99 Luftballons
99 Luftballons (תרגום חופשי: 99 בלונים פורחים) הוא שיר מחאה של להקת הפופ רוק הגרמנית "ננה".
| סינגל בביצוע ננה | |
| יצא לאור |
1983  |
|---|---|
| סוגה |
מוזיקת הגל החדש, שיר אנטי מלחמתי |
| שפה |
גרמנית |
| כתיבה |
קרלוס קרגס |
| לחן |
אווה פאהרקרוג-פטרסן |
  | |
הפקה
עריכהבשנת 1982 השתתף הגיטריסט של להקת ננה, קרלוס קרגס, בהופעה של להקת הרולינג סטונז במערב גרמניה. במהלך ההופעה הבחין בבלונים ששוחררו וכאשר התרחקו מאוד, הם החלו להידמות בעיניו למטוס או לחללית, והוא תהה מה יקרה אם הם יגיעו בצורה זאת לגבול עם מזרח ברלין. השיר שכתב מספר על שני ילדים קטנים שקונים שקית בלונים בחנות צעצועים בברלין בתקופת המלחמה הקרה. הילדים משחררים את הבלונים לאוויר, אולם במהלך מעופם הצבא טועה בזיהוי הבלונים ומניח שהם כלי נשק, ולבסוף האירוע מוביל למלחמה גרעינית בין שתי המעצמות. בסוף המלחמה אחד הילדים נותר בעיר החרבה ומבחין בבלון אדום אחד.
את השיר הלחין קלידן הלהקה, אֻוֵה פאהרקרוג-פטרסן. השיר זכה להצלחה גדולה ולגרסה אנגלית בשם "Red Balloons 99" (בתרגום לעברית: "99 בלונים אדומים"), וכן לגרסאות ותרגומים לשפות אחרות. השיר זכה לתקליט פלטינה בארצות הברית.
הצלחתם של השיר ושל הזמרת ננה מחוץ לגרמניה בכלל, ובארצות הברית בפרט, מיוחסת לידוענית הגרמנית כריסטיאנה פלשרינו, מושא הרומן האוטוביוגרפי "אני, כריסטיאנה פ." וסרט הקולנוע המבוסס על הספר. באחד מביקוריה של פלשרינו בלוס אנג'לס זמן קצר אחרי יציאת הסרט שם, היא התארחה בתוכנית הרדיו של די ג'יי רודני בינגנהיימר (אנ') יחד עם הזמרת בת ארצה נינה האגן (אנ'), והביאה איתה סרט עם הקלטת השיר. כאשר נשאלה על ידי מאזינים מה סוג המוזיקה האהוב עליה, פלשרינו מסרה את ההקלטה לבינגנהיימר שהשמיע אותה. הלחן שבה את לב קהל חובבי מוזיקת הרוק, ותחנות רדיו אמריקאיות נוספות השמיעו את השיר שוב ושוב בעקבותיו של בינגנהיימר. כל זאת, ללא מסע פרסום וללא תמיכת חברת התקליטים של ננה, CBS[1].
בישראל שודר השיר ברדיו בשתי גרסאות, בגרמנית ובאנגלית. שם השיר באנגלית היה "99 בלונים אדומים" (99 red baloons). תחנות הרדיו של רשות השידור (כגון רשת ג') שידרו את השיר בגרסתו האנגלית בלבד, בעוד גלי צה"ל וקול השלום השמיעו את השיר גם בגרסתו הגרמנית.
קישורים חיצוניים
עריכה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ 99 Luftballons und das Chaos der Gefühle. Der Spiegel, March 26, 1984. Retrieved September 23, 2020