1950 במדע
שנה במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1950.
ארכאולוגיה
עריכה
אסטרונומיה
עריכהביולוגיה
עריכה
- הכימאי מלווין קלווין מסביר את תהליך הפוטוסינתזה, המסלול המטבולי בו הופכת אנרגיה אלקטרומגנטית (אור) לפחמימות מפחמן דו-חמצני, התהליך נקרא מעגל קלווין
- וילי הניג פרסם עבודה חלוצית בתחום הקלדיסטיקה, שיטת מיון עולם הטבע
- שימוש בווירוס מיקסומטוזיס כנשק ביולוגי להשמדת אוכלוסיית הארנבים במערב אוסטרליה שנחשבו באזור זה כמזיקים
- רוזלין זוסמן יאלו וסולומון ברזון (Solomon Berson) מפתחים שיטה לזיהוי נוכחות מולקולות בתמיסה באמצעות שימוש בנוגדנים או באנטיגנים, שיטת האימונואסיי מהווה פריצת דרך במחקר הביוכימי והרפואי ובאבחון בעזרת בדיקות מעבדה רפואית
כימיה
עריכה- 9 בפברואר – גילוי היסוד הרדיואקטיבי קליפורניום על ידי גלן סיבורג, סטנלי תומפסון (Stanley Gerald Thompson), אלברט גיורסו וקנט סטריט (Kenneth Street)
מדעי המחשב
עריכה- קלוד שאנון מפרסם מאמר בשם "תכנות מחשב על מנת לשחק שחמט" אשר הניח את היסודות לבניית תוכנת שחמט.
- ריצ'רד המינג מפרסם מאמר בשם "קודים לגילוי שגיאות ותיקון שגיאות" שהיווה בסיס לקוד תיקון שגיאות וממנו נגזרו קוד המינג ומרחק המינג
- אלן טיורינג מציע מבחן טיורינג כדרך לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית.
מתמטיקה
עריכה
- ג'ון פורבס נאש מציג את שיווי משקל נאש בעבודת הדוקטורט בתורת המשחקים
- דילמת האסיר, בעיה פרדוקסלית בתורת המשחקים, פורסמה על ידי מריל פלאד (Merrill Flood) ומלווין דרשר (Melvin Dresher), משמשת כדוגמה קלאסית בתורת המשחקים
- סטניסלב אולם וג'ון פון נוימן מציגים את האוטומט התאי הראשון
פיזיקה
עריכה
- פרסום תאוריית מוליכות על של גינזבורג-לנדאו, ניסיון לתת הסבר תאורטי למצב בו לחומר יש התנגדות חשמלית אפסית ודיאמגנטיות מושלמת
רפואה
עריכה- גילוי אנטיהיסטמינים, האנטגוניסטים להיסטמינים
- בניית קוצב לב חיצוני ראשון על ידי מהנדס קנדי ג'ון הופס (John Hopps).
- תיאור ראשון של תסמונת בארט
- 17 ביוני – ביצוע השתלת כליה ראשונה
- 11 בדצמבר – סינתזה של כלורפרומאזין, תרופה אנטי-פסיכוטית טיפוסית ראשונה
פרסים
עריכה- מדליית פילדס במתמטיקה - אטלה סלברג (נורווגיה), לורן שוורץ (צרפת)
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ססיל פאוול, בריטניה, על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו
- פרס נובל לכימיה - אוטו פאול הרמן דילס, קורט אלדר, על גילוי ופיתוח סינתזת דילס-אלדר, תגובה בין דיאן לאלקֶן ליצירת מערכת ציקלוהקסֶנית.
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה -אדוארד קלווין קנדל (ארצות הברית), טדאוס רייכשטיין (שווייץ), פיליפ שוולטר הנץ' (ארצות הברית) - על מחקר הורמוני בלוטת יותרת הכליה ובפרט זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת מפרקים
נולדו
עריכה- 16 במאי – יוהנס גאורג בדנורץ, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה (1987) על גילוי מוליכי על בטמפרטורה גבוהה
- 2 ביולי – דורון ציילברגר, מתמטיקאי ישראלי, בעל מדליית אוילר
- 20 ביולי – לסלו בבאי, מתמטיקאי ומדען מחשב אמריקאי הונגרי, חתן פרס גדל
- 11 באוגוסט – סטיב ווזניאק, מחלוצי מהפכת המחשוב האישי, ממקימי חברת אפל
- 24 באוגוסט – מארק אהרונסון (נפטר ב-1987), אסטרונום אמריקאי
- 24 באוגוסט – טים וייט, פליאואנתרופולוג אמריקני, נודע בשל תרומותיו הרבות לחקר האבולוציה של האדם
- 1 בנובמבר – רוברט לפלין, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1998 על גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור
- 3 בנובמבר – ג'יימס רותמן, ביוכימאי יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2013 עבור חלקו במחקר על תנועת בועיות
- 28 בנובמבר – ראסל הולס, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1993 על חלקו בגילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה
- 30 בדצמבר – ביארנה סטרוסטרופ, מדען מחשב דני, ידוע בעיקר כמפתחה של שפת התכנות הנפוצה C++
נפטרו
עריכה- 2 בפברואר – קונסטנטין קרתיאודורי, מתמטיקאי גרמני ממוצא יווני (נולד ב־1873)
- 25 בפברואר – ג'ורג' ריצ'רדס מיינוט, רופא אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על חלקו בגילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה (נולד ב-1895)
- 19 במרץ – וולטר הוורת', כימאי בריטי. חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1937, על חלקו במחקר בתחום הפחמימות וויטמין C (נולד ב-1883)
- 1 באפריל – צ'ארלס דרו, רופא, חוקר ומנתח אמריקאי, ידוע בעיקר בתרומתו ובפיתוחיו בתחום עירויי הדם (נולד ב-1904)
- 16 במאי – אליס קובר בלשנית וארכאולוגית אמריקאית (נולדה ב-1906)
- 21 בספטמבר – ארתור מילן (Edward Arthur Milne), אסטרופיזיקאי ומתמטיקאי בריטי (נולד ב-1896)
