Editors

אדיטורז
**Editors**
	Editors בהופעה ב-2010
מקום הקמה	סטפורד, ברמינגהאם
תקופת הפעילות	מ-2002
סוגה	אינדי רוק, פוסט-פאנק, גל חדש, רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים	PIAS Recordings, Kitchenware Records, אפיק רקורדס
	http://www.editorsofficial.com/
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	תום סמית', ראסל ליץ', אדוארד ליי, ג'סטין לוקי, אליוט וילאמס
חברים לשעבר
	כריס אורבנוביץ', גריינט אוון

Editors (עורכים) היא להקת רוק אנגלית, אשר קמה ב-2002 בברמינגהאם. כיום, הלהקה כוללת את תום סמית' (סולן, גיטרה ופסנתר), ראסל ליץ' (גיטרה בס, סינתסייזר וקולות רקע), אדוארד ליי (תופים, כלי הקשה וקולות רקע), ג'סטין לוקי (גיטרה ראשית), אליוט ויליאמס (קלידים, סינתסייזר, גיטרות וקולות רקע) ובנג'מין ג'ון פוואר (מלחין, מפיק).

היסטוריה

2002 – 2004: התחלה

חברי הלהקה הכירו בעת שלמדו באוניברסיטת סטפורדשייר במגמת טכנולוגית מוזיקה. הם גרו בברמינגהאם וניגנו בהתחלה בכל מיני מקומות קטנים בעיר והשיגו חוזה הקלטות. בראיון ב-2015 תום סמית' אמר ש"ברמינגהאם מאוד חשובה. במבט לאחור, כולנו גרנו שם ביחד בשנים הראשונות, ניגנו בכל המקומות הקטנים האלה, ואז השגנו חוזה הקלטות. אף על פי שרק אחד מאיתנו גדל שם, תמיד אמרנו שברמינגהאם הייתה הבית של הלהקה".

תחילה קראו ללהקה Pilot (טייס) והיא ערכה את הופעתה הראשונה תחת שם זה ב-2002. בעודם בקולג', חברי הלהקה בנו אסטרטגיית שיווק אשר כללה הדבקת מאות מדבקות פרסומיות על קירות סטפורדשייר אשר שאלו "?Who's the Pilot" (מי הטייס?). הם גילו שהשם כבר היה שייך ללהקת פופ סקוטית משנות ה-70 והחליטו לשנותו ל-The Pride (הגאווה).^[1]

הלהקה הוציאה פרומו תחת שם זה עם השירים "Come Share the View" (בוא ותחלוק את הנוף) ו-"Forest Fire" (שרפת יער) והעלתה אותם לאינטרנט.^[2] לאחר מכן, הלהקה הורידה את השירים מהאינטרנט כדי ליצור מסתורין וכדי להבטיח שנציגים מחברות תקליטים יבואו לראות אותם מופיעים.^[3]

לאחר מכן, הם שינו את הרכב הלהקה כאשר אד ליי החליף את גריינט אוון על התופים. הם החליפו את שמם ל-Snowfeild (שדה שלג) וערכו את ההופעה הראשונה שלהם תחת ההרכב והשם הזה במרץ 2003. בקיץ לאחר מכן, הם הוציאו מיני-אלבום עם שישה שירים. חברי הלהקה עברו לברמינגהאם לאחר שסיימו את לימודיהם בסתיו 2003.

במהלך 2004, חברי הלהקה השונים עבדו במשרות חלקיות בזמן שהמשיכו להיות חלק מהלהקה. הם ערכו הופעות ברחבי המידלנדס ובמהרה שמועות מפה לאוזן עזרו להם להפוך ללהקה פופולרית.^[4] While in college, the band constructed a marketing strategy which involved placing hundreds of promotional stickers across the walls of Stafford asking "Who's the Pilot?".^[4] הלהקה הוציאה הקלטת דמו של השיר "Bullets" (קליעים) והשיגה את תשומת הלב של כמה חברות תקליטים בריטיות. באוקטובר 2004, הלהקה הוחתמה על ידי חברת התקליטים העצמאית Kitchenware Records. לאחר החתימה, הלהקה שינתה את שמה ל-Editors.

The Back Room" :2006 – 2005"

לאחר שהלהקה חיממה להקות כמו Puressence ו-Oceansize, היא הוציאה את סינגל הבכורה שלה, "Bullets", אשר הופק על ידי גאבין מונאגהן, ב-24 בינואר 2005. הסינגל הגיע למקום ה-54 במצעד הבריטי.^[5]

השיר "Munich" (מינכן) היה הסינגל השני מהאלבום. הוא יצא ב-18 באפריל 2005 והגיע למקום ה-22 במצעד. הסינגל השלישי מהאלבום היה "Blood" (דם) והוא הגיע למקום ה-18.^[6]

ב-25 ביולי 2005, יצא האלבום הראשון של הלהקה, "The Back Room" (החדר האחורי), וזכה להצלחה ולשבחי המבקרים.^[7] בשבוע הראשון שלו במצעד הוא הגיע למקום ה-13 ומכר 17,627 עותקים.^[8] Editors הוציאה שוב את "Bullets" כסינגל והוא הגיע למקום ה-27.^[6] באותה שנה הלהקה חיממה את פרנץ פרדיננד במסע ההופעות שלה.^[9]

ב-2 בינואר 2006, Editors הוציאה מחדש את "Munich" והשיר הגיעה למקום העשירי במצעד. עם הוצאת הסינגל, האלבום הגיע למקום השני במצעד. הוא מכר 40,000 עותקים בשבוע ש-"Munich" יצא והגיע לפלטינה. ב-2006 Editors הופיעה לראשונה בפסטיבלים קואצ'לה ולולהפלוזה. הלהקה יצאה גם לסיבוב הופעות משותף עם Stellastarr* בצפון אמריקה.

במרץ 2006, הלהקה הוציאה את הסינגל "All Sparks" (הכל ניצוצות) והוא הגיע למקום ה-21.^[6] באותה שנה "The Back Room" הגיע למיליון מכירות ברחבי העולם והיה מועמד לפרס מרקיורי.

An End Has a Start" :2008 – 2006"

Editors הקליטו את אלבומם השני, "An End Has a Start" (לסוף יש התחלה) עם המפיק Jacknife Lee ב- Grouse Lodge באירלנד ב-2006. ב-18 ביוני יצא הסינגל הראשון מהאלבום, "Smokers Outside the Hospital Doors" (מעשנים מחוץ לדלתות בית החולים). הוא הגיע למקום השביעי במצעד. ב-25 ביוני 2007 יצא האלבום והגיע ישר למקום הראשון במצעד הבריטי.^[6]

לאחר צאת האלבום, הלהקה הופיעה לראשונה בפסטיבל גלסטונברי.^[10] ב-3 בספטמבר 2007 יצא הסינגל השני מהאלבום, "An End Has a Start" והגיע למקום ה-27.^[6]

ב-26 בנובמבר 2007 יצא הסינגל השלישי מהאלבום, "The Racing Rats" (החולדות הרצות) והגיע למקום ה-26 בבריטניה. בהולנד הסינגל הגיע למקום ה-12.^[11]

ב-2008 Editors הייתה מועמדת לפרס המוזיקה הבריטית בקטגוריית "הלהקה הבריטית הטובה ביותר".^[12] ב-3 במרץ יצא הסינגל הרביעי מהאלבום, "Push Your Head Towards the Air" (דחוף את ראשך לכיוון האוויר).

In This Light and on This Evening" :2010 – 2009"

ב-12 באוקטובר 2009 יצא אלבומה השלישי של הלהקה, "In This Light and on This Evening", אשר הופק על ידי פלוד. באותו יום יצא גם הסינגל הראשון מהאלבום, "Papillon" (פפיון). הקליפ לשיר יצא יום קודם לכן. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבלגי והיה השיר הראשון.. הסינגל השני, "You Don't Know Love", יצא ב-25 בינואר 2010 והגיע למקום ה-57 במצעד הבלגי.

ב-17 באפריל הלהקה הוציא סינגל מוגבל לכבוד יום חנויות התקליטים בשם "Last Day" (היום האחרון). ב-24 במאי יצא הסינגל השלישי מהאלבום, "Eat Raw Meat = Blood Drool" (תאכל בשר נא = דם מטפטף). ב-26 ביולי הלהקה הוציאה את הסינגל "No Sound But the Wind" (אין צליל מלבד הרוח) שהופיע בפסקול הסרט "דמדומים 2: ירח חדש".

The Weight of Your Love" :2014 – 2011"

ב-28 במרץ 2011 הלהקה הוציאה מארז עם שלושת אלבומיה הראשונים ובי-סיידס. ב-16 באפריל 2012 הלהקה הודיעה שכריס אורבנוביץ' עזב את הלהקה עקב חילוקי דעות מוזיקליים.

ב-6 במאי 2013 יצא הסינגל "A Ton of Love" (הרבה אהבה) מאלבומה הרביעי של הלהקה, "The Weight of Your Love" (המשקל של אהבתך), שהופק על ידי ז'קיר קינג. האלבום יצא ב-28 ביוני 2013. האלבום הגיע למקום השישי במצעד הבריטי ולמקום הראשון במצעד הבלגי ובמצעד ההולנדי. ב-2 בספטמבר 2013 יצא הסינגל השני, "Formaldehyde", ב-25 בנובמבר 2013 הסינגל השלישי, "Honesty" (כנות), ב-24 במרץ 2014 הסינגל הרביעי, "Sugar" (סוכר) וב-8 באוגוסט 2014 הסינגל החמישי, "What Is This Thing Called Love" (מה זה הדבר הזה שנקרא אהבה).

2014 – 2018: "In Dream"

באוקטובר 2014, הלהקה התכנסה בסקוטלנד כדי לעבוד על אלבומה החמישי. ב-20 באפריל 2015 הלהקה הוציאה את הסינגל "No Harm" (ללא פגע) מאלבומה החמישי, "In Dream" (בחלום). ב-18 ביוני יצא הסינגל השני מהאלבום, "Marching Orders" (פקודות המצעד). ב-12 באוגוסט יצא הסינגל השלישי, Life Is a Fear (חיים בפחד).

האלבום הופק על ידי הלהקה ויצא ב-2 באוקטובר 2015. לאחר צאת האלבום יצאו עוד שלושה סינגלים ממנו: "Ocean of Night" (אוקיינוס לילה) ב-24 בנובמבר 2015, "Forgiveness" (מחילה) ב-11 באפריל 2016 ו-"All The Kings" (כל המלכים) ב-27 במאי 2016. באוקטובר הלהקה יצאה לסיבוב הופעות לקידום האלבום בבריטניה, אירלנד ואירופה. הלהקה גם חיממה את להקת מאניק סטריט פריצ'רז בסיבוב ההופעות שלה בבריטניה לכבוד 20 שנה לצאת האלבום "Everything Must Go" (הכל חייב ללכת).

2018 – 2018: "Violence"

ב-9 במרץ 2018 יצא אלבומה השישי של הלהקה, "Violence" (אלימות). עד כה ארבעה סינגלים יצאו ממנו, "Magazine" (מגזין) ב-16 בינואר, "Hallelujah (So Low)" (הללויה (כל כך נמוך) ב-12 בפברואר, "Darkness at the Door" (חשכה בדלת) ב-27 באפריל ו-"Cold" (קר) ב-16 באוקטובר.

2019 – 2022: "Black Gold"

ב-25 באוקטובר 2019 הלהקה הוציאה את אלבום האוסף הראשון שלה, "Black Gold" (זהב שחור), שכולל 13 שירים ישנים ושלושה שירים חדשים, "Black Gold", "Frankenstein" (זהב שחור) (פרנקנשטיין) ו-"Upside Down" (הפוך) אשר הופקו על ידי ג'קנייף לי. מהדורה מיוחדת כוללת שמונה גרסאות אקוסטיות של שירים ישנים תחת השם "Distance: The Acoustic Recordings" (מרחק: ההקלטות האקוסטיות). הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ב-2020 לקידום האלבום.^[13]

2022 – היום: "EBM"

ב-20 באפריל 2022 הלהקה הוציאה את הסינגל "Heart Attack" (התף לב) והודיעה על הצטרפותו של בנג'מין ג'ון פוואר, אשר עבד עם הלהקה על האלבום "Violence".^[14] ב-22 בספטמבר, הלהקה הוציאה את אלבומה השביעי, "EBM" (מוזיקת גוף אלקטרונית).

סגנון מוזיקלי

להקת ה-Editors תוארה כלהקת אינדי אפלה והיא שאבה השראה מלהקות כמו U2, אקו והבאנימן, ג'וי דיוויז'ן, הסטרוקס, אלבו, הווקמן ואר.אי.אם. הלהקה שאבה השראה רבה מהאלבום "Asleep in the Back" של אלבו ומהאלבום Murmur של אר.אי.אם.^[15]^[16]^[17]

ב-2015 סמית' אמר, "עבורנו, זה מעניין עם יש בזה אפלה. מה שזה לא יהיה. מבחינת המילים, אם הייתי שר על רחבות ריקודים או דברים שמחים וורודים יותר, זה לא היה מרגיש לי אמיתי. אני לא יודע למה. אנשים אומרים פעמם רבות, 'הו, אתה כותב מילים עצובות אבל אתה לא אדם עצוב' - ואני באמת לא... אני לא חושב שצריך להיות עצוב כדי לכתוב שיר עצוב, לכולנו יש צד אפל".^[18]