרום הארץ. מתקן הניפוק מספק שרות לכל חברות השיווק השונות למוצרים השונים: בנזין לסוגיו, קרוסין דס"ל – דלק סילוני למטוסים, סולר לתחבורה, סולר להסקה.

מתקני החברה

עריכה
 
נמל הדלק, חיפה

מתקני החברה פרוסים ברחבי הארץ ממסוף קריית חיים בצפון ועד מתקן אפרת ברמת חובב:

מסוף קריית חיים (טרמינל) - הוקם במפרץ חיפה, בחוף הים של קריית חיים בשנות ה-30 ע”י I.P.C, במטרה לייצא את עודפי הזיקוק של בתי הזיקוק ללקוחות בחו"ל. פעילות המסוף: פריקה וקליטה של נפט גולמי ממכליות-ים באמצעות מקשר ימי, אחסון תפעולי של נפט גולמי והזרמתו לזיקוק בבית הזיקוק בחיפה. קליטת נפט גולמי מקו צינור אילת-אשקלון, אחסונו והזרמתו לבתי זיקוק.

נמל הדלק, חיפה - הוקם בשנות ה-30 ע”י I.P.C. פעילות: שינוע של מוצרי נפט מוגמרים ומוצרים בתהליך זיקוק, תדלוק אוניות, אחסון והזרמה של מוצרים לבתי זיקוק חיפה, למתקני אחסון ולצרכנים גדולים במפרץ חיפה.

מסוף אלרואי – הוקם בתחום המועצה המקומית קריית טבעון בשנות ה-60 על ידי חברת "שירותי נפט". פעילות המסוף: אחסון מוצרי נפט והזרמתם למרכז הארץ ולדרומה, למתקני תעופה, לנמל הדלק, למתקני חברות הנפט, לבתי הזיקוק חיפה ולתחנות טורבו-גז של חברת החשמל.

מסוף ביל"ו - הוקם מזרחית לרחובות, סמוך לצומת ביל"ו בשנות ה-60 על ידי צה"ל, אשר הקים בו מכל אחסון אחד. בסוף שנות ה-70 עבר המתקן לידי חברת תשתיות אנרגיה אשר הקימה בו מכלי אחסון נוספים ובסוף שנות ה-80 הניחה ממנו צינור דלק אל נמל התעופה בן-גוריון. פעילות המסוף: אחסון מוצרי דלק והזרמתם ליעדים במרכז הארץ ולשדות תעופה.

מסוף אשקלון דרום - הוקם על חוף הים, דרומית לתחנת הכוח “רוטנברג” שבאשקלון באמצע שנות ה-70. פעילות המסוף: אחסון נפט גולמי ומוצרי נפט, הזרמת מוצרי נפט למערך הצנרת הארצית ולתחנת טורבו-גז רוטנברג של חברת החשמל.

מסוף האשל - הוקם צפונית לבאר שבע, מול שדה תימן בשנות ה-70. בתחילת שנות ה-80 הוקמו בו מכלי אחסון נוספים והונחו צינורות דלק ממנו אל צרכני דלק בדרום הארץ. בשנת 2002 הוקם אתר הניפוק למכליות כביש על מנת לספק מוצרי דלק מסוגים שונים לחברות שיווק הדלק.

מתקן "אפרת" - הוקם מזרחית לרמת חובב בשנת 1995. מאז הוא משמש לאחסון מוצרי דלק ולניפוקו על פי דרישה. פעילות המתקן: אחסון מוצרי נפט והזרמתם ליעדים נדרשים.

דוחות מבקר המדינה

עריכה

בדו"ח ביקורת לשנת 1999, קבע מבקר המדינה כי לחברה אין מידע מדויק על כמות הדלק שבטיפולה ולמי הוא שייך וכי היא מחייבת את לקוחותיה בתשלום על סמך נתונים שהם מוסרים בעצמם[3].

בדו"ח ביקורת לשנת 2005, קבע מבקר המדינה, אליעזר גולדברג כי החברה הקימה בשנים 2002–2004 מסופים לניפוק דלק לחברות הדלק בחריגות של מיליוני דולרים מהתקציבים שאושרו לכך בדירקטוריון, וללא בדיקת כדאיות נאותה[4].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה